זוסיא פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (לא נכון. ובערך עצמו אין פרט זה) |
(←משפחתו) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משולם{{הערה|כך נחקק על המצבה, אם כי בזכרון המשפחה שמו היה זוסיא בלבד.}} זוסיא פרידמן''' ([[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]]-[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]]) היה מצאצאי [[המגיד ממעזריטש]] ובנו רבי [[אברהם המלאך]], מחסידי סאדיגורה ואדמו"רי בויאן, רבה של [[אודסה]] ומראשי הרבנים הפועלים לביצור חומות היהדות תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ. | [[קובץ:זוסיא פרידמן.jpg|ממוזער|הרב פרידמן בתקופת כהונתו כרב באודסה]] | ||
הרב '''משולם{{הערה|כך נחקק על המצבה, אם כי בזכרון המשפחה שמו היה זוסיא בלבד.}} זוסיא פרידמן''' ([[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]]-[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]]) היה מצאצאי [[המגיד ממעזריטש]] ובנו רבי [[אברהם המלאך]], מחסידי סאדיגורה ואדמו"רי בויאן, רבה של [[אודסה]] ומראשי הרבנים הפועלים לביצור חומות היהדות תחת שרביטו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:מצבה זוסיא פרידמן.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב פרידמן בבית העלמין באודסה]] | |||
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]] בברדיטשוב לאביו ר' אהרן נחמן פרידמן ולאמו מרת חיה{{הערה|בת ר' שלום שכנא רבינוביץ', שהיה נשוי בזיווג ראשון לנכדת בעל הבני יששכר מדינוב ונכדת רבי זושא מאניפולי, ולאחר שעברו עשר שנים לאחר החתונה ולא זכו להיפקד, גירש אותה בעצת רבו הרב הקדוש מרוז'ין והתחתן בזיווג שני עם אשה נוספת, ממנה נולדה בתו מרת חיה.}}, ונקרא בשם זוסיא, על שם רבי זוסיא מאניפולי שיום ההילולא שלו חל ביום הברית. | נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]] בברדיטשוב לאביו ר' אהרן נחמן פרידמן ולאמו מרת חיה{{הערה|בת ר' שלום שכנא רבינוביץ', שהיה נשוי בזיווג ראשון לנכדת בעל הבני יששכר מדינוב ונכדת רבי זושא מאניפולי, ולאחר שעברו עשר שנים לאחר החתונה ולא זכו להיפקד, גירש אותה בעצת רבו הרב הקדוש מרוז'ין והתחתן בזיווג שני עם אשה נוספת, ממנה נולדה בתו מרת חיה.}}, ונקרא בשם זוסיא, על שם רבי זוסיא מאניפולי שיום ההילולא שלו חל ביום הברית. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
*בנו, הרב שלום שכנא פרידמן - רבה של ברדיטשוב | *בנו, הרב שלום שכנא פרידמן - רבה של ברדיטשוב | ||
*בנו, ר' יעקב פרידמן - בישנקוביץ, נהרג בחזית במלחמת העולם השניה. אלמנתו מרת גיטל'ה, היגרה לאחר פטירתו לסמרקנד וגידלה את ילדיה בחינוך יהודי מתוך מסירות נפש, ובהמשך עלתה לכפר חב"ד והקימה את הקיוסק האייקוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד, קיוסק גיטל'ה. | *בנו, ר' יעקב פרידמן - בישנקוביץ, נהרג בחזית במלחמת העולם השניה. אלמנתו מרת גיטל'ה, היגרה לאחר פטירתו לסמרקנד וגידלה את ילדיה בחינוך יהודי מתוך מסירות נפש, ובהמשך עלתה לכפר חב"ד והקימה את הקיוסק האייקוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד, קיוסק גיטל'ה. | ||
**בניהם: הרב [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת אהלי תורה קראון הייטס, | **בניהם: הרב [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת אהלי תורה קראון הייטס, הרב [[מאיר פרידמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והרב [[אהרון נחמן פרידמן]], מזכיר ועד כפר חב"ד ומזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד. | ||
*בתו מרת לאה נחמה, רעיית ר' [[אהרן חזן|אהרון מענדל חזן]] | *בתו מרת לאה נחמה, רעיית ר' [[אהרן חזן|אהרון מענדל חזן]] | ||
*בתו מרת מלכה סויבל, רעיית ר' [[בערל סלבודיאנסקי|אברהם ישכר דב הלוי סלודאנסקי]] | *בתו מרת מלכה סויבל, רעיית ר' [[בערל סלבודיאנסקי|אברהם ישכר דב הלוי סלודאנסקי]] | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
**בניהם: בנו ר' [[נחום שטרנברג]] (חתן ר' [[שניאור זלמן גוראריה]]), חתנו האדמו"ר ר' אברהם מזוויעהל | **בניהם: בנו ר' [[נחום שטרנברג]] (חתן ר' [[שניאור זלמן גוראריה]]), חתנו האדמו"ר ר' אברהם מזוויעהל | ||
*בתו מרת מרים, רעיית ר' אברהם איזרעלעוויטש | *בתו מרת מרים, רעיית ר' אברהם איזרעלעוויטש | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/Friedman_Wartheimer_Cheshvan_5785.pdf אש יוקדת בקרח]''', תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/Friedman_Wartheimer_Cheshvan_5785.pdf אש יוקדת בקרח]''', תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה | ||
גרסה אחרונה מ־11:39, 18 בנובמבר 2024
הרב משולם[1] זוסיא פרידמן (כ"ד טבת תרל"ז-ט' טבת תרצ"ז) היה מצאצאי המגיד ממעזריטש ובנו רבי אברהם המלאך, מחסידי סאדיגורה ואדמו"רי בויאן, רבה של אודסה ומראשי הרבנים הפועלים לביצור חומות היהדות תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ד טבת תרל"ז בברדיטשוב לאביו ר' אהרן נחמן פרידמן ולאמו מרת חיה[2], ונקרא בשם זוסיא, על שם רבי זוסיא מאניפולי שיום ההילולא שלו חל ביום הברית.
משפחתו נמנתה על חסידי האדמו"ר ה'פחד יצחק מבויאן, וכנער נסע לבקר עם אביו בחצרו של האדמו"ר מבויאן ואף זכה שיקח אותו תחת הטלית לברכת כהנים באומרו שהינם הרי משפחה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת רחל רייזל בת ר' מאיר וגולדה כץ מהעיירה ברדיטשוב, כאשר המסדר קידושין היה מורו הגאון ר' דודיא אורטינבערג בעל 'תהלה לדוד' ומחסידי רוז'ין.
שלושה חודשים בלבד לאחר נישואיו הוסמך לרבנות על ידי ר' דודיא אורטינברג, ובגיל 20 בלבד נסע לשמש ברבנות כמורה צדק באודסה, ובהמשך לכך נסע לקבל סמיכה לרבנות מר' חיים מבריסק שכתב עליו בכתב הסמיכה: "כמותו לא היה ולא יהיה".
בשנת תרס"ב, בהיותו בגיל 25, התמנה באופן רישמי לשמש כרבה הראשי של אודסה, על כל הקהילות והחוגים הרבים שפעלו בה.
כבר כאברך צעיר זכה לזכות מיוחדת לארח בביתו את אדמו"ר הריי"צ, באחת מנסיעותיו בשליחות אביו אדמו"ר הרש"ב, והקשר המשיך גם בשנים שלאחר מכן בהמצאות הרב שמואל אבא דוליצקי וחסידים נוספים, וכן עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ.
בשנים מאוחרות יותר הוא עמד בקשר קרוב עם רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, קשר שהחל באסיפות הרבנים והלך והתחזק.
הוא נמנה על הרבנים שפעלו תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ לחיזוק יהדות רוסיה, בין השאר בועידת קראסטין.
גם לאחר המהפכה הבולשביקית המשיך להנהיג את הקהילה היהודית ללא חת, כשהוא מסכן את נפשו ללמד יהדות, למול ילדים, להחזיק את בתי הכנסת ולעורר יהודים לשמירת תורה ומצוות.
הוא אירח בביתו שיעור תניא קבוע, וככל הנראה היה קשור וסייע גם לפעילותה של ישיבת תומכי תמימים שנפתחה בחשאי בעיר.
שימש ברבנות אודסה 30 שנה עד לפטירתו בגיל 60 בט' טבת תרצ"ז, והוא נטמן בבית העלמין באודסה, כשגופו עטוף על פי צוואתו בקיטל שהיה ברשותו, מירושתו של רבי יעקב ישראל מטשארקס בן רבי מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי.
רעייתו האריכה ימים אחריו, ובשנת תשכ"ד קיבלה אשרת יציאה מברית המועצות ועלתה לארץ הקודש וקבעה את מגוריה בבני ברק, עד לפטירתה בשיבה מופלגת בג' אדר שני תשל"ח, בגיל 96.
אף שהוא עצמו לא היה חסיד חב"ד במוצהר, זכה כי רבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד[3].
כיום משמש כממלא מקומו על כסא הרבנות באודסה, חתן חתן חתנו ר' אברהם וולף[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אברהם פרידמן - רבה של אודסה כממלא מקום אביו
- בנו, הרב שלום שכנא פרידמן - רבה של ברדיטשוב
- בנו, ר' יעקב פרידמן - בישנקוביץ, נהרג בחזית במלחמת העולם השניה. אלמנתו מרת גיטל'ה, היגרה לאחר פטירתו לסמרקנד וגידלה את ילדיה בחינוך יהודי מתוך מסירות נפש, ובהמשך עלתה לכפר חב"ד והקימה את הקיוסק האייקוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד, קיוסק גיטל'ה.
- בניהם: הרב ישראל פרידמן ראש ישיבת אהלי תורה קראון הייטס, הרב מאיר פרידמן מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והרב אהרון נחמן פרידמן, מזכיר ועד כפר חב"ד ומזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד.
- בתו מרת לאה נחמה, רעיית ר' אהרון מענדל חזן
- בתו מרת מלכה סויבל, רעיית ר' אברהם ישכר דב הלוי סלודאנסקי
- בניהם: ר' אהרן נחמן, ר' שלום שכנא, מרת גולדה אשת ר' חיים שרייבר, ר' זוסיא פרידמן, מרת צפורה אשת ר' חיים שוב, ומרת חיה רעיית הרב משה שמואל שמעלקא סגל
- בתו מרת גיטל רעיית ר' מרדכי שטרנברג - מחשובי חסידי בויאן
- בניהם: בנו ר' נחום שטרנברג (חתן ר' שניאור זלמן גוראריה), חתנו האדמו"ר ר' אברהם מזוויעהל
- בתו מרת מרים, רעיית ר' אברהם איזרעלעוויטש
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אש יוקדת בקרח, תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה
הערות שוליים
- ↑ כך נחקק על המצבה, אם כי בזכרון המשפחה שמו היה זוסיא בלבד.
- ↑ בת ר' שלום שכנא רבינוביץ', שהיה נשוי בזיווג ראשון לנכדת בעל הבני יששכר מדינוב ונכדת רבי זושא מאניפולי, ולאחר שעברו עשר שנים לאחר החתונה ולא זכו להיפקד, גירש אותה בעצת רבו הרב הקדוש מרוז'ין והתחתן בזיווג שני עם אשה נוספת, ממנה נולדה בתו מרת חיה.
- ↑ כאשר בתו של ר' שניאור זלמן גוראריה באה בקשרי השידוכין עם נכדו, ר' נחום שטרנברג, התעניינה הרבנית חנה באיזו משפחה מדובר, ור' זלמן התנצל ואמר "נישט פון אונזערע", וכשנודע לרבנית במי המדובר, אמרה בפליאה לר' זלמן כיצד אמר שאינם 'משלנו'...
- ↑ חתנו של ר' משה גרינברג חתנו של ר' אהרן חזן חתנו של ר' זוסיא פרידמן.