חידון גאולה ומשיח הארצי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תבנית עריכה)
 
(8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
{{לעריכה דחופה|סיבה=הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף.}}
[[קובץ:חידון גאומ"ש בארץ ישראל תשפ''ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|החידון ב[[ארץ ישראל]] [[תשפ"ד]]]]
[[קובץ:הזוכים בחידון גאומ''ש בארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזוכים בחידון ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[תשפ"ד]])]]


בשנת [[תשפ"ד]] הכריזו מבית [[את"ה העולמי]] שבכדי להוסיף ולהגביר  את הלהט והחיות בענייני גאולה ומשיח, חושף הארגון: פרוייקט חדש וראשוני מסוגו – חידון גאולה ומשיח הארצי, העומד לאחד את כלל תלמידי ישיבות תות"ל ב[[ארץ ישראל]] בלימוד ושינון [[ענייני גאולה ומשיח]] – שזהו הדרך הישרה, הקלה והמהירה ביותר על מנת להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.
חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי [[את"ה המרכזי 770|ארגון את"ה העולמי]] ומוקדש ללימוד ענייני [[גאולה ומשיח]]. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל [[תשפ"ד|מתשפ"ד]]), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] מכל רחבי [[ארץ הקודש]]. החידון נועד לעודד ולחזק את הלימוד והחיות בענייני גאולה ומשיח בקרב תלמידי התמימים.


== החידון הארצי הראשון (תשפ"ד) ==
בשנת תשפ"ד עמד החידון בסימן שיחות ה'דבר מלכות'.


מטרת המבצע היא: לחזק את החיות בלימוד עניני גאולה ומשיח, ובפרט בלימוד ושינון שיחות ה'דבר מלכות' מהשנים ה'תנש"א-ה'תשנ"ב, בהן סולל הרבי את דרכו של דורנו – הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.
== החידון הראשון - תשפ"ד==
'''ההכנה:''' האירוע כלל תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות, שכללה לימוד לימוד שיחות ה[[דבר מלכות]], תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.


במהלך שני שלבי המבצע, משננים התמימים שיחות נבחרות מתוך ה"דבר מלכות", כאשר על כל אחד מהשלבים מתקיים מבחן מסכם, כלשאחריו מתקיימת הגרלת ספרים, פריטים שניתנו מידו הק' של הרבי, ופרסים יקרי ערך נוספים בין התמימים העוברים את המבחן.
'''מקום האירוע:''' הכינוס המרכזי נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.


לאחר שני שלבי המבצע מתקיים מבחן כללי על כל שיחות הדבר מלכות, והתמימים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר נבחרים להיות נציגי ישיבתם בחידון שמתקיים בכינוס.
'''תוכנית האירוע:''' האירוע כלל מספר שלבים:


החידון התחלק לגילאי ישיבה קטנה ולגילאי ישיבה גדולה
* '''פתיחה:''' האירוע נפתח בהקרנת וידיאו מיוחד מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי מלך המשיח שליט"א]], בדבר חשיבות לימוד ענייני גאולה ומשיח.
* '''הרצאות:''' הוזמנו דוברים שונים, בהם רבנים ומשפיעים, שנשאו הרצאות מרתקות על נושאים הקשורים ללימוד גאולה ומשיח.
* '''סדר ניגונים:''' נערך [[סדר ניגונים]] המוני ומרגש, שבו השתתפו כל תלמידי התמימים ואנ"ש שנכחו באירוע.
* '''החידון:''' החלק המרכזי של האירוע היה החידון עצמו, שכלל מגוון שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובסרטונים. החידון נערך בשלבים, ובכל שלב עלו לשלב הבא המתמודדים המצטיינים ביותר.
* '''סיום:''' האירוע הסתיים בהכרזה על הזוכים בחידון, וחלוקת פרסים.


שבכל אחד מהם ישנו חתן וסגן חתן
=== '''הזוכים''' ===
לשלב הגמר הגיעו ארבעה תמימים:
 
* '''חתן הישיבות הקטנות:''' הת' לוי יצחק גבריאל
* '''סגן הישיבות הקטנות:''' הת' אלחנן ניימן
* '''חתן הישיבות הגדולות:''' הת' לוי יצחק רוזנבלט
* '''סגן הישיבות הגדולות:''' הת' יוסף יצחק הרצל
 
== ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון ==
 
=== ישיבות קטנות ===
 
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חח"ל צפת]]
 
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חח"ל נוף הגליל]]
*[[תומכי תמימים נתניה|תות"ל נתניה]]
*[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תות"ל ראשון לציון]]
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|תות"ל בית הר"מ נחלת הר חב"ד]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תות"ל בית שמש]]
*[[ישיבת חנוך לנער|תות"ל חנוך לנער]]
*[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תות"ל אור יהודה]]
*[[תומכי תמימים רחובות|תות"ל רחובות]]
*[[תומכי תמימים קריות|תות"ל הקריות]]
*[[ישיבה קטנה תורת אמת|תות"ל תורת אמת]]
 
=== ישיבות גדולות ===
 
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]]
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|חח"ל חיפה]]
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|חח"ל נוף הגליל]]
*[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תות"ל ראשון לציון]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות"ל בית שמש]]
 
 
 
=='''השפעת האירוע'''==
חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ"ד נחשב להצלחה גדולה, ועורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים.
__חייב_תוכן_עניינים__
 
==קישורים חיצוניים==
[https://chabad.info/tag/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99/ תגית: "חידון גאולה ומשיח הארצי"] {{אינפו}}

גרסה אחרונה מ־18:20, 2 באוקטובר 2024

ערך זה זקוק לעריכה דחופה: הסיבה לכך היא: הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
החידון בארץ ישראל תשפ"ד
הזוכים בחידון בארץ ישראל (בשנת תשפ"ד)

חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי ארגון את"ה העולמי ומוקדש ללימוד ענייני גאולה ומשיח. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל מתשפ"ד), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות תומכי תמימים מכל רחבי ארץ הקודש. החידון נועד לעודד ולחזק את הלימוד והחיות בענייני גאולה ומשיח בקרב תלמידי התמימים.


החידון הראשון - תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההכנה: האירוע כלל תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות, שכללה לימוד לימוד שיחות הדבר מלכות, תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.

מקום האירוע: הכינוס המרכזי נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.

תוכנית האירוע: האירוע כלל מספר שלבים:

  • פתיחה: האירוע נפתח בהקרנת וידיאו מיוחד מהרבי מלך המשיח שליט"א, בדבר חשיבות לימוד ענייני גאולה ומשיח.
  • הרצאות: הוזמנו דוברים שונים, בהם רבנים ומשפיעים, שנשאו הרצאות מרתקות על נושאים הקשורים ללימוד גאולה ומשיח.
  • סדר ניגונים: נערך סדר ניגונים המוני ומרגש, שבו השתתפו כל תלמידי התמימים ואנ"ש שנכחו באירוע.
  • החידון: החלק המרכזי של האירוע היה החידון עצמו, שכלל מגוון שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובסרטונים. החידון נערך בשלבים, ובכל שלב עלו לשלב הבא המתמודדים המצטיינים ביותר.
  • סיום: האירוע הסתיים בהכרזה על הזוכים בחידון, וחלוקת פרסים.

הזוכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשלב הגמר הגיעו ארבעה תמימים:

  • חתן הישיבות הקטנות: הת' לוי יצחק גבריאל
  • סגן הישיבות הקטנות: הת' אלחנן ניימן
  • חתן הישיבות הגדולות: הת' לוי יצחק רוזנבלט
  • סגן הישיבות הגדולות: הת' יוסף יצחק הרצל

ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות קטנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות גדולות[עריכה | עריכת קוד מקור]


השפעת האירוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ"ד נחשב להצלחה גדולה, ועורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד הדבר מלכות בקרב תלמידי התמימים.


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תגית: "חידון גאולה ומשיח הארצי"