מכת ערוב – הבדלי גרסאות

(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)

שורה 1:

~~#הפניה~~ [[עשרת המכות#ערוב]]

'''מכת ערוב''' היא המכה הרביעית מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] קודם [[יציאת מצרים]]. במכה זו בארץ מצרים התמלאה בחיות טרף שפשטו על הבתים ועל השדות. מכה זו מתוארת ב[[תורה]] בפרשת [[וארא]] שב[[חומש שמות]].

==בתורה==

{{ציטוט|תוכן=

כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ.

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה.

וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.|מקור= [[ספר שמות]] [[פרשת וארא]], פרק ח' פסוקים י"ז-כ'.}}

==תוכנה==

ב'''מכת ערוב''' [[משה רבינו|משה]] עשה אותה, בתחילה כל [[מצרים]] הפכה [[יער|ליערות]], כדי ש[[חיות|החיות]] ירגישו [[טבע|בטבע]] ולא יפחדו. יש מפרשים שסוברים שמדובר רק ב[[זאב]]<nowiki/>י ערב, שזה רמוז במילה "'''<code>ערֹב</code>'''מלשון עֵרֶב. היו שם גם [[מכת כינים|כינים]] ו[[מכת צפרדע|צפרדעים]], ואפילו [[חיות]] ובהמות [[כשרות]].

[[חיות|החיות]] נכנסו קודם לארמון [[פרעה]], ואז התפשטו לכל [[מצרים]], חוץ מלארץ גושן, <blockquote>כמו שכתוב:{{ציטוט|תוכן=

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.|מקור= [[ספר שמות]] [[פרשת וארא]], פרק ח' פסוקים י"ז-כ'.}}<blockquote></blockquote>ה[[עשרת המכות|מכה]] ארכה שבוע, עד ש[[פרעה]] קרא ל[[משה רבינו|משה]] ,והפסיק את [[עשרת המכות|המכה]].</blockquote>{{עשרת המכות}}

[[קטגוריה:עשרת המכות]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-#הפניה [[עשרת המכות#ערוב]]
+'''מכת ערוב''' היא המכה הרביעית מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] קודם [[יציאת מצרים]]. במכה זו בארץ מצרים התמלאה בחיות טרף שפשטו על הבתים ועל השדות. מכה זו מתוארת ב[[תורה]] בפרשת [[וארא]] שב[[חומש שמות]].
+==בתורה==
+{{ציטוט|תוכן=
+כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ.
+וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
+וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה.
+וַיַּעַשׂ ה' כֵּן וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ מִפְּנֵי הֶעָרֹב.|מקור= [[ספר שמות]] [[פרשת וארא]], פרק ח' פסוקים י"ז-כ'.}}
+==תוכנה==
+ב'''מכת ערוב''' [[משה רבינו|משה]] עשה אותה, בתחילה כל [[מצרים]] הפכה [[יער|ליערות]], כדי ש[[חיות|החיות]] ירגישו [[טבע|בטבע]] ולא יפחדו. יש מפרשים שסוברים שמדובר רק ב[[זאב]]<nowiki/>י ערב, שזה רמוז במילה "'''<code>ערֹב</code>'''מלשון עֵרֶב. היו שם גם [[מכת כינים|כינים]] ו[[מכת צפרדע|צפרדעים]], ואפילו [[חיות]] ובהמות [[כשרות]].
+[[חיות|החיות]] נכנסו קודם לארמון [[פרעה]], ואז התפשטו לכל [[מצרים]], חוץ מלארץ גושן, <blockquote>כמו שכתוב:{{ציטוט|תוכן=
+וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.|מקור= [[ספר שמות]] [[פרשת וארא]], פרק ח' פסוקים י"ז-כ'.}}<blockquote></blockquote>ה[[עשרת המכות|מכה]] ארכה שבוע, עד ש[[פרעה]] קרא ל[[משה רבינו|משה]] ,והפסיק את [[עשרת המכות|המכה]].</blockquote>{{עשרת המכות}}
+[[קטגוריה:עשרת המכות]]