פטר חמור – הבדלי גרסאות

פטר חמור הוא חמור הזכר שנולד ראשון, יש מצוה{{הערה|שם=ספר החינוך|ספר החינוך מצוה כב-כג.}} לפדודו מהכהן על ידי שה, ולערפתו אם לא פדוי.

המצוה הראשונה, פדיון פטר חמור, מחייבת את בעל החמור לפדות את פטר החמור הזכר שנולד ראשון. הפדיון נעשה על ידי נתינת שה לכהן. אם אין לו שה, על בעל החמור לשלם את ערך השה, כמו כן, הפדיון חייב להתבצע בתוך פרק זמן של שלושים יום, והשה נשאר ברשות הכהן והחמור נשאר ברשות בעליו.  

הטעם למצוות פעיון פטר חמור מהווה זיכרון לנס שעשה ה' בבני ישראל ביציאת מצרים, כאשר הרג את כל בכורי מצרים ופסח על בני ישראל{{הערה|שם=ספר החינוך|}}.

הטעם למצוות עריפת פטר חמור, [[הרבי]] מסביר{{הערה|לקוטי שיחות חל"ו ע' 59 ואילך.}} את פירש רש"י{{הערה|פרשת בא ברש"י יג, יג. דעת לוי בבריתא בגמ' בכורות י, ב.}} שהסיבה לכך שבמצוות עריפת פטר חמור יש להקפיד על דרך עריפתו, על אף שיש בכך צער בעלי חיים. "הוא הפסיד ממונו של כהן, לכך יופסד ממונו", שהסיבה לכך היא שמדובר בהפסד כלכלי לבעל החמור, והצער בהוצאה לפועל של מצוות העריפה נועד לשמש כעונש על כך שהוא לא פדה את החמור. והמשמעות היא שזה מידה כנגד מידה – הבעלים לא רצו להוציא כסף כדי לפדות את החמור, ולכן הוא נאלץ להפסיד את החמור עצמו.

וזהו חידוש שלמורות שגורם לצער בעלי חיים, התורה לא מקילה בזה ומחייבת את בעל החמור להרוג את החמור אם לא פדה אותו, כי זהו עונש של מידה כנגד מידה, הוא לא רצה להוציא כסף על פדיון החמור, אז הוא עצמו יפסיד את החמור שלו בידיים.