מסכת עירובין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר מועד#מסכת עירובין]]
{{שס}}
ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=2&format=pdf מסכת עירובין] יש 10 פרקים, ו103.5 דפים.
 
המסכת עוסקת באופני תיקון העירוב.
 
== העירוב ==
 
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר [[שלמה המלך]] תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.{{הערת שוליים|עירובין דף כ"א.}}
 
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
 
א. '''עירובי חצרות.''' על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם.
 
ב. '''עירובי תחומין.''' כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
 
=== ביאורי הרבי ===
 
*'''יח ב.''' נתקללה בבל נתקללה שכניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]
 
*'''מג ב.''' מובטח להן לישראל שאין [[אליהו]] בא לא [[ערב שבת|בערבי שבתות]] ולא בערבי ימים טובים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=67 [שיחות קודש תש"מ ח"א עמ' כ"ד (עמ' 67)]
 
*'''נב ב.''' מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=120 לקוטי שיחות חל"א עמ' 108 (עמ' 120)]
 
*'''נג א.''' רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חטעמ' 1 (עמ' 16)]
 
*'''סד ב.''' [[רש"י]] ד"ה פותחין בחרטה. צריך החכם לפתוח פתח לשואל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]
 
*'''עג א.''' במאירי, בנידון [[סוכה]] מערבת עירובי חצרות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב ח"ג עמ' 214 (241)]
 
*'''סוף המסכת.''' מי שהחשיך חוץ לתחום כו'. ביאור המחלוקת. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/5/3/108&search=%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%99 לקוטי שיחות חל"א שיחה ג' לפ' יתרו עמ' 108].
 
*[[ירושלמי]] סוף עירובין. צבת בצבת עשויה ... אף שבתות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"א עמ' 106 (עמ' 118)]
 
*הערות בהלכות עירובין. (גדר ים ונהר, העירוב ב[[מנהטן]], ועוד.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=259 לקוטי שיחות חל"א עמ' 248 (עמ' 259)]
 
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
 
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=53c9eac4-b02b-453f-8081-d3dcb661e069&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=131 צמח צדק עמ' סב (עמ' 131)]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־04:50, 21 ביוני 2010

במסכת עירובין יש 10 פרקים, ו103.5 דפים.

המסכת עוסקת באופני תיקון העירוב.

העירוב

העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי שלמה המלך עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של נטילת ידים, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני.[1]

קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.

א. עירובי חצרות. על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם.

ב. עירובי תחומין. כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה ממקומו - מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה מכל צד, ממקום סעודתו. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.

ביאורי הרבי

ביאורי נשיאי חב"ד

צמח צדק עמ' סב (עמ' 131)

הערות שוליים

  1. עירובין דף כ"א.