![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בחינה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בחינה''' הוא מטבע לשון מקובל ב[[תורת הקבלה]] למדרגות או כוחות רוחניים. כך למשל נפוצים הביטויים: בחינת ה[[כתר]], בחינת ה[[ספירת החכמה|חכמה]], בחינת ה[[חסד]]. | |||
== | == מדוע משתמשים בביטוי 'בחינה' == | ||
הסיבה לכך שקוראים (לספירות למשל) בשם "בחינה", היא: כי אין להם התחלקות גשמית, להבדיל מחמש אצבעות היד שחלוקות זו מזו. במדרגות הרוחניות הכל נושא אחד, מכיוון ש[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]], ה[[אורות וכלים|אורות והכלים]] הכל אחד. | |||
דוגמה נוספת: ניתן לומר על גוש מתכת שיש בו אחוז מסויים של [[כסף (מתכת)|כסף]] ואחוזים אחרים של סיגים או מתכות אחרות. למרות זאת מרכיבי הגוש אינם חלוקים זה מזה וזהו גוש וחתיכה אחת. כך ברוחניות נושא אחד, יכול להיות כללו מכוחות שונים, כמו כוח החכמה, כוח החסד. אבל זו לא התחלקות לחלקים ממש, ולכן נקראים בשם "בחינה". | |||
ומכיוון שאין התחלקות ממש, רק כך וכך כוחות, וכולם בעצם אחד, לכן, יכול גם להיות גם שיהיו בחינת אין קץ ממש{{הערה|[[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&pgnum=71 ערך ביקור חולים].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
[[קטגוריה:ביטויים בחסידות]] | [[קטגוריה:ביטויים בחסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:41, 27 בינואר 2025
בחינה הוא מטבע לשון מקובל בתורת הקבלה למדרגות או כוחות רוחניים. כך למשל נפוצים הביטויים: בחינת הכתר, בחינת החכמה, בחינת החסד.
מדוע משתמשים בביטוי 'בחינה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסיבה לכך שקוראים (לספירות למשל) בשם "בחינה", היא: כי אין להם התחלקות גשמית, להבדיל מחמש אצבעות היד שחלוקות זו מזו. במדרגות הרוחניות הכל נושא אחד, מכיוון שאיהו וחיוהי וגרמוהי חד, האורות והכלים הכל אחד.
דוגמה נוספת: ניתן לומר על גוש מתכת שיש בו אחוז מסויים של כסף ואחוזים אחרים של סיגים או מתכות אחרות. למרות זאת מרכיבי הגוש אינם חלוקים זה מזה וזהו גוש וחתיכה אחת. כך ברוחניות נושא אחד, יכול להיות כללו מכוחות שונים, כמו כוח החכמה, כוח החסד. אבל זו לא התחלקות לחלקים ממש, ולכן נקראים בשם "בחינה".
ומכיוון שאין התחלקות ממש, רק כך וכך כוחות, וכולם בעצם אחד, לכן, יכול גם להיות גם שיהיו בחינת אין קץ ממש[1].
