חיים מאיר היילמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
 
(29 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח{{הערה|הבא להלן מבוסס על מאמרו של הרב יהושע מונדשיין המופיע בקישורים חיצוניים.}} ר' '''חיים מאיר הילמן''' (מכונה: ר' מאיר לייעפלר) נולד ב[[ליעפלי]] בשנת [[תרט"ו]], לאביו הרה"ח ר' אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' [[מנחם מענדל מליעפלי]].
[[קובץ:הרב הילמאן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים מאיר היילמן]]
הרב '''חיים מאיר היילמן''' (בכתיב [[אידיש|אידי]]: '''היילמאַן''', נכתב גם '''הילמן''') '''מליעפלי'''{{הערה|לפל (Lepel).}} (מכונה: '''מאיר ליעפליער'''; [[תרט"ו]], 1855 - [[י"ג בחשוון]] [[תרפ"ח]], 8 בנובמבר 1927) היה [[חסידות חב"ד-קאפוסט|חסיד חב"ד-קאפוסט]], ביוגרף, מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] ומוציא לאור של ספרי [[אדמו"רי חב"ד]].


היה [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] ולאחיו ר' [[שמריה נח שניאורסון]] וכן לאדמו"רי [[חסידות ליאדי]], אך פעם אחת נסע ל[[ליובאוויטש]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[ליעפלי]] בשנת [[תרט"ו]], לאביו הרב אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' [[מנחם מענדל מליעפלי]].


בין השנים [[תר"ס]] - [[תרס"ב]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק בהדפסת [[ספר בית רבי]] וס' [[מגן אבות]], שיו"ל לבסוף בשנת [[תרס"ב]].
היה חסיד של האדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|שלמה זלמן שניאורסון]] ואחיו הרב [[שמריה נח שניאורסון]] וכן לאדמו"רי [[חסידות ליאדי]], אך פעם אחת נסע ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|השערת עורכי הספר "רשימת ענינים וסיפורים", בהערה במבואם לספר.}}.
 
בין השנים [[תר"ס]] - [[תרס"ב]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק ב[[הוצאה לאור]] של ה[[ספר בית רבי]] והספר [[מגן אבות]], שיצאו לאור לבסוף בשנת [[תרס"ב]].


בשנת [[תרס"ז]] נסע ל[[ניו יורק]] והדפיס שם ספרון בשם 'בית ישראל' על ר' [[ישראל מרוז'ין]].
בשנת [[תרס"ז]] נסע ל[[ניו יורק]] והדפיס שם ספרון בשם 'בית ישראל' על ר' [[ישראל מרוז'ין]].


הוא לא השתקע ב[[אמריקה]] ובמשך זמן מה ישב בעיר [[רזיצ'א]] שבפלך [[ויטבסק]], ושימש שם כ[[משפיע]] ל[[אנ"ש]], וכנראה{{הערת שוליים|השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] במאמר הנ"ל.}} שהיה זה אחר שובו מ[[אמריקה]].
הוא לא השתקע ב[[אמריקה]] ובמשך זמן מה ישב בעיר רזיצ'א שבפלך [[ויטבסק]], ושימש שם כ[[משפיע]] ל[[אנ"ש]], וכנראה{{הערה|השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] במאמר הנ"ל.}} שהיה זה אחר שובו מ[[אמריקה]].


בשנים [[תרע"ב]]-[[תרע"ג]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק שם (בצוותא חדא עם הרה"ח רר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]]) בהדפסת ספרי [[דא"ח]]: "[[אור התורה]]" (לבראשית), "[[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]]", "[[סידור מהרי"ד]]", "[[חנה אריאל]]" ו"[[פלח הרמון]]" על שיר-השירים.
בשנים [[תרע"ב]]-[[תרע"ג]] שהה ב[[ברדיטשוב]] והתעסק שם (בצוותא חדא עם הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]]) בהדפסת ספרי [[דא"ח]]: "[[אור התורה]]" (לבראשית), "[[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]]", "[[סידור מהרי"ד]]", "[[חנה אריאל]]" ו"[[פלח הרמון]]" על שיר-השירים.


ספר נוסף שלו, שהדפסתו נקטעה באותו מועד, הוא ספרו "אשכול רימנים" לתולדותיהם של צדיקי ה[[חסידות]]: פורת יוסף, תולדות הרה"ק ר' [[יעקב יוסף מפולנאה]]; פרי צדי"ק, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]]; פרי רמן, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].
ספר נוסף שלו, שהדפסתו נקטעה באותו מועד, הוא ספרו "אשכול רימנים" לתולדותיהם של צדיקי ה[[חסידות]]: פורת יוסף, תולדות הרה"ק ר' [[יעקב יוסף מפולנאה]]; פרי צדי"ק, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]]; פרי רמן, תולדות הרה"ק ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]].


בשנת [[תרע"ח]] שהה ב[[פולטבה]] והתעסק בהדפסת התהלים "[[יהל אור]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באותה השנה נפטר עליו אביו הרה"ח ר' אברהם שמואל.
בשנת [[תרע"ח]] שהה ב[[פולטבה]] והתעסק בהדפסת התהלים "[[יהל אור]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באותה השנה נפטר עליו אביו הרב אברהם שמואל.


במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]], עד פטירתו בשנת [[תרפ"ג]].
במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]], עד פטירתו בשנת [[תרפ"ג]].


ידוע שהי' נוכח בכמה מן ההתוועדיות של [[י"ט כסלו]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. ישנה עדות מהימנה לכך שהיה נוכח ב[[התוועדות]] י"ט כסלו דשנת [[תרפ"ז]], וכן ידוע שהיה נוכח בהתוועדויות נוספות - אך לא ידוע בדיוק מתי.
ידוע שהי' נוכח בכמה מן ה[[התוועדות|התוועדוית]] של [[י"ט כסלו]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. ישנה עדות מהימנה לכך שהיה נוכח ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] דשנת [[תרפ"ז]], וכן ידוע שהיה נוכח בהתוועדויות נוספות - אך לא ידוע בדיוק מתי.


הרה"ח ר' חיים מאיר היילמאן נפטר בתאריך [[י"ג בחשוון]], כנראה בשנת [[תרפ"ח]].
הרב חיים מאיר היילמאן נפטר בתאריך [[י"ג בחשוון]], כנראה בשנת [[תרפ"ח]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=271 בית רבי] מאמר באתר שטורעם נט, ד' אלול תשס"ח
* [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=271 בית רבי] מאמר באתר שטורעם נט, ד' [[אלול]] תשס"ח
 
* {{HebrewBooks|הילמן, חיים מאיר, 1855-1927|'''בית רבי'''|3751|{{כ}}ברדיטשוב תרס"ב|עמוד=}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:הילמן, חיים מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים|הילמן חיים מאיר]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|הילמן חיים מאיר]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט|הילמן חיים מאיר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]]

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

הרב חיים מאיר היילמן

הרב חיים מאיר היילמן (בכתיב אידי: היילמאַן, נכתב גם הילמן) מליעפלי[1] (מכונה: מאיר ליעפליער; תרט"ו, 1855 - י"ג בחשוון תרפ"ח, 8 בנובמבר 1927) היה חסיד חב"ד-קאפוסט, ביוגרף, מחבר הספר בית רבי ומוציא לאור של ספרי אדמו"רי חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בליעפלי בשנת תרט"ו, לאביו הרב אברהם שמואל היילמאן, ולאמו מרת איטא ביילא בת החסיד ר' מנחם מענדל מליעפלי.

היה חסיד של האדמו"ר שלמה זלמן שניאורסון ואחיו הרב שמריה נח שניאורסון וכן לאדמו"רי חסידות ליאדי, אך פעם אחת נסע לליובאוויטש[2].

בין השנים תר"ס - תרס"ב שהה בברדיטשוב והתעסק בהוצאה לאור של הספר בית רבי והספר מגן אבות, שיצאו לאור לבסוף בשנת תרס"ב.

בשנת תרס"ז נסע לניו יורק והדפיס שם ספרון בשם 'בית ישראל' על ר' ישראל מרוז'ין.

הוא לא השתקע באמריקה ובמשך זמן מה ישב בעיר רזיצ'א שבפלך ויטבסק, ושימש שם כמשפיע לאנ"ש, וכנראה[3] שהיה זה אחר שובו מאמריקה.

בשנים תרע"ב-תרע"ג שהה בברדיטשוב והתעסק שם (בצוותא חדא עם הרב חיים אליעזר ביכובסקי) בהדפסת ספרי דא"ח: "אור התורה" (לבראשית), "מאה שערים", "סידור מהרי"ד", "חנה אריאל" ו"פלח הרמון" על שיר-השירים.

ספר נוסף שלו, שהדפסתו נקטעה באותו מועד, הוא ספרו "אשכול רימנים" לתולדותיהם של צדיקי החסידות: פורת יוסף, תולדות הרה"ק ר' יעקב יוסף מפולנאה; פרי צדי"ק, תולדות הרה"ק ר' מנחם מענדל מוויטבסק; פרי רמן, תולדות הרה"ק ר' מנחם נחום מצ'רנוביל.

בשנת תרע"ח שהה בפולטבה והתעסק בהדפסת התהלים "יהל אור" של אדמו"ר הצמח צדק. באותה השנה נפטר עליו אביו הרב אברהם שמואל.

במשך כל השנים הללו היה ר' מאיר נוסע אל האדמו"ר ר' שמריה נח שניאורסון מבברויסק, עד פטירתו בשנת תרפ"ג.

ידוע שהי' נוכח בכמה מן ההתוועדוית של י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ. ישנה עדות מהימנה לכך שהיה נוכח בהתוועדות י"ט כסלו דשנת תרפ"ז, וכן ידוע שהיה נוכח בהתוועדויות נוספות - אך לא ידוע בדיוק מתי.

הרב חיים מאיר היילמאן נפטר בתאריך י"ג בחשוון, כנראה בשנת תרפ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הילמן, חיים מאיר, 1855-1927, ‏בית רבי, ‏ברדיטשוב תרס"ב, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. לפל (Lepel).
  2. השערת עורכי הספר "רשימת ענינים וסיפורים", בהערה במבואם לספר.
  3. השערת הרב יהושע מונדשיין במאמר הנ"ל.