פטר חמור – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פטר חמור הוא חמור הזכר שנולד ראשון, יש מצוה{{הערה|שם=ספר החינוך|ספר החינוך מצוה כב-כג.}} לפדודו | {{סוגיה | ||
|מקרא={{תנ"ך|שמות|יג|יג|קצר=כן}} | |||
|משנה={{משנה|בכורות|א|ללא=שם}} | |||
|תלמוד בבלי= | |||
|תלמוד ירושלמי= | |||
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|ביכורים|יב|ללא=שם}} | |||
|שולחן ערוך={{שולחן ערוך|יורה דעה|שכא|ללא=שם}} | |||
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|עשה|פא}}, {{ספר המצוות|עשה|פב|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|כב}}, {{ספר החינוך|כג|ללא=שם}} | |||
|ספרות הלכתית נוספת= | |||
|שם=}} | |||
'''פטר חמור''' הוא [[חמור]] הזכר שנולד ראשון, יש מצוה{{הערה|שם=ספר החינוך|ספר החינוך מצוה כב-כג.}} לפדודו מה[[כהן]] על ידי [[שה]], ולערפתו אם לא פדוי. | |||
== מקור המצווה == | == מקור המצווה == | ||
| שורה 5: | שורה 15: | ||
==דיני המצוה== | ==דיני המצוה== | ||
המצוה הראשונה, פדיון פטר חמור, מחייבת את בעל החמור לפדות את פטר | המצוה הראשונה, פדיון פטר חמור, מחייבת את בעל החמור לפדות את פטר ה[[חמור]] הזכר שנולד ראשון. הפדיון נעשה על ידי נתינת שה לכהן. אם אין לו שה, על בעל החמור לשלם את ערך השה, כמו כן, הפדיון חייב להתבצע בתוך פרק זמן של שלושים יום, והשה נשאר ברשות הכהן והחמור נשאר ברשות בעליו. | ||
כאשר אדם לא פדה את פטר החמור, הוא עובר על מצוות פדיונו. במצב כזה, יש לקיים את מצוות עריפת פטר החמור, בעל החמור עורפו בקופיץ מאחוריו והורגו. | כאשר אדם לא פדה את פטר החמור, הוא עובר על מצוות פדיונו. במצב כזה, יש לקיים את מצוות עריפת פטר החמור, בעל החמור עורפו בקופיץ מאחוריו והורגו. | ||
| שורה 12: | שורה 22: | ||
==מטעמי המצוה== | ==מטעמי המצוה== | ||
הטעם למצוות פעיון פטר חמור מהווה זיכרון לנס שעשה ה' בבני ישראל | הטעם למצוות פעיון פטר חמור מהווה זיכרון לנס שעשה ה' בבני ישראל ב[[יציאת מצרים]], כאשר [[מכת בכורות|הרג את כל בכורי מצרים]] ופסח על בני ישראל{{הערה|שם=ספר החינוך|}}. | ||
הטעם למצוות עריפת פטר חמור, [[הרבי]] מסביר{{הערה|לקוטי שיחות חל"ו ע' 59 ואילך.}} את | הטעם למצוות עריפת פטר חמור, [[הרבי]] מסביר{{הערה|לקוטי שיחות חל"ו ע' 59 ואילך.}} את פירוש [[רש"י]]{{הערה|פרשת בא ברש"י יג, יג. דעת לוי בבריתא בגמ' בכורות י, ב.}} שהסיבה לכך שבמצוות עריפת פטר חמור יש להקפיד על דרך עריפתו, על אף שיש בכך צער בעלי חיים. "הוא הפסיד ממונו של כהן, לכך יופסד ממונו", שהסיבה לכך היא שמדובר בהפסד כלכלי לבעל החמור, והצער בהוצאה לפועל של מצוות העריפה נועד לשמש כעונש על כך שהוא לא פדה את החמור. והמשמעות היא שזה מידה כנגד מידה – הבעלים לא רצו להוציא כסף כדי לפדות את החמור, ולכן הוא נאלץ להפסיד את החמור עצמו. | ||
וזהו חידוש שלמורות שגורם | וזהו חידוש שלמורות שגורם ל[[צער בעלי חיים]], התורה לא מקילה בזה ומחייבת את בעל החמור להרוג את החמור אם לא פדה אותו, כי זהו עונש של [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]], הוא לא רצה להוציא כסף על פדיון החמור, אז הוא עצמו יפסיד את החמור שלו בידיים. | ||
הרבי מסביר שיוצא שחלק מהמצווה הוא שהבעלים ירגישו את הפסד ממונם, ולכן אי אפשר לבצע את העריפה על ידי שלוחו. | הרבי מסביר שיוצא שחלק מהמצווה הוא שהבעלים ירגישו את הפסד ממונם, ולכן אי אפשר לבצע את העריפה על ידי שלוחו. | ||
גם מסביר שמלשון רש"י "הפסיד ממונו של כהן" משמע שזהו כבר ממונו של הכהן, כי בפשוטו של מקרא פטר החמור שייך כבר לכהן לפני שפודים אותו, כמו שרואים מלשון הפסוק{{הערה|פרשת קרח יח, טו.}} "כל פטר רחם גו' באדם ובבהמה יהי' לך" - אלא שהתורה אמרה שלא נותנים את הפטר חמור עצמו לכהן, רק את פדיון החמור. | גם מסביר שמלשון רש"י "הפסיד ממונו של כהן" משמע שזהו כבר ממונו של הכהן, כי בפשוטו של מקרא פטר החמור שייך כבר לכהן לפני שפודים אותו, כמו שרואים מלשון הפסוק{{הערה|פרשת קרח יח, טו.}} "כל פטר רחם גו' באדם ובבהמה יהי' לך" - אלא שהתורה אמרה שלא נותנים את הפטר חמור עצמו לכהן, רק את פדיון החמור. | ||
== ראו גם == | |||
* [[בכור]] | |||
{{הערות שוליים}}<references /> | {{הערות שוליים}}<references /> | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:כ"ד מתנות כהונה]] | |||