שלמה המלך – הבדלי גרסאות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שלמה ה[[מלך]]''' היה בנו של [[דוד המלך]] והשלישי ל[[מלך|מלכי ישראל]]. שלמה היה החכם מכל האדם{{הערה|מלכים א ה, יא.}}, ובנה את בית המקדש הראשון. נקרא בשבעה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל איתיאל{{הערה|אבות דרבי נתן סוף פרק ל"ט.}}. | '''שלמה ה[[מלך]]''' היה בנו של [[דוד המלך]] והשלישי ל[[מלך|מלכי ישראל]]. שלמה היה החכם מכל האדם{{הערה|מלכים א ה, יא.}}, ובנה את בית המקדש הראשון. נקרא בשבעה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל איתיאל{{הערה|אבות דרבי נתן סוף פרק ל"ט.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
[[מלכות בית דוד]], עברה במשפחת בית דוד בירושה, ו[[מלך המשיח]] עתיד להיות מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב"ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. | [[מלכות בית דוד]], עברה במשפחת בית דוד בירושה, ו[[מלך המשיח]] עתיד להיות מצאצאיו{{הערה|1=[[רמב"ם]] ריש פרק עשירי שב[[סנהדרין]].}}. | ||
הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות | הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בעם ישראל, והם [[מסכת עירובין#העירוב|העירוב]] ו[[נטילת ידים]], וכאשר תיקן הוא תקנות אלו, יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: "בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני"{{הערה|עירובין דף כ"א.}}. | ||
בשנת ב'תתקס"ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל. | בשנת ב'תתקס"ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו [[רחבעם המלך]]. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, ו[[ירבעם בן נבט]] מלך על מלכות ישראל. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
[[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}} | [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות{{הערה|1= [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}} | ||
בימי מלכותו הייתה הבחינה | בימי מלכותו הייתה הבחינה מרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שאף שההתעסקות עם ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]] היא באופן של 'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום. | ||
כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום [[תרע"ה]] (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי | כך{{הערה|1=ראה ד"ה פדה בשלום [[תרע"ה]] (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה [[לקוטי תורה]] במדבר ד, א.}} היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי אור וריבוי [[חכמה]], ובימיו קיימא [[לבנה|סיהרא]] באשלמותא = הלבנה הייתה במילואה{{הערה|1= שמו"ר פט"ו, כו.}} וזאת מכיון שאז היה בירור ה[[ניצוצות]] בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא{{הערה|1= מלכים-א י, א ואילך.}} שמעה את שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות ה[[קדושה]]. | ||
הרבי הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | [[הרבי]] הינו [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן]] לשלמה המלך עליו השלום. | ||
==אין כסף נחשב בימיו== | ==אין כסף נחשב בימיו== | ||
על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} "אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה". ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, | על ימי שלמה נאמר בנביא{{הערה|מלכים א י, כא.}} "אֵין [[כסף|כֶּסֶף]] לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה" (= הכסף לא היה נחשב כלל בתקופת מלכותו). ובתורת ה[[קבלה]] מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, היא מכיון שרצה דוקא במעלת ה[[זהב]] שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך ל[[קו השמאל]], שבשרשו הוא נעלה יותר מ[[קו הימין]]. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק [[לעתיד לבוא]] תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך{{הערה|זח"א רנ, א.}}. | ||
בתורת החסידות מבואר הענין בשני | בתורת החסידות מבואר הענין בשני דרכים: | ||
* שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף]] שענינו [[ז"א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], | * שלמה המלך רצה לגלות את מעלת ה[[גבורות]] על ה[[חסדים]], כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז [[דוד המלך]] משבט [[יהודה]] שענינו היא [[ספירת המלכות]] (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט [[יוסף הצדיק|יוסף]] שענינו [[ז"א]] (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה [[בית המקדש הראשון]], שהוא חלק מהגילוי שיהיה לעתיד לבוא - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31653&st=&pgnum=185 אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב]. וראה גם שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31650&st=&pgnum=323 חלק א ע' קנז, א].}}. | ||
* שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"{{הערה|ברכות יז, ב.}} - | * שלמה המלך רצה שכל [[בני ישראל]] יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"{{הערה|לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.}}, "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"{{הערה|ברכות יז, ב.}} - פירוש: שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ו[[דין]] - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר{{הערה|ישעיה נב, ג.}} "לא בכסף תגאלו", שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד{{הערה|1=אור התורה שמות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31644&st=&pgnum=102&hilite= חלק ד ע' א'קעא]. וכן שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31595&st=&pgnum=274&hilite= חלק ה ע' א'תריד]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&st=&pgnum=188 סה"מ תר"ל ע' קפ].}}. | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלכים]] | [[קטגוריה:מלכים]] | ||
[[קטגוריה:מלכים מבית דוד]] | |||