טור ברקת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:כתיק טור ברקת.png|ממוזער|''{{כתב קטן|[[מענות קודש|מענה]] הרבי לפתק שאלה שהכניס המזכיר ר' [[ניסן מינדל]]  איפה המקור שהסוכה, דירת ארעי, מסמלת את חיי העולם הזה?}}''{{ש}} פיענוח ה[[כתב יד קודש]]: '''נחל קדומים – ל[[החיד"א]] – בראשית לג, יז. עיי"ש. כמדומה גם בעקדה – אינו עתה תח"י, כן לעיין {{כתב גדול|טור ברקת}} על או"ח הל' סוכות''']]
[[קובץ:כתיק טור ברקת.png|ממוזער|''{{כתב קטן|[[מענות קודש|מענה]] הרבי לפתק שאלה שהכניס המזכיר ר' [[ניסן מינדל]]  איפה המקור שהסוכה, דירת ארעי, מסמלת את חיי העולם הזה?}}''{{ש}} פיענוח ה[[כתב יד קודש]]: נחל קדומים – ל[[החיד"א]] – בראשית לג, יז. עיי"ש. כמדומה גם בעקדה – אינו עתה תח"י, כן לעיין '''{{כתב גדול|טור ברקת}}''' על או"ח הל' סוכות]]
'''טור ברקת''' הוא פירוש לשולחן ערוך על פי דרך ה[[תורת הקבלה|קבלה]], שחובר על ידי רבי חיים הכהן מארם צובא, מתלמידיו של רבי [[חיים ויטאל]], שנקרא פעמים רבות על שם ספרו זה, 'הרב טור ברקת', שזכה לעיקר הפרסום מבין רוב ספריו.
'''טור ברקת''' הוא פירוש לשולחן ערוך על פי דרך ה[[תורת הקבלה|קבלה]], שחובר על ידי רבי חיים הכהן מארם צובא, מתלמידיו של רבי [[חיים ויטאל]], שנקרא פעמים רבות על שם ספרו זה, 'הרב טור ברקת', שזכה לעיקר הפרסום מבין רוב ספריו.


שורה 21: שורה 21:


באחת השיחות שנערכו בעת סעודות החגים בדירת אדמו"ר הריי"צ, נסובה השיחה סביב פסקי הלכה על פי פנימיות הענינים, והרבי הזכיר בייחוד את הספר טור ברקת{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד צ'.}}.
באחת השיחות שנערכו בעת סעודות החגים בדירת אדמו"ר הריי"צ, נסובה השיחה סביב פסקי הלכה על פי פנימיות הענינים, והרבי הזכיר בייחוד את הספר טור ברקת{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד צ'.}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/19639 צילום הספר במהדורת אמסטרדם שנת ה'תי"ד]'''
*''[he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA#cite_ref-1 הספר בגירסת טקסט]'''


{{ספרי קבלה}}
{{ספרי קבלה}}

גרסה אחרונה מ־00:20, 10 בינואר 2025

מענה הרבי לפתק שאלה שהכניס המזכיר ר' ניסן מינדל איפה המקור שהסוכה, דירת ארעי, מסמלת את חיי העולם הזה?
פיענוח הכתב יד קודש: נחל קדומים – להחיד"א – בראשית לג, יז. עיי"ש. כמדומה גם בעקדה – אינו עתה תח"י, כן לעיין טור ברקת על או"ח הל' סוכות

טור ברקת הוא פירוש לשולחן ערוך על פי דרך הקבלה, שחובר על ידי רבי חיים הכהן מארם צובא, מתלמידיו של רבי חיים ויטאל, שנקרא פעמים רבות על שם ספרו זה, 'הרב טור ברקת', שזכה לעיקר הפרסום מבין רוב ספריו.

ספר זה הוא למעשה שער אחד מתוך החיבור השלם על כל השולחן ערוך בשם 'מקור חיים', כפי שכותב בהקדמה של כל אחד מהשערים אשר היא "ממקור חיים יונקת", כאשר השערים השונים נקראו על שם אבני החושן, "טור אודם", "טור פטדה" ו"טור ברקת", כאשר הפתיח 'טור' רומז לכך שהם משובצים כביכול כחלק מה'טורים' באבני החושן.

הספר טור ברקת עוסק בשולחן ערוך אורח חיים בסימנים העוסקים בדיני המועדים (תכ"ט הלכות פסח - תרצ"ז הלכות מגילה).

חיבור הספר ומחברו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי חיים הכהן נולד במצרים לאביו ר' אברהם הכהן. ובצעירותו עבר לצפת ומשם המשיך לארם צובא, שם החל לעסוק בתפקידי רבנות ודרש בהלכה ואגדה בבתי הכנסת בעיר.

לימים עברה משפחתו לדמשק, שם פגש במקובל רבי חיים ויטאל והפך לתלמידו ולמד אצלו את תורת האריז"ל במשך שלוש שנים.

בהמשך מונה לרב ולראב"ד בארם צובא. בעיר הוא ייסד בתי מדרש חדשים וחיזק את הישנים.

כאשר נסע לונציה שבאיטליה כדי להדפיס את ספריו, הותקפה הספינה על ידי שודדים והוא קפץ עם בנו לתוך הים מחשש פן ימכרו כעבדים, והוא הותיר אחריו את כל הכתבים של ספריו והצטער על כך מאוד, ולאחר שהגיע לונציה הצליח לשחזר ולהעלות על גבי הכתב חלק מכתביו ולמסור אותם לדפוס. בין השאר חיבור פירושים למגילתר אסתר, לספר רות, ופירוש לספר עין יעקב[1].

נפטר בונציה בכ"ה ניסן ה'תט"ו (1655). על פי החיד"א הוא נקבר בעיר ליבורנו.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מובא במקומות רבים בתורת החסידות ובמאמרי רבותינו נשיאינו.

באחת השיחות שנערכו בעת סעודות החגים בדירת אדמו"ר הריי"צ, נסובה השיחה סביב פסקי הלכה על פי פנימיות הענינים, והרבי הזכיר בייחוד את הספר טור ברקת[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]



הערות שוליים

  1. בנוסף לחיבורים שלא ראו את אור הדפוס: עטרת שלום על שיר השירים, מגינת לב על מגילת איכה, מפשר חלמין על ספר דניאל, ומנורת זהב לספר קהלת, ופירושים לספר איוב וישעיה וסידור תפילה על פי כוונות האריז"ל.
  2. המלך במסיבו חלק א' עמוד צ'.