חב"דפדיה

הואיל ונפיק מפומיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי"
 
(12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" [= הואיל ויצא מפיו של רב כהנא] הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים.
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים.


==מקור המאמר==
==מקור המאמר==
שורה 15: שורה 14:


בשנת [[תשי"ב]] כתב אחד מ[[רבני חב"ד]] לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות [[אחרון של פסח]] באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים{{הערה|[[התוועדויות]] תשי"ב ח"ב עמ' 145.}}.
בשנת [[תשי"ב]] כתב אחד מ[[רבני חב"ד]] לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות [[אחרון של פסח]] באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים{{הערה|[[התוועדויות]] תשי"ב ח"ב עמ' 145.}}.
===הנהגה לקולא===
בשיחת ש"פ דברים - שבת חזון [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי]] למקרה שההנהגה כרבו בגלל שה'הואיל ונפיק' היא לקולא: "מצינו בגמרא (סוכה לב ב) פלוגתא בין רב יהודה לרב כהנא בנוגע ל"הדס" אם צריך להיות "תלתא תלתא טרפי בקינא" או שמספיק "אפילו תרי וחד" ומסופר שם ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", וא"כ רואים מכאן שישנו הידור מיוחד לעשות כדברי רבו גם כאשר הנהגה זו היא לקולא ויש אפשרות להחמיר"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ב ח"ד עמ' 1964.}}.
===כהוראה===
בשבת פרשת וישלח [[תשמ"ג]] התייחס [[הרבי]] למקרה שבו ה[[חסיד]] טוען שמכיוון ואינו אוחז עדיין באופן [[פנימי]] בהנהגות של רבו הרי אינו ראוי לקיים כל הידור בגלל ש'הואיל ונפיק': " . . הנה כאשר מספרים לו אודות מנהג של נשיא הדור הרי לכל לראש יודע שגם הוא צריך להתנהג כן, (וע"ד המסופר בגמרא . . ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא", כלומר מכיון שרב כהנא - רבו אמר אפילו תרי וחד (שגם זה כשר) הי' הוא (בתור תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד. ועאכו"כ בנדו"ד, כאשר מדובר אודות ענין של הידור כו') אלא שביחד עם זה הדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר הוראה נוספת, שצריכים 'האלטן דערביי'{{הערה|בתרגום חופשי: 'לאחוז בזה'.}} כלומר מכיון שזהו הידור מיוחד . . עליו להשתדל שיהי' גם ראוי לזה, אבל לא שצריך להמתין עד שיהי' ראוי לזה ורק אח"כ יתנהג כן בפועל!"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ג ח"א עמ' 585.}}.


===כהוראה למעשה===
===כהוראה למעשה===


[[הרבי מלך המשיח]] השתמש רבות במאמר רז"ל זה בנותנו בכך טעם למנהגים רבים:
[[הרבי]] השתמש רבות במאמר רז"ל זה בנותנו בכך טעם למנהגים רבים:


* בנוגע לזמן התפילה ב[[770]]. באחת הפעמים שאל הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] את [[הרבי]] מהו הטעם לקביעת זמן התפילה ב770 בשעה 10 דווקא, הרבי השיב לו שתי תשובות, כשהתשובה השניה שהשיב לו הרבי היא שהיות ואצל הרבי הריי"צ הייתה תפילה בשעה 10, וידוע הכלל של "הואיל ונפיק" הרי לכן אין ברצונו לשנות זאת{{הערה|קובץ פניני העשור תש"מ-נ עמ' 20.}}.
* בנוגע לזמן התפילה ב[[770]]. באחת הפעמים שאל הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] את [[הרבי]] מהו הטעם לקביעת זמן התפילה ב-770 בשעה 10 דווקא, הרבי השיב לו שתי תשובות, כשהתשובה השניה שהשיב לו הרבי היא שהיות ואצל הרבי הריי"צ הייתה תפילה בשעה 10, וידוע הכלל של "הואיל ונפיק" הרי לכן אין ברצונו לשנות זאת{{הערה|קובץ פניני העשור תש"מ-נ עמ' 20.}}.


* בנוגע לקיצוץ פאות הראש שלא יגדלו ארוכות. במכתב לרב יאלעס כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"כ עמ' יו"ד.}} הרבי שהיות ומפורש שהאריז"ל היה חותך את הפאות ומקצרם במספריים והרי "הואיל ונפיק" (וכ"ש כאן שאין זה רק דיבור אלא מעשה), לכן נוהגים חסידי [[חב"ד]] בקיצור הפאות.
* בנוגע לקיצוץ פאות הראש שלא יגדלו ארוכות. במכתב לרב יאלעס כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"כ עמ' יו"ד.}} הרבי שהיות ומפורש שהאריז"ל היה חותך את הפאות ומקצרם במספריים והרי "הואיל ונפיק" (וכ"ש כאן שאין זה רק דיבור אלא מעשה), לכן נוהגים חסידי [[חב"ד]] בקיצור הפאות.
שורה 36: שורה 43:
* בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רמט.}} הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך.
* בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רמט.}} הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך.


* בנוגע למנהג חב"ד בהגבהת הספר תורה שלא להתיישב עם הספר תורה פתוח, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רפא.}} הרבי דברים נפלאים במעלת ההנהגה דווקא איך שנוהגים בבית הכנסת של ה[[רבי]] בגלל ש'הואיל ונפיק':"אף שבוודאי בעל הפסק-דין עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דווקא תרי וחד, אלא רק דנפיק מפומיה, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שבזה מתבלטת השייכות. וכל-שכן בנידון-דידן, עניין שבפועל".
* בנוגע למנהג חב"ד בהגבהת הספר תורה שלא להתיישב עם הספר תורה פתוח, כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח' י"ט עמ' רפא.}} הרבי דברים נפלאים במעלת ההנהגה דווקא איך שנוהגים בבית הכנסת של ה[[רבי]] בגלל ש'הואיל ונפיק': "אף שבוודאי בעל הפסק-דין עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דווקא תרי וחד, אלא רק דנפיק מפומיה, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שבזה מתבלטת השייכות. וכל-שכן בנידון-דידן, עניין שבפועל".


* '''שלא ללמוד כלל''' מהנהגות אחרים (אפילו רבנים) שאינן כהוראת רבותינו, כיוון שאינן "כרמי שלי", "ואנחנו אין לנו אלא ה' אחד וכהן גדול אחד"{{הערה|[[התוועדויות]] תשד"מ ח"ג עמ' 2077}}!  
* '''שלא ללמוד כלל''' מהנהגות אחרים (אפילו רבנים) שאינן כהוראת רבותינו, כיוון שאינן "כרמי שלי", "ואנחנו אין לנו אלא ה' אחד וכהן גדול אחד"{{הערה|[[התוועדויות]] תשד"מ ח"ג עמ' 2077.}}!


===הנהגה לקולא===
* טבילת ה[[מצה]] ב[[אחרון של פסח]] (בחו"ל) בכל מאכל ומאכל{{הערה|לקו"ש חלק כ"ב, שיחה לימים אחרונים של חג הפסח.}} כמנהג [[בית הרב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 105.}}.


בשיחת ש"פ דברים - שבת חזון [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי מלך המשיח]] למקרה שההנהגה כרבו בגלל שה'הואיל ונפיק' היא לקולא: "מצינו בגמרא (סוכה לב ב) פלוגתא בין רב יהודה לרב כהנא בנוגע ל"הדס" אם צריך להיות "תלתא תלתא טרפי בקינא" או שמספיק "אפילו תרי וחד" ומסופר שם ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", וא"כ רואים מכאן שישנו הידור מיוחד לעשות כדברי רבו גם כאשר הנהגה זו היא לקולא ויש אפשרות להחמיר"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ב ח"ד עמ' 1964.}}.
==קישורים חיצוניים==


===הוראה לכל אחד ואחד===
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1249&CategoryID=495 מאמר הסוקר את הנושא בתורתו של הרבי] באתר של [[צאגו"ח באה"ק]].
 
*[https://chabad.info/beis-medrash/638831/ להורדה: ליקוט שיחות ומכתבים בענין תנועת צדיק]
בשיחת ש"פ וישלח [[תשמ"ג]] התייחס [[הרבי]] למקרה שבו ה[[חסיד]] טוען שמכיוון ואינו אוחז עדיין באופן [[פנימי]] בהנהגות של רבו הרי אינו ראוי לקיים כל הידור בגלל ש'הואיל ונפיק': " . . הנה כאשר מספרים לו אודות מנהג של נשיא הדור הרי לכל לראש יודע שגם הוא צריך להתנהג כן, (וע"ד המסופר בגמרא . . ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא", כלומר מכיון שרב כהנא - רבו אמר אפילו תרי וחד (שגם זה כשר) הי' הוא (בתור תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד. ועאכו"כ בנדו"ד, כאשר מדובר אודות ענין של הידור כו') אלא שביחד עם זה הדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר הוראה נוספת, שצריכים 'האלטן דערביי'{{הערה|בתרגום חופשי: 'לאחוז בזה'.}} כלומר מכיון שזהו הידור מיוחד . . עליו להשתדל שיהי' גם ראוי לזה, אבל לא שצריך להמתין עד שיהי' ראוי לזה ורק אח"כ יתנהג כן בפועל!"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ג ח"א עמ'585.}}.
 
==קישורים חיצוניים==


[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1249&CategoryID=495 מאמר הסוקר את הנושא בתורתו של הרבי]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים]]
[[קטגוריה:מנהגים]]
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/הואיל_ונפיק_מפומיה"