אברהם יהושע העשיל טברסקי – הבדלי גרסאות

פרק הערות שוליים
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר ממכנובקא|אחר=רופא ופסיכיאטר יהודי מפורסם|ראו=אברהם טברסקי}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר ממכנובקא|אחר=רופא ופסיכיאטר יהודי מפורסם|ראו=אברהם טברסקי}}
[[קובץ:מכנובקא זצ''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו בעת לימוד]]
[[קובץ:מכנובקא זצ''ל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|תמונתו בעת לימוד]]
רבי '''אברהם יהושע העשיל טברסקי''' ([[כ"ד אדר]] [[תרנ"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ח]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות מחנובקה]].
רבי '''אברהם יהושע העשיל טברסקי''' ([[כ"ד אדר]] [[תרנ"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ח]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות מחנובקה]].


שורה 8: שורה 8:
מעט לפני [[מלחמת העולם השנייה]] עבר רבי אברהם ל[[מוסקבה]], שם הרביץ [[תורה]] ו[[חסידות]] למרות התנגדות השלטונות.
מעט לפני [[מלחמת העולם השנייה]] עבר רבי אברהם ל[[מוסקבה]], שם הרביץ [[תורה]] ו[[חסידות]] למרות התנגדות השלטונות.


==בתקופת שהותו בטשקנט==
===בתקופת שהותו בטשקנט===
בימי [[חודש אלול]] בשנת [[תש"א]] ברח רבי אברהם ממוסקבה, בשל מאורעות המלחמה, והגיע ל[[טשקנט]]. אלא שהרשויות הורו לו לעזוב את העיר תוך שבעים ושתיים שעות. לעזרתו נחלץ החסיד ר' [[זלמן סודקביץ]], שלקח את הפספורט של רבי אברהם, ונסע לבקש הארכה. ר' זלמן פנה אל פקיד ידיד, וסיפר לו שמדובר בדודו שאינו בקו הבריאות ואסור לו לצאת מביתו. הפקיד הסכים לתת הארכה לשלושה חודשים, לאזור 'קראסו' המרוחק ממרכז העיר - שם שהו אז מרבית החסידים. בשל כך נתן רבי אברהם את [[ספר התורה]] של [[הבעל שם טוב]], למניין שהתקיים בביתו של ר' זלמן.
בימי [[חודש אלול]] בשנת [[תש"א]] ברח רבי אברהם ממוסקבה, בשל מאורעות המלחמה, והגיע ל[[טשקנט]]. אלא שהרשויות הורו לו לעזוב את העיר תוך שבעים ושתיים שעות. לעזרתו נחלץ החסיד ר' [[זלמן סודקביץ]], שלקח את הפספורט של רבי אברהם, ונסע לבקש הארכה. ר' זלמן פנה אל פקיד ידיד, וסיפר לו שמדובר בדודו שאינו בקו הבריאות ואסור לו לצאת מביתו. הפקיד הסכים לתת הארכה לשלושה חודשים, לאזור 'קראסו' המרוחק ממרכז העיר - שם שהו אז מרבית החסידים. בשל כך נתן רבי אברהם את [[ספר התורה]] של [[הבעל שם טוב]], למניין שהתקיים בביתו של ר' זלמן.


שורה 20: שורה 20:
לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה היה אורג גרביים, ואותם ר' זלמן היה אחראי למכור. במהלך עבודתו שילב אמירת [[תהלים]] ולימוד זוהר, כאשר יד אחת אוחזת בספר, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונה.
לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה היה אורג גרביים, ואותם ר' זלמן היה אחראי למכור. במהלך עבודתו שילב אמירת [[תהלים]] ולימוד זוהר, כאשר יד אחת אוחזת בספר, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונה.


==לאחר המלחמה==
בהיותו ב[[ברית המועצות]] היה בקשר אדוק עם חסידי חב"ד ובמיוחד בארגון פעילויות יהודיות במחתרת, בין השאר הוא זה שקרב את ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] לחסידות חב"ד בעיר [[טשקנט]] וקישר אותו עם חסידי חב"ד בעיר. בזמן [[הבריחה הגדולה]] הגיעו אליו חסידי חב"ד שארגנו את זיוף המסמכים והודיעו לו שהם זייפו גם בשבלו והוא יוכל לברוח מברית המועצות, לאחר שחשב זמן מה ענה להם (תוכן הדברים) {{ציטוטון|אני יכול ללכת לי לדרכי, אך מה יהיה עם כל היהודים שצריכים אותי?}} ואכן האדמו"ר נשאר בברית המועצות.


בתום המלחמה שב למוסקבה, וקיבל הצעה מהשלטונות לשמש כרב הראשי ל[[ברית המועצות]], אך הוא סרב, כדי שלא להיות כפוף אליהם.
===לאחר המלחמה===


בראשית שנת [[תש"ז]] החלה ההתארגנות לבריחה הגדולה דרך [[לבוב]], ל[[פולין]], ור' זלמן ניסה לשכנעו להצטרף לקבוצה. רבי אברהם סרב בתוקף, בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו דווקא במוסקבה.
בתום המלחמה שב ל[[מוסקבה]], וקיבל הצעה מהשלטונות לשמש כ[[רב מטעם|רב הראשי]] של [[ברית המועצות]], אך הוא סרב, כדי שלא להיות כפוף אליהם.


בשנת [[תשכ"ה]] עלה רבי אברהם ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[בני ברק]].
בראשית שנת [[תש"ז]] החלה התארגנות [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]], ל[[פולין]], ור' זלמן ניסה לשכנעו להצטרף לקבוצה. רבי אברהם סרב בתוקף, בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו דווקא במוסקבה.


בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.}}.
בשנת [[תשכ"ה]] עלה רבי אברהם ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[בני ברק]] שם הנהיג את עדת חסידי [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] נאמנה.
 
===הקשר עם הרבי===
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] שיזם הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.}}.


ר' שמואל לודמיר סיפר, כי כשהיה ביחידות אצל הרבי, סיפר לרבי כי בניו לומדים בישיבתו של רבי אברהם יהושע העשיל, וכששאל את הרבי אם הוא מכיר את ר' אברהם יהושע העשיל, השיב הרבי: "דער מאכנובקער רבי האט אסאך אויפגעטאן אין רוסלאנד פאר אידישקייט! ער איז ארויס פון רוסלאנד מיט אסאך ניסים. ער איז אליין א נס!"(=הרבי ממכנובקה פעל רבות ברוסיה למען היהדות! הוא יצא מרוסיה בניסים רבים. הוא בעצמו נס!){{הערה|לעבדך באמת, בני ברק תשע"א, עמ' רסח.}}.
ר' שמואל לודמיר סיפר, כי כשהיה ביחידות אצל הרבי, סיפר לרבי כי בניו לומדים בישיבתו של רבי אברהם יהושע העשיל, וכששאל את הרבי אם הוא מכיר את ר' אברהם יהושע העשיל, השיב הרבי: "דער מאכנובקער רבי האט אסאך אויפגעטאן אין רוסלאנד פאר אידישקייט! ער איז ארויס פון רוסלאנד מיט אסאך ניסים. ער איז אליין א נס!"(=הרבי ממכנובקה פעל רבות ברוסיה למען היהדות! הוא יצא מרוסיה בניסים רבים. הוא בעצמו נס!){{הערה|לעבדך באמת, בני ברק תשע"א, עמ' רסח.}}.


עוד סיפר ר' שמואל לודמיר, כי נכח ביחידות אצל הרבי שבה היה אחד ממקורבי האדמו"ר ממכנובקה. אותו מקורב לא היה בקו הבריאות וסיפר לרבי על כך. לשאלת הרבי, אמר המקורב כי האדמו"ר ממכנובקה מחזקו. על כך התבטא הרבי: "דער מאכנובקער רבי, אים אנקוקן אליין איז שוין מחזק!"
עוד סיפר ר' שמואל לודמיר, כי נכח ביחידות אצל הרבי שבה היה אחד ממקורבי ה[[אדמו"ר ממכנובקה]]. אותו מקורב לא היה בקו הבריאות וסיפר לרבי על כך. לשאלת הרבי, אמר המקורב כי האדמו"ר ממכנובקה מחזקו. על כך התבטא הרבי: "דער מאכנובקער רבי, אים אנקוקן אליין איז שוין מחזק!"
(=הרבי ממכנובקה - עצם ההסתכלות עליו מחזקת!){{הערה|לעבדך באמת, עמ' רח.}}.
(=הרבי ממכנובקה - עצם ההסתכלות עליו מחזקת!){{הערה|לעבדך באמת, עמ' רח.}}.