![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד אבא חן – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עומד ראשון משמאל במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד]] | [[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עומד ראשון משמאל במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד]] | ||
נולד בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הרב [[יוסף יהודה חן]] ולאימו מרת איטע | נולד בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הרב [[יוסף יהודה חן]] ולאימו מרת איטע הנייע ב[[עיירה]] סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד. | ||
בהיותו כבן שמונה, נשלח לבית דודיו מצד אמו ב[[עיירה]] [[נעוועל]] כדי לקבל חינוך חב"די טהור ולהצילו מחינוך כפרני במוסדות השלטון. | בהיותו כבן שמונה, נשלח לבית דודיו מצד אמו ב[[עיירה]] [[נעוועל]] כדי לקבל חינוך חב"די טהור ולהצילו מחינוך כפרני במוסדות השלטון. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ז]]. | |||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] היטלטל יחד עם בני משפחתו ל[[עיירה]] קוקנד שב[[אוזבקיסטן]], ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הידועה]]' של החסידים בעשאלון שיצא ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ז]]. | |||
ב[[י"ב באדר]] [[תש"ט]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה שהקימה את [[כפר חב"ד]], משנת [[תשט"ו]] עד [[תשי"ט]] כיהן כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], ובמסגרת תפקיד זה פעל רבות לפיתוחו וביסוסו של כפר חב"ד. | |||
בשנת [[תשכ"א]] זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ולהימנות על נוסעי [[הצ'רטר הראשון]], וכאשר נכנס ל[[יחידות]] זכה לגרום לרבי נחת רוח רבה כאשר העניק לרבי תמונות מהבנייה והפיתוח ברחבי הכפר, שצילם בבוקרו של יום הטיסה. | בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד{{הערה|לצורך זה נשלח על ידי הרבי לפגישה חשאית עם הרב [[יעקב לנדא]] רבה של [[בני ברק]], עם הוראות מפורטות בנוגע להקמת המקווה.}}, קליטת עולי מרוקו, ובניית 'שכונת הרכבת' בכפר. | ||
בשנת [[תשכ"א]] זכה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ולהימנות על נוסעי [[הצ'רטר הראשון]], וכאשר נכנס ל'[[יחידות]]' זכה לגרום לרבי נחת רוח רבה כאשר העניק לרבי תמונות מהבנייה והפיתוח ברחבי הכפר, שצילם בבוקרו של יום הטיסה. | |||
מאז הכרזתו של הרבי על [[מבצע תפילין]], עסק בחיות רבה בהוראתו של הרבי במשך ארבעים שנה. | מאז הכרזתו של הרבי על [[מבצע תפילין]], עסק בחיות רבה בהוראתו של הרבי במשך ארבעים שנה. | ||
נפטר בגיל 90 ב[[ליל שישי]] [[כ"ו אדר]] [[תשע"ג]] ונטמן למחרת בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | נפטר בגיל 90 ב[[ליל שישי]] [[כ"ו אדר]] [[תשע"ג]] ונטמן למחרת בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | ||
[[קובץ:דוד אבא חן.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|כתבה על ר' דוד חן]] | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אשתו, מרת חי'ה רחל בת ר' יוסף וציפה | *אשתו, מרת חי'ה רחל בת ר' יוסף וציפה - נפטרה י"ג אייר תשס"ח. | ||
*בנו, ר' [[שמריהו חן]], נולד ה'תש"ז | *בנו, ר' [[שמריהו חן]], נולד ה'תש"ז | ||
*בנו, הת' מאיר שמחה חן, נולד ה'תש"ח | *בנו, הת' מאיר שמחה חן, נולד ה'תש"ח | ||
*בנו, | *בנו, הרב [[ישראל חן]], נולד ה'תש"ט, חתן הרב [[מרדכי גרוזמן]]. | ||
*בתו, מרת רות קמינקר | *בתו, מרת רות קמינקר | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''המזכיר הראשון''', שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 51{{הערה|על אף הכותרת המטעה, קדם לו בתפקיד הרב ליס.}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 40: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:10, 25 במאי 2025
ר' דוד אבא חן (תרפ"ד-כ"ו אדר תשע"ג) היה מהקבוצה המייסדת של כפר חב"ד שכיהן במשך שנים רבות כמזכיר ועד כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ד לאביו הרב יוסף יהודה חן ולאימו מרת איטע הנייע בעיירה סטרא-רוסיה הסמוכה לעיר נובוגרד.
בהיותו כבן שמונה, נשלח לבית דודיו מצד אמו בעיירה נעוועל כדי לקבל חינוך חב"די טהור ולהצילו מחינוך כפרני במוסדות השלטון.
למד בישיבת תומכי תמימים נעוועל, בין השנים תרצ"ה - תרצ"ז.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה היטלטל יחד עם בני משפחתו לעיירה קוקנד שבאוזבקיסטן, ועם סיומה של המלחמה הצליח לצאת את גבולות רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' של החסידים בעשאלון שיצא בי"ט כסלו תש"ז.
בי"ב באדר תש"ט עלה לארץ הקודש ונמנה על קבוצת המתיישבים הראשונה שהקימה את כפר חב"ד, משנת תשט"ו עד תשי"ט כיהן כמזכיר ועד כפר חב"ד, ובמסגרת תפקיד זה פעל רבות לפיתוחו וביסוסו של כפר חב"ד.
בין פעולותיו העיקריות נמנות: הקמת המקווה בכפר חב"ד[1], קליטת עולי מרוקו, ובניית 'שכונת הרכבת' בכפר.
בשנת תשכ"א זכה לנסוע לרבי ולהימנות על נוסעי הצ'רטר הראשון, וכאשר נכנס ל'יחידות' זכה לגרום לרבי נחת רוח רבה כאשר העניק לרבי תמונות מהבנייה והפיתוח ברחבי הכפר, שצילם בבוקרו של יום הטיסה.
מאז הכרזתו של הרבי על מבצע תפילין, עסק בחיות רבה בהוראתו של הרבי במשך ארבעים שנה.
נפטר בגיל 90 בליל שישי כ"ו אדר תשע"ג ונטמן למחרת בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, מרת חי'ה רחל בת ר' יוסף וציפה - נפטרה י"ג אייר תשס"ח.
- בנו, ר' שמריהו חן, נולד ה'תש"ז
- בנו, הת' מאיר שמחה חן, נולד ה'תש"ח
- בנו, הרב ישראל חן, נולד ה'תש"ט, חתן הרב מרדכי גרוזמן.
- בתו, מרת רות קמינקר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המזכיר הראשון, שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 51[2]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה משמחת בר המצווה של הת' יחיאל מיכל חן, פלטבוש, י"ח חשון תשע"ה
- מערכת שטורעם, 3 אישים מספרים על רבי לוי יצחק ■ פרק מיוחד - באתר שטורעם