משה שרת – הבדלי גרסאות

שרת מתערב למען פעילות חב"ד: לראש ממשלה יש גם חיים אישיים משלו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
 
(10 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בחג הסוכות, [[ט"ו בתשרי]] [[תרנ"ה]] בשם משה צ'רטוק ב[[חרסון]] ליעקב ופניה (למשפחת לב). בשנת [[תרס"ו]] עלה עם משפחתו לארץ.  
נולד ב[[חג הסוכות]], [[ט"ו בתשרי]] [[תרנ"ה]] בשם משה צ'רטוק ב[[חרסון]] ליעקב ופניה (למשפחת לב). בשנת [[תרס"ו]] עלה עם משפחתו לארץ.


לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] באיסטנבול שב[[טורקיה]], עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול. בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף המלחמה. אז חזר לארץ, ושימש בתפקידים מנהלתיים.
לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] באיסטנבול שב[[טורקיה]], עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול. בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף המלחמה. אז חזר לארץ, ושימש בתפקידים מנהלתיים.


כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[לונדון]] על מנת ללמוד כלכלה, שם גם נשא את רעייתו ציפורה. באותו זמן החל לפרסם מאמרים בבטאון מפלגת 'אחדות העבודה' בה היה חבר, ובהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון "דבר". עם חבירת "אחדות העבודה" למפלגת מפא"י, החל בפעילות פוליטית.
כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[לונדון]] על מנת ללמוד כלכלה, שם גם [[נישואין|נשא]] את רעייתו ציפורה. באותו זמן החל לפרסם מאמרים בבטאון מפלגת 'אחדות העבודה' בה היה חבר, ובהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון "דבר". עם חבירת "אחדות העבודה" למפלגת מפא"י, החל בפעילות פוליטית.


===פעילות ציבורית===
===פעילות ציבורית===
שורה 14: שורה 14:
במהלך תקופה זו החזיק בכח ציבורי רב, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] אף ביקש להשתמש בכח זה על מנת שיפעל לשחרורו של הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}.
במהלך תקופה זו החזיק בכח ציבורי רב, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] אף ביקש להשתמש בכח זה על מנת שיפעל לשחרורו של הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}.


עם הקמת המדינה מונה לתפקיד שר החוץ הראשון שלהּ, ונבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא"י.
עם הקמת המדינה מונה לשר החוץ הראשון שלהּ, ונבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא"י.


לאחר פרישתו של [[דוד בן גוריון]] מראשות הממשלה, בחודש שבט [[תשי"ד]], התמנה שרת לראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ובמקביל המשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.
לאחר פרישתו של [[דוד בן גוריון]] מראשות הממשלה, בחודש שבט [[תשי"ד]], התמנה שרת לראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ובמקביל המשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.
שורה 20: שורה 20:
בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור ל[[הסכם השלום עם מצרים|הסדר שלום עם מצרים]]. לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה, הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.
בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור ל[[הסכם השלום עם מצרים|הסדר שלום עם מצרים]]. לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה, הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.


לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון [[תשט"ז]], פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון. תחילה המשיך לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, והוא עזב את משרד החוץ בתמוז [[תשט"ז]], ולאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.
לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון [[תשט"ז]], פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון. תחילה המשיך לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, והוא עזב את משרד החוץ ב[[תמוז]] [[תשט"ז]], ולאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.


בשנת [[תשכ"א]] התמנה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, ב[[ז' בתמוז]] [[תשכ"ה]].
בשנת [[תשכ"א]] התמנה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, ב[[ז' בתמוז]] [[תשכ"ה]].
שורה 27: שורה 27:
[[קובץ:שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרת בביקורו בכפר חב"ד]]
[[קובץ:שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרת בביקורו בכפר חב"ד]]
=== היחידות אצל הרבי בשנת תשכ"ב ===
=== היחידות אצל הרבי בשנת תשכ"ב ===
בתחילת [[אדר ב']] [[תשכ"ב]] נכנס שרת ל[[יחידות]] אצל הרבי, במסגרת תפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית. הוא נכנס יחד עם קונסול ישראל בנוי יורק מר דוד ריבלין{{הערה|שם=גרונר|על פי יומנו של הרב [[יהודה לייב גרונר]], שפורסם בגילון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] מס' 57}}.  
בתחילת [[אדר ב']] [[תשכ"ב]] נכנס שרת ל[[יחידות]] אצל הרבי, במסגרת תפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית. הוא נכנס יחד עם קונסול ישראל בניו יורק מר דוד ריבלין{{הערה|שם=גרונר|על פי יומנו של הרב [[יהודה לייב גרונר]], שפורסם בגליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] מס' 57. פרטים מלאים בספר "המזכיר" עמ' 213 ואילך.}}.  


ריבלין סיפר שבמהלך היחידות עלו מספר נושאים, ביניהם עניין היישוב [[כפר חב"ד]]. וכן סיפר ששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה. ריבלין סיפר עוד שבמהלך היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל. שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית [[השואה]]. הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט "הילולות" שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה|[[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], הפרק על משה שרת במוסף '''הרבי וראשי הממשלה''', צורף ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע"ה}}. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים מסוימים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי"צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה}}{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4469161 אבא, למה?] {{בית חב"ד}}}}.
ריבלין סיפר שבמהלך היחידות עלו מספר נושאים, ביניהם עניין היישוב [[כפר חב"ד]]. וכן סיפר ששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה. ריבלין סיפר עוד שבמהלך היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל. שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית [[השואה]]. הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט "הילולות" שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה|[[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], הפרק על משה שרת במוסף '''הרבי וראשי הממשלה''', צורף ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע"ה}}. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים מסוימים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי"צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה}}{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4469161 אבא, למה?] {{בית חב"ד}}}}.
שורה 46: שורה 46:
=== שרת מתערב למען פעילות חב"ד ===
=== שרת מתערב למען פעילות חב"ד ===
הרב [[טוביה בלוי]] סיפר, שבתקופת עבודתו ב[[צא"ח]], בתמוז [[תשי"ח]], הגיעה הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים. הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור. הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים. כשהגיע משה שרת למקום, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם. בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב"ד, שחסידים לא יכולים להיכנס{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], "לקט ופרט" חלק שלישי, קפ"ז שביבים אות י"ח}}...
הרב [[טוביה בלוי]] סיפר, שבתקופת עבודתו ב[[צא"ח]], בתמוז [[תשי"ח]], הגיעה הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים. הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור. הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים. כשהגיע משה שרת למקום, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם. בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב"ד, שחסידים לא יכולים להיכנס{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], "לקט ופרט" חלק שלישי, קפ"ז שביבים אות י"ח}}...
==חיים אישיים==שרת היה בוגר המחזור הראשון של גימנסיה [[הרצליה]], ולמד פרק זמן בקונסרבטוריון שולמית, שם בבית הספר פגש את צפורה מאירוב, לה נישא בהמשך, וכן פגש שם את אליהו גולומב ודב הוז חבריו מימי הגימנסיה ו"ההסתדרות המצומצמת" וממקימי "ההגנה". לימים נשאו השניים את אחיותיו עדה ורבקה בשנת 1921 למנינם והפכו לגיסיו.ציפורה מאירוב ומשה שרת התקרבו לראשונה במהלך טיול שנערך לתלמידי הגימנסיה ב[[פסח]] 1913 למנינם ב[[חברון]]. ב-1922 למנינם התחתן בלונדון עם ציפורה.*צאצאיו:ב-1927 למנינם ילדה אשתו ציפורה את בנם הבכור [[יעקב שרת]] שהיה נשוי ל[[רנה שרת]] והיה ידיד בית חב"ד וגם בשנת תשפ"א בהיותו בן 93 לפני חג הפסח קיבל מצות שמורה מבית חב"ד{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/5310 גם יעקב שרת קיבל מצה שמורה מהודרת מבית חב"ד]}}, לאחר הלידה ציפורה הפסיקה את עבודותיה השונות ודאגה להקדיש מזמנה לילדים ולמשפחה, ב-1931 למנינם נולדה [[יעל מדיני]] ובשנת 1933 למנינם נולד בן זקוניו [[חיים שרת]].
 
ביומנו {{הערה| משוט באסיה, דלהי, הודו [ב], 12.11.1956.  
}} בו מספר שרת על ביקורו בהודו בשנת 1956, כותב שרת כי סיפר לדיפלומטים אותם פגש שם, על הטבח בביה"ס למלאכה בכפר חב"ד: "סיפרתי על רצח ילדים בשעת תפילתם בכפר החב"די. הסברתי כי דווקא סמוך לרצועה יישובנו צפוף ואיך הפכו חייו לגיהינום עקב ההתנפלויות הבלתי-פוסקות [=של הפדאיון] ואיך הוכרחנו להעמיד את אנשינו במבחנים עליונים של חוסן אופי"...  
 


=== התבטאויות על הרבי ===
=== התבטאויות על הרבי ===
שורה 65: שורה 68:
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ה]]