נס פך השמן – הבדלי גרסאות

[[תמונה:מנורת זהב.jpg|left|thumb|250px|דגם של [[מנורת המקדש]]]]

'''נס פך השמן''' התרחש לאחר כיבוש [[ירושלים]] וחנוכת [[בית המקדש השני]] על ידי ה[[חשמונאים]] לאחר ניצחונם על ה[[יוונים]]. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים [[טומאה|טימאו]] את כל ה[[שמן|שמנים]] כך שלא נשאר שמן [[טהרה|טהור]] להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, למרות שהכמות שהיתה בו בתחילה הספיקה רק ליום אחד.

לאחר שהיוונים כבשו את ארץ ישראל ותרבותם החלה לחלחל פנימה, התרבו המתייוונים (יהודים שהתנהגו בתרבות היוונים), והם החלו במאבק שליטה על בית המקדש. בסיוע צבא היוונים הם נכנסו לירושלים וחיללו את בית המקדש בהצבת פסלים שונים ובהקרבת קרבנות כולל מ[[חזיר]] על המזבח.

ולכן מוכרחים לומר שהכוונה ב"חצרות קודשך" איננה לנרות המנורה, אלא לנרות של שמחה והודיה לה'{{הערה|על פי לשון הפסוק ב[[ספר ישעיה]] כד, טו (ובתרגום ורש"י שם) – "באורים כבדו ה'".}} שהדליקו ברחבי העזרות והר הבית, ועד לכל העיר{{הערה|כמו שמביא ה[[אבודרהם]] (בסדר תפלות חנוכה) מהפסוק "בחצרות קדשי" ([[ספר ישעיה]] סב, ט), שהמשמעות היא על כל העיר ירושלים.}}; אבל את המנורה עצמה הדליקו במקומה שבתוך ההיכל{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כה שיחה לחנוכה סעיפים א-ג.}}.

==שאלת הבית יוסף==

[[תמונה:זית.jpg|left|thumb|250px|[[מנורת המקדש]] דלקה במשך שמונה ימים עד להכנת [[שמן]] טהור מ[[זית|זיתים]] חדשים]]

ישנה קושיה ידועה שנידונה בין הראשונים, המכונה "קושיית הבית יוסף"{{הערה|הוא כותבה בחיבורו על הטור בסימן עת"ר.}}, והיא: מפני מה חוגגים את הנס במשך שמונה ימים, אם הנס של מציאת השמן היה רק ביום הראשון?

[[תמונה:חנוכיה 770.jpg|left|thumb|250px|[[הדלקת נרות חנוכה]], זכר לנס פך השמן]]

ולעומת זאת, כאשר מזכירים בתפילה על נצחון המלחמה ב"[[ועל הניסים]]", לא מזכירים מאומה אודות נס השמן{{הערה|כנ"ל בפסקה [[#טעם הנס]].}}, כיוון שאילו יזכירו אותו, לא יהיה אפשר להזכיר את הנס של המלחמה{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כה שיחה לחנוכה סעיף ז.}}.

בחסידות מבאור כי קליפת יוון מהותה חכמה דקליפה. ומטרתם הייתה לטמאות את הקדושה שבחכמת התורה. ולכן עיקר רצונם היה לבטל את ה[[אמונה]] של היהודי ואת [[עיקרי הדת|יסודות התורה]] שאינם מושתתים על שכל. ובעבודת ה' הפריע להם רגש ה[[קבלת עול]] מלכות שמים, וכפי שמודגש גם בנוסח "ועל הניסים": שרצונם היה "להשכיחם תורת'''ך''', ולהעבירם מ'''חוקי רצונך'''", שהפריע להם הביטול לה' שלמעלה משכל האדם.

ולכן החותם היה חותם של [[כהן גדול]], היות ודרגת הכהן גדול רומז על חסד עליון (שמעל החכמה) שב[[דיקנא]] ד[[אריך אנפין]], ושרשו נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שהוא פנימיות החכמה, שכנגד דרגה זו אין לחכמה דקליפה שליטה. ובעבודת ה' עניינו של הכהן גדול הוא שהוא ממשיך [[אהבה רבה|אהבת ה']] שלמעלה מטעם ודעת.{{הערה|תורה אור מא, א ושם ג. שערי אורה ד"ה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/orah/2/42b.htm כי אתה נרי פרק יז]}} והיות המשכת האור מדרגה גבוהה זו היא באופן של [[מקיף]] לכן היא במטלת את יניקת החיצונים{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/34a.htm תורה אור לד, א].}}.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}