אין תקציר עריכה
ר.ז. (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאירים את החושך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"מעט אור דוחה הרבה חושך" - הדלקה המרכזית של החנוכיה הגדולה באוקראינה, תשע"ה]]
ה'''חושך''' - [[טומאה|היפך האור]], מסמל את היפך ה[[קדושה]]. החושך הינו גם כינוי ל[[שלש קליפות הטמאות]] ול[[רע]]. זמן ה[[גלות]] מהווה תקופה של חושך, ככתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ".
ה'''חושך''' - [[טומאה|היפך האור]], מסמל את היפך ה[[קדושה]]. החושך הינו גם כינוי ל[[שלש קליפות הטמאות]] ול[[רע]]. זמן ה[[גלות]] מהווה תקופה של חושך, ככתוב: "כי הנה החושך יכסה ארץ".
[[קובץ:מאירים את החושך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"מעט אור דוחה הרבה חושך" - הדלקה המרכזית של החנוכיה הגדולה באוקראינה, תשע"ה]]


==מהות החושך==
==מהות החושך==
ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,{{הערה|רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו [[הרמב"ן]] (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.}} או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,{{הערה|שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה גם כן ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.}} וכמאמר: יוצר אור ו'''בורא''' חושך. [[הרבי]] הכריע כדעה השניה, והוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה{{הערה|(ד"ה ויקח ה"א משנת [[תרצ"א]] - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה ב[[כסלו]] פנ"ז).}}.
ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור{{הערה|רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו [[הרמב"ן]] (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.}}, או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה{{הערה|שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתחלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה גם כן ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו.}}, וכמאמר: יוצר אור ו'''בורא''' חושך. [[הרבי]] הכריע כדעה השניה, והוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה{{הערה| ד"ה ויקח ה"א משנת [[תרצ"א]] - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה ב[[כסלו]] (מתוך הערת הרבי בספר המאמרים תש"ח עמ' 239. וראו שם מראי מקומות נוספים בנושא בהרחבה.)}}.
===סדר הבריאה===
===סדר הבריאה===
והנה לפי הדעה הראשונה, שהחושך אינו מציאות קיימת אלא רק חוסר והעדר מציאות ממשית של האור, וכדוגמת החיים לעומת המות, שהחיים הם מציאות קיימת, ואילו המות אינו אלא העדר החיים. אם כן כדי שיהיה מצב של חושך, צריך להברא תחילה האור, ובמקום שהוא מסולק - קיים מצב של חושך. וכל עוד לא נברא האור, ולא קיים מושג הנקרא אור, הרי ממילא לא קיים גם מושג הנקרא חושך - העדר האור.
והנה לפי הדעה הראשונה, שהחושך אינו מציאות קיימת אלא רק חוסר והעדר מציאות ממשית של האור, וכדוגמת החיים לעומת המות, שהחיים הם מציאות קיימת, ואילו המות אינו אלא העדר החיים. אם כן כדי שיהיה מצב של חושך, צריך להברא תחילה האור, ובמקום שהוא מסולק - קיים מצב של חושך. וכל עוד לא נברא האור, ולא קיים מושג הנקרא אור, הרי ממילא לא קיים גם מושג הנקרא חושך - העדר האור.
שורה 11: שורה 11:
ואכן כך אמרו חז"ל, שסדר הבריאה היא "ברישא חשוכא והדר נהורא", וכמו שכתוב: "וחושך על פני תהום", וזה נאמר בטרם נברא האור על ידי דיבורו יתברך - יהי אור - שניהם כאחד.
ואכן כך אמרו חז"ל, שסדר הבריאה היא "ברישא חשוכא והדר נהורא", וכמו שכתוב: "וחושך על פני תהום", וזה נאמר בטרם נברא האור על ידי דיבורו יתברך - יהי אור - שניהם כאחד.


ועל פי [[תורת החסידות]] הנה האמת היא כהדעה הב' שהחושך הוא בריאה בפני עצמה דכתיב: "יוצר אור ובורא חושך", הרי שהחושך הוא בריאה, וכן מובן ממאמר רז"ל: "... שהיו אור וחושך משתמשין בערבוביא", מכאן שהחושך הוא בריאה, דאם החושך הוא רק העדר האור איך היו משתמשין בערבוביא.
ועל פי [[תורת החסידות]] הנה האמת היא כהדעה הב' שהחושך הוא בריאה בפני עצמה דכתיב: "יוצר אור ובורא חושך", הרי שהחושך הוא בריאה, וכן מובן ממאמר רז"ל: "... שהיו אור וחושך משתמשין בערבוביא", מכאן שהחושך הוא בריאה, דאם החושך הוא רק העדר האור איך היו משתמשין בערבוביא{{הערה|לבן חמש למקרא הרבי מבאר את פירוש הפשוט שלא היה זמן קבוע לאור ולחושך (ש"פ בראשית תשמ"ו, התוועדויות ע' 459).}}.


שתי הדעות הנ"ל על אף שהן מחולקות זו מזו, מכל מקום - בעומק הענין אינן סותרות זו את זו, וכמבואר בחסידות שהדעה הב' לא זו בלבד שאינה חולקת על הדעה הא' - הטוענת שהחושך אינו אלא העדר מציאות (האור), אלא מוסיפה על הדעה הזאת, והכונה בזה, שאם כי החושך הוא אכן - העדר מציאות (האור), אבל עם זאת הוא בריאה שברא ה'. כלומר; ה' נתן תוקף של מציאות בריאה קיימת, לדבר שבאמת הוא העדר מציאות. נמצא שהחושך הוא מציאות של העדר.
שתי הדעות הנ"ל על אף שהן מחולקות זו מזו, מכל מקום - בעומק הענין אינן סותרות זו את זו, וכמבואר בחסידות שהדעה הב' לא זו בלבד שאינה חולקת על הדעה הא' - הטוענת שהחושך אינו אלא העדר מציאות (האור), אלא מוסיפה על הדעה הזאת, והכונה בזה, שאם כי החושך הוא אכן - העדר מציאות (האור), אבל עם זאת הוא בריאה שברא ה'. כלומר; ה' נתן תוקף של מציאות בריאה קיימת, לדבר שבאמת הוא העדר מציאות. נמצא שהחושך הוא מציאות של העדר.
שורה 25: שורה 25:
וכל מציאות הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' - בהגלות ניגלות עליהם אור הקדושה, כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו וגו'" וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו וגו'" וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו וגו'" וכתיב "הרים כדונג נמסו".
וכל מציאות הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה' - בהגלות ניגלות עליהם אור הקדושה, כדכתיב "כל הגוים כאין נגדו וגו'" וכתיב "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו וגו'" וכתיב "כהמס דונג מפני אש יאבדו וגו'" וכתיב "הרים כדונג נמסו".


ולא זו בלבד, אלא מצד היותם מציאות [[נברא]], וכנ"ל שהם מציאות של העדר המציאות, הנה תכלית עבודת ה' היא לא רק לדחות ולבטל את הרע, אלא אף להפוך אותם למציאות של קדושה, שבזה תתגלה האמת שבהם, שאינה מציאות של קליפה - העלם ושקר, אלא מציאותם האמיתית היא ביטולם והתכללותם בקדושה{{הערה|[[תניא]] י"ט, ד"ה ויקח ה"א את האדם תרצ"ה, בשעה שהקדימו תער"ב א'שי-ג, ספר המאמרים [[תרע"ח]] יז יח.{{סגל}}}}
ולא זו בלבד, אלא מצד היותם מציאות [[נברא]], וכנ"ל שהם מציאות של העדר המציאות, הנה תכלית עבודת ה' היא לא רק לדחות ולבטל את הרע, אלא אף להפוך אותם למציאות של קדושה, שבזה תתגלה האמת שבהם, שאינה מציאות של קליפה - העלם ושקר, אלא מציאותם האמיתית היא ביטולם והתכללותם בקדושה{{הערה|[[תניא]] י"ט, ד"ה ויקח ה"א את האדם תרצ"ה, בשעה שהקדימו תער"ב א'שי-ג, ספר המאמרים [[תרע"ח]] יז יח.{{סגל}}}}.


ב[[מכת חושך]] ניתן היה למשש את החושך - "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".{{הערה|מדרש, מובא ברש"י שמות י, כא.}}
ב[[מכת חושך]] ניתן היה למשש את החושך - "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ"{{הערה|מדרש, מובא ברש"י שמות י, כא.}}.


==ההתעסקות עם החושך==
==ההתעסקות עם החושך==
בתורת ה[[חסידות]] מבואר, בשונה משיטות אחרות (כ[[שיטת המוסר]]), ש[[עבודת ה']] ב[[תיקון המידות]] היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - '''סור מרע''', אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - '''ועשה טוב'''. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
בתורת ה[[חסידות]] מבואר, בשונה משיטות אחרות (כ[[שיטת המוסר]]), ש[[עבודת ה']] ב[[תיקון המידות]] היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - '''סור מרע''', אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - '''ועשה טוב'''. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.


הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמה, אדם המוציא את האשפה מביתו, ייתכן שיתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמה, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל [[מחשבה]] והתעסקות בו.  
הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמה, אדם המוציא את האשפה מביתו, ייתכן שיתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמה, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל [[מחשבה]] והתעסקות בו.
 
===הפיכת החושך עצמו לאור===
כאשר יש מציאות של חושך ורק 'דוחים' אותה באמצעות אור, אזי המציאות של החושך עדיין נמצאת, רק שהרחיקו וגירשו אותה, אבל יכול להיות מצב שבמשך הזמן החושך יתגבר וידחה את האור בחזרה.
 
לעומת זאת, כאשר הופכים את המציאות של החושך עצמו לאור, הוא מפסיק להיות חושך, ואז זוהי גאולה שלימה, כי שוב לא ייתכן שהחושך יחזור ויסתיר.
 
הדחיה של החושך, היא באמצעות אור מוגבל, ואפילו הפיכתו לאור, היא דווקא באמצעות אור בלתי מוגבל{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140187 מאמר ד"ה קץ שם לחושך ה'תשכ"ד].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 41: שורה 48:
*שלום דובער קרומבי, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1792 למה יש חושך?] {{חב"ד בישראל}}
*שלום דובער קרומבי, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1792 למה יש חושך?] {{חב"ד בישראל}}


{{אור}}
{{הערות שוליים}}  
{{הערות שוליים}}  


[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]