לדלג לתוכן

אהרן יחיאל לייפר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
רבי '''אהרן יחיאל לייפער''' זצוק"ל נולד בי"ד אייר תרעונלב"ע ב[[ר"ח סיון]] [[תש"ס]] האדמו"ר מנדבורנא זצוק"ל מעיה"ק צפת, בנו של רבי דוד מנדבורנא מבאניא בעל האוהב חסד בנו של הרבי ר' ישכר בער [השני] מנדבורנא-סאטמער בנו של הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע.
רבי '''אהרן יחיאל לייפער''' ([[י"ד אייר]] [[תער]] - [[ר"ח סיון]] [[תש"ס]]) היה האדמו"ר מ[[שושלת נדבורנה|נדבורנא]] מ[[צפת]], בנו של רבי דוד מנדבורנא מבאניא בעל האוהב חסד<ref>בנו של הרבי ר' יששכר בער (השני) מנדבורנא-סאטמער, בנו של הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע.</ref>.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
היה חתנו של הרב הצדיק רבי זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כרב בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]].
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תער"ב]]. היה חתנו של הרב הצדיק רבי זאב וולף הלוי טירנואר<ref>שכיהן כרב בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]].</ref> ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]),
עם פטירת אביו בשנת תש''ד נתמנה לכהן תחתיו כאדמו''ר מנדבורנא.
עם פטירת אביו בשנת [[תש"ד]] נתמנה לכהן תחתיו כאדמו"ר מנדבורנא.
כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה.
כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה.


היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי.
היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם [[הקהלת קהילות|לחזור שיחה של הרבי]]. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי.


כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}.
כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}.
 
נפטר ב[[ר"ח סיון]] [[תש"ס]].


==בניו==
==בניו==
*רבי חיים אלתר דוד מנדבורנא-[[חיפה]]. חתנו של רבי [[אלחנן הלפרין]]. למד בישיבת חסידות [[צאנז]] ב[[נתניה]]השבו למדו כל אחיו, ומכהן כאדמו"ר מנדבורנא-חיפה ,וכרב קהילת צאנז בחיפה משרה שבה כיהן שנים רבות לפני היותו אדמו"ר מפורסם ביראתו.
*רבי חיים אלתר דוד מנדבורנא-[[חיפה]]. חתנו של רבי [[אלחנן הלפרין]]. למד בישיבת [[צאנז]] ב[[נתניה]], ומכהן כאדמו"ר מנדבורנא - חיפה וכרב קהילת צאנז בחיפה, מפורסם בקדושתו, נודע בקשריו החמים עם חסידות חב"ד, ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך בחיפה בשנת [[תשע"ח]] התאמץ להשתתף על אף חולשתו{{הערה|[https://chabad.info/news/405176/ בראשות גדולי הרבנים: חיפה חגגה את סיום הרמב"ם.] {{אינפו}}}}.
* רבי מרדכי יצחק מקאליש מתגורר ברמת בית שמש ג'. מפורסם כפועל ישועות. חתנו של רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מחסידות קרעטשניף.
* רבי מרדכי יצחק מקאליש מתגורר ברמת בית שמש ג'. מפורסם כפועל ישועות. חתנו של רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מחסידות קרעטשניף.
*רבי ישכר בער פנחס מנדבורנא-[צפת]. חתנו של רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]]. מפורסם כצדיק וקדוש גדול. מתגורר בבית אביו, ובמקום פועל בית [[הכנסת אורחים]] נדבורנא.
*רבי ישכר בער פנחס מנדבורנא - [צפת]. חתנו של רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]]. מתגורר בבית אביו. במקום פועל בית [[הכנסת אורחים]] נדבורנא. ב[[טבת]] [[תשס"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ונשא דברים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2312.html צפת: האדמו"ר מתולדות-אהרן בסיום הרמב"ם]- {{חב"ד אף אם}}}}.
*רבי משה מאיר מנדבורנא-באניא. חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי ב[[ארצות הברית]]. הוא מכהן גם כ[[מו"צ]] וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'.מפורסם בכוח תורתו. משמש כמוהל מומחה הרבה שנים. בית מדרשו בשכונת הבוכרים בירושלים. יש לו גם קהילות בערים בני ברק בית שמש ולונדון,ומוסר כל שבוע שיעור בספר תניא.
*רבי משה מאיר מנדבורנא - באניא. חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי ב[[ארצות הברית]]. הוא מכהן גם כ[[מו"צ]] וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'. מפורסם בכוח תורתו. משמש כמוהל מומחה הרבה שנים. בית מדרשו בשכונת הבוכרים בירושלים. יש לו גם קהילות בערים בני ברק בית שמש ולונדון, ומוסר כל שבוע שיעור בספר תניא.
*רבי ישראל יעקב צבי [ר' הערשיל]לייפער מבני ברק.
*רבי ישראל יעקב צבי (ר' הערשיל) לייפער מבני ברק.
* חתנו רבי ישראל שנייבלג מבאלחוב זצ"ל כ"ח ניסן תשע"א, בית מדרשו בבית שמש, נפטר ב[[כ"ח ניסן]] תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו.
* חתנו רבי ישראל שנייבלג מבאלחוב. בית מדרשו בבית שמש, נפטר ב[[כ"ח ניסן]] תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־17:19, 27 באפריל 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי אהרן יחיאל לייפער (י"ד אייר תער"ב - ר"ח סיון תש"ס) היה האדמו"ר מנדבורנא מצפת, בנו של רבי דוד מנדבורנא מבאניא בעל האוהב חסד[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ד אייר תער"ב. היה חתנו של הרב הצדיק רבי זאב וולף הלוי טירנואר[2] (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט), עם פטירת אביו בשנת תש"ד נתמנה לכהן תחתיו כאדמו"ר מנדבורנא. כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה.

היה ידוע בקרבתו לחב"ד. בבית הכנסת שלו ידעו תמיד התמימים כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי.

כשהוגש לו פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח עוד לפני ג' תמוז חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס[3].

נפטר בר"ח סיון תש"ס.

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רבי חיים אלתר דוד מנדבורנא-חיפה. חתנו של רבי אלחנן הלפרין. למד בישיבת צאנז בנתניה, ומכהן כאדמו"ר מנדבורנא - חיפה וכרב קהילת צאנז בחיפה, מפורסם בקדושתו, נודע בקשריו החמים עם חסידות חב"ד, בסיום הרמב"ם שנערך בחיפה בשנת תשע"ח התאמץ להשתתף על אף חולשתו[4].
  • רבי מרדכי יצחק מקאליש מתגורר ברמת בית שמש ג'. מפורסם כפועל ישועות. חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מחסידות קרעטשניף.
  • רבי ישכר בער פנחס מנדבורנא - [צפת]. חתנו של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב. מתגורר בבית אביו. במקום פועל בית הכנסת אורחים נדבורנא. בטבת תשס"ג השתתף בסיום הרמב"ם שנערך בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ונשא דברים[5].
  • רבי משה מאיר מנדבורנא - באניא. חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי בארצות הברית. הוא מכהן גם כמו"צ וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'. מפורסם בכוח תורתו. משמש כמוהל מומחה הרבה שנים. בית מדרשו בשכונת הבוכרים בירושלים. יש לו גם קהילות בערים בני ברק בית שמש ולונדון, ומוסר כל שבוע שיעור בספר תניא.
  • רבי ישראל יעקב צבי (ר' הערשיל) לייפער מבני ברק.
  • חתנו רבי ישראל שנייבלג מבאלחוב. בית מדרשו בבית שמש, נפטר בכ"ח ניסן תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו.

הערות שוליים

  1. ^ בנו של הרבי ר' יששכר בער (השני) מנדבורנא-סאטמער, בנו של הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע.
  2. ^ שכיהן כרב בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב בית הכנסת "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על הש"ס והרמב"ם.
  3. ^ שבועון בית משיח 451
  4. ^ בראשות גדולי הרבנים: חיפה חגגה את סיום הרמב"ם.
  5. ^ צפת: האדמו"ר מתולדות-אהרן בסיום הרמב"ם- קישור לאתר חב"ד FM