קובנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "אושווייץ" ב־"אושוויץ" תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר קובנה]] | [[קובץ:קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] [[חב"ד]] בעיר קובנה]] | ||
[[קובץ:קובנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | |||
'''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה ב[[ליטא]], שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני ה[[שואה]] כ-20,000 יהודים, רובם [[ליטאים]]. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר ב[[סלבודקה]], [[שכונה]]{{הערה|מקובל לכנות את השכונה בשם "[[עיירה]]", כיוון שהייתה מנותקת מהעיר, והתושבים כולם היו יהודים חרדים עם צביון חיים כמו בעיירות.}} המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר ל[[רוסיה הצארית|רוסיה]] וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("[[תחום המושב]]"). | '''קובנה''' היא העיר השניה בגודלה ב[[ליטא]], שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם הייתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני ה[[שואה]] כ-20,000 יהודים, רובם [[ליטאים]]. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר ב[[סלבודקה]], [[שכונה]]{{הערה|מקובל לכנות את השכונה בשם "[[עיירה]]", כיוון שהייתה מנותקת מהעיר, והתושבים כולם היו יהודים חרדים עם צביון חיים כמו בעיירות.}} המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר ל[[רוסיה הצארית|רוסיה]] וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערים הגדולות ("[[תחום המושב]]"). | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]]. | בקיץ [[תש"א]] פלשו ה[[נאצי]]ם לליטא, וב[[כ"ט בסיוון]] נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים [[גטו]] ב[[סלבודקה]]. | ||
== | ==גטו קובנה== | ||
[[קובץ:גטו קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו קובנה בשכונת סלובודקה, כיום]] | [[קובץ:גטו קובנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גטו קובנה בשכונת סלובודקה, כיום]] | ||
{{ציטוט צף|עם הקמת הגטו נפתחו [[מניין|מניינים]].. מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}} | {{ציטוט צף|עם הקמת הגטו נפתחו [[מניין|מניינים]].. מניין שני היה אצל ה[[חסיד]] הרב פייביש זיסמאן, שם היה מניין של [[חסידי חב"ד|אנשי חב"ד]] בגטו. ביום שישי לפני [[קבלת שבת]], היו לומדים שם [[תניא]]. ב[[שבת]] היו עורכים [[שבת#סעודת שבת|שלוש סעודות]] ואומרים [[חסידות]]|אלחנן פרסון, '''יהדות ליטא'''}} | ||
בקיץ [[תש"א]] הקימו ה[[נאצי]]ם ב | בקיץ [[תש"א]] הקימו ה[[נאצי]]ם ב[[סלבודקה]] את [[גטו]] קובנה, ואיכלסו בו 29,760 יהודים, בתוכם כמאה משפחות מקהילת [[חב"ד]]. | ||
=== החיים החסידיים בגטו === | === החיים החסידיים בגטו === | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
=== חסידי חב"ד שנרצחו בגטו === | === חסידי חב"ד שנרצחו בגטו === | ||
(רשימה חלקית{{הערה|מתוך כ-100 משפחות}}) | (רשימה חלקית{{הערה|מתוך כ-100 משפחות}}) | ||
* [[פייביש זיסמן]]. | |||
*[[פייביש זיסמן]] | * [[יהושע אייזיק ברוך]]. | ||
*[[יהושע אייזיק ברוך]] | * [[סנדר בלוי]]. | ||
*[[סנדר בלוי]] | * חיים ישראל זיסמן, ילדו של ר' פייביש. | ||
*חיים ישראל זיסמן, ילדו של ר' פייביש | |||
=== התעניינות [[הרבי הריי"צ]] במצבם של יהודי הגטו === | === התעניינות [[הרבי הריי"צ]] במצבם של יהודי הגטו === | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' -{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/0/06/512.pdf גיליון מספר 512] (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46 | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''"קינאתי בחסידים על יכולתם להשתחרר מעול הגטו"''' -{{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/0/06/512.pdf גיליון מספר 512] (י"ז סיון תשס"ה), עמודים 40 - 46 | ||
{{תבנית:עיירות בליטא}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו בשואה]] | ||