טועמיה – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] ול[[הלכה]] לפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]].
'''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] שהובא ל[[הלכה]], לפיו ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]].
==מקורותיו==
==מקורותיו==
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:
{{ציטוט|תוכן=תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.|מרכאות=לא}}
{{ציטוט|תוכן=תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.|מרכאות=לא}}
על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של מוסף בשבת:
וכרמז למנהג הובאה לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של [[תפילת מוסף|מוסף]] בשבת:
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל.
ועל פי זה פשט שם המנהג 'טועמיה' בתפוצות ישראל.


המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]]<nowiki> ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים רנ א}}
== פסיקתו להלכה ==
המנהג מובא גם ב[[קבלה|ספרי הקבלה]] בשם [[האר"י]]{{הערה|ב'''שער הכוונות''' בענין טבילת ערב שבת}}, ובספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]{{הערה|חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב}} מוצא לכך גם מקור ב[[ספר הזוהר|זוהר]]{{הערה|בראשית דף מ"ח עמוד ב'}}.
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]] ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים רנ א}}  


[[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}.
המנהג מובא גם ב[[קבלה|ספרי הקבלה]] בשם [[האר"י]]{{הערה|ב'''שער הכוונות''' בענין טבילת ערב שבת}}, ובספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]{{הערה|חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב}} מוצא לכך גם מקור ב[[ספר הזוהר|זוהר]]{{הערה|בראשית דף מ"ח עמוד ב'}}. [[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}.  


וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
==בחב"ד==
 
אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]] נשיא דורנו {{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}.  
== טעם המנהג ==
בטעם המנהג נאמרו כמה הסברים, העיקרי שבהם הוא, ש'מצוות' (כהלשון במקורות לעיל) הטעימה ממאכלי השבת נכללת בציווי 'והכינו את אשר יביאו', ממנו נלמד חיוב הכנת המאכלים לשבת, שכחלק מהכנה זו - נכללת הטעימה מהתבשילים, כדי לשפר טעמם וכו'. בטעם זה השתמש גם הרבי בהסברת המנהג בצורתו הרוחנית, ראה להלן בפסקה 'טועמיה מהגאולה בזמן הגלות'<ref>כך ידוע ומקובל, וצ"ע מקור טעם זה. וראה גם '''מטה משה''' חלק ד<nowiki>' סימן ת"ח (רק שם כותב 'משום עונג שבת' סתם, ולא שנכלל בהכנה דאורייתא ד'והכינו כו''</nowiki>. וצ"ע</ref>.
 
==מנהג חב"ד==
אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]]{{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}.  


אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':
אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':
שורה 20: שורה 24:
=='טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות==
=='טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות==
{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}}
{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}}
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל.
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' (כנ"ל בפסקה הקודמת).
 
כחלק מ'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו ב[[מלחמת המפרץ]], נפילת [[מסך הברזל]] של שלטון הקומוניזם ב[[רוסיה]], "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]", השפע הגשמי בהרחבה - '[[מעדנים מצויים כעפר]]", עליית יהודים לארץ ישראל - [[קיבוץ גלויות]] ועוד.


במסגרת 'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו ב[[מלחמת המפרץ]], נפילת [[מסך הברזל]] של שלטון הקומוניזם ב[[רוסיה]], "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]", השפע הגשמי בהרחבה - '[[מעדנים מצויים כעפר]]", ועוד.
לעיתים השתמש הרבי בעניין בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]{{מקור}}


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 28: שורה 34:
* [[ערב שבת]]
* [[ערב שבת]]
* [[טעימה מהגאולה בדורנו]]
* [[טעימה מהגאולה בדורנו]]
* [[התנוצצות הגאולה]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:הלכות שבת]]
[[קטגוריה:הלכות שבת]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]