אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

יצירת דף עם התוכן "{{סדר ההשתלשלות}} '''אין ערוך''' זהו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לשאר הנבראים. ==ענ..."
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(31 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{סדר ההשתלשלות}}
{{סדר ההשתלשלות}}
'''אין ערוך''' זהו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס לשאר ה[[נבראים]].
'''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס ל[[נבראים]].


==ענינו==
==ענינו==
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב]] הוא בבחינת "אין ערוך" - אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים.  
הביטול של הנבראים להקב"ה הוא ביטול של אין ערוך היינו שלנברא אין שום יכולת למדוד ולהרגיש את היחס לבורא רק להשיג את בריאתו יש מאין וההפלאה שבכל הבריאה.


אין ערוך גם מבטא את ההבדל והמרחב בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא{{הערה|תניא פרק ב'}} מוסבר שלמרות שלאדם אים הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם מחוברת ומלובשת בהקב"ה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם שכשאדם לומד תורה הוא כמו אדם המחבק מלך - שכאשר האדם מלובד בתורה - התורה מלבישה אותו ובכך גם האדם יכול להיות כלי לאלוקות.
באין ערוך מורגש המעלה וההפלאה של הבורא בניגוד לביטול של אין זולתך( ביטול באור הקו והמלאכים) שהוא ביטול שנובע מההרגשת הרוממות וההפלאה שבאור אין סוף ומכיוון שהוא בא מהרגש הוא בא לפי ערך המרגיש ובעצמותו לא שייך הרגשה ודווקה במקום שמרגיש נפרד יכול להיות ההשגה וההרגשה שהכל מציאות מחודשת ומגושמת ביחס לבורא ולכן הביטול של אין ערוך מגלה באין זולתך את המעלה של [[אפס בלתך]] ביטול שלא נובע מהרגשה אלא מעצמותו שאין דבר חוץ מעצמותו (וגם בביטול של [[אפס בלתך]]- אור הכלול במאור הוא מגלה שהוא רצוני).


ועוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}} ש[[האבות]] שהם היו [[מרכבה]] לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה.
==ביטולו==
ביטול של אין ערוך הינה ביחס ל הקב"ה, משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך ברמה מסויימת השגה, לפי ש[[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס לתואר הקב"ה, שהינו למעלה מה[[צמצום]], לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.


==בקדושה==
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
בחינת אין ערוך היא ביחס ל[[שם הוי']], כי ביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך אישהו הבנה והשגה - כי הרי [[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס ל[[שם הוי']] שהוא למעלה מ[[הצמצום]] לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל.
[[en:Ein Aroch]]
{{הערות שוליים}}