סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ")
(←‏קישורים חיצונים: , קידוד קישורים)
 
(41 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] גודשים את [[הזאל הגדול|בית המדרש של 770]] ב[[מוצאי שבת]] סליחות]]
[[קובץ:סליחות תשל"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי באמירת סליחות. [[תשל"ח]]]]
ב[[חודש אלול]] נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי חסידים גודשים את [[הזאל הגדול|בית המדרש של 770]] במוצאי [[שבת סליחות]]]]
'''סליחות''' הם [[תפילה|תפילות]] מיוחדות לבקשת מחילה מ[[הקב"ה]] וחזרה ב[[תשובה]]. תפילות אלו נאמרות בעיקר בימי [[חודש אלול]], ולמנהגים שונים, גם ב[[עשרת ימי תשובה]], וכן בימי [[תענית ציבור]]. הימים שבסיום חודש אלול, בהם נוהגים האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות, נקראים על שמם "ימי הסליחות".
 
== מנהגי חב"ד ==
 
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע שחל בו [[ראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש [[חודש אלול]] ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}.
 
סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}.
 
ב[[ליובאוויטש]] היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155.}}.
 
את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם{{הערה|[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.}}. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו"{{הערה|אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.}}. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו{{הערה|על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.}}. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, ה[[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.}}. בסליחות אין אומרים [[וידוי]] - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת{{הערה|ספר המנהגים.}}. וכן אין נופלין על פניהם{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.
 
אומרים [[קדיש]] "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש"כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.
 
מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.}}.
 
הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר{{הערה|ספר המנהגים.}}.
 
== בהיסטוריה החסידית ==
במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של [[הבעל שם טוב]] בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי"ג מדות וצ"ג{{כלומר}} ואחרי כל הסליחות חילק לאנ"ש לעקח עם מע"ד מידו הק' לידיהם{{הערה|מתוך מכתב רסט מ[[הגניזה החרסונית]].}}.


על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.
על החסיד רבי [[יעקב לייב מראססנע]] מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.


[[אדמו"ר הרש"ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. [[שערי אורה]] ד"ה בכ"ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. {{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה]. }}
[[אדמו"ר הרש"ב]] הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1=[[דרך חיים]] ד"א ס"ג. [[שערי אורה]] ד"ה בכ"ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.}} על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ג]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15834&st=&pgnum=104 עמ' תק"ד תק"ה].}}.


במכתב של בעל [[הדגל מחנה אפרים]] לאחיו רבי [[ברוך ממזיבוז']], הוא מספר על מנהגיו של הבעל שם טוב בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי"ג מדות וצ"ג{{כלומר}} ואחרי כל הסליחות חילק לאנ"ש לעקח עם מע"ד מידו הק' לידיהם. {{הערת שוליים|מתוך מכתב רסט מ[[הגניזה החרסונית]].}}
== ימי הסליחות ==
== מנהגי חב"ד ==
"ימי הסליחות" הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב"ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני [[ראש השנה]], החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת "[[שבת סליחות]]". כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים.


מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"<ref>לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.</ref>.
ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, וימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את [[ניגון ארבע בבות]]. המגן אברהם כתב{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים פח, ג.}}: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כהאי גוונא"{{הערה|השרף רבי אורי מסטערליסק כתב בספרו אמרי קודש (יט) "הכתיבה והחתימה של ראש השנה ויום הכיפורים מתחיל מיום א' דסליחות".}}.


סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים<ref>'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.</ref>.  
בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר [[מנחה]] גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות{{הערה|'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' [[הקריאה והקדושה]], ערב ר"ח טבת תש"א.}}.


בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155.</ref>.  
===שבת סליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת סליחות]]}}
למנהג אשכנז מתחילים לומר סליחות רק במוצאי שבת בשבוע שקודם ראש השנה, כאשר השבת שקודם לכן מכונה בשם 'שבת סליחות'.


את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>'[[ליקוט טעמים ומקורות]].'</ref>. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.</ref>. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו" <ref>אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.</ref>. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו<ref>על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.</ref>. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, החזן וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל<ref>'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.</ref>. בסליחות אין אומרים וידוי - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת<ref>ספר המנהגים.</ref>. וכן אין נופלין על פניהם<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.
בשבת זו נוהגים להתוועד ולהתכונן לאמירת הסליחות.


אומרים קדיש "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן<ref>'ליקוט טעמים ומקורות'.</ref>. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש"כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.
===ג' דסליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[ג' דסליחות]]}}
על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ישנה מעלה מיוחדת ליום השלישי של הסליחות, המכונה בשם '''ג' דסליחות'''.


מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.</ref>.  
אצל [[רבותינו נשיאינו]] נשמר בסוד ייחודיותו של יום זה, והם היו נוהגים לומר בו מאמר חסידות בפני ממשיכי דרכם, ורק בדור הקודם גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את מעלת היום.


הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) - באשמורת הבוקר<ref>ספר המנהגים.</ref>.
ביום זה אומר הרבי בקביעות מאמר חסידות ברבים, ועל פי הוראת הרבי יש לערוך ביום זה התוועדות מיוחדת וללמוד לפחות את אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.


== סליחות בעשרת ימי תשובה ==
== בעשרת ימי תשובה ==


אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ׳ כב}}.
אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה (לבד מב[[צום גדליה]]). בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}.


על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרים סליחות. <ref>[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8[[ספר השיחות]] מוהרייצ, תש"ח]</ref> בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.
על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרות סליחות.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8[[ספר השיחות]] מוהריי"צ, תש"ח]}} בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.


==ראו עוד==
==ראו גם==
*[[שבת סליחות]]
*[[שבת סליחות]]
==לקריאה נוספת==
*מבוא לסליחות במהדורה הדו-לשונית עם הערות, בהוצאת קה"ת, מאת הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]
*'''מה הן סליחות''', סיפורי חסידים, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 95
==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2563 הרבי ב'סליחות' (תשמ"ט)]{{וידאו}}
* '''סליחות נוסח חב"ד{{הערה|רשימת ההוצאות של קובץ "סליחות - ע"פ מנהג חב"ד" ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]]: ברוקלין, תשט"ו; ברוקלין, תשכ"ג; כפר חב"ד, תשכ"ו; ברוקלין, תשכ"ט; כפר חב"ד, תש"ל; כפר חב"ד, תשל"ב; כפר חב"ד, תשל"ד; ברוקלין, תשל"ה ("הוצאה חמישית"!); כפר חב"ד, תשל"ו; כפר חב"ד, תש"מ; כפר חב"ד, תשמ"א; ברוקלין, תשמ"ו; כפר חב"ד, תשמ"ו; כפר חב"ד, תשמ"ז; ברוקלין, תשמ"ח; כפר חב"ד, תשמ"ח; ברוקלין, תש"נ; כפר חב"ד, תש"נ; כפר חב"ד, תנש"א; ברוקלין, תשנ"ב; ברוקלין, תשס"ה; ברוקלין, תשפ"א; ברוקלין, תשפ"ד.}}''': [https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/סליחות_ליום_ראשון.pdf סליחות ליום ראשון] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/סליחות_ליום_שני.pdf סליחות ליום שני] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/סליחות_ליום_שלישי.pdf סליחות ליום שלישי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f0/סליחות_ליום_רביעי.pdf סליחות ליום רביעי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/65/סליחות_ליום_חמישי.pdf סליחות ליום חמישי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/סליחות_ליום_ששי.pdf סליחות ליום ששי] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/dc/סליחות_לערב_ראש_השנה.pdf סליחות לערב ראש השנה] {{PDF}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64132 'סליחות' ב-770 (תשע"א)]{{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/09/21-09-2019-17-53-17-סליחות.pdf סליחות - נוסח חב"ד]''' {{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.org/media/pdf/56/JODh562118.pdf סליחות לפי נוסח חב"ד להורדה/הדפסה]
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf הגהת הרבי לפתח דבר של הסליחות בהוצאת תשכ"ג]''' בתוך תשורה מנישואי סלונים-ריבקין, '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6b/תשורה_שוסטערמאן_גאנזבורג_תשפד.pdf מענה לעורכי הסליחות בהוצאת קה"ת]''', בתוך תשורה מנישואי שוסטרמן-גנזבורג
*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/194134/ הרבי ב'סליחות' (תשמ"ט)]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64132 'סליחות' ב-770 (תשע"א)]{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/133380 שמחים אך רציניים: מדוע שמחים כל-כך לקראת הסליחות?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133427 מה זה בעצם 'סליחות'? • מראות קודש מיוחדים מימי שלהי אלול תשמ"ז]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/194118/ הרבי וספר הסליחות • גלריה מרהיבה{{תמונה}}{{אינפו}}]
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_26.html בבכי מזעזע: הרבי משתפך בתפילת 'סליחות' • האזינו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:הכנות לראש השנה]]
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־17:03, 29 בספטמבר 2024

הרבי באמירת סליחות. תשל"ח
אלפי חסידים גודשים את בית המדרש של 770 במוצאי שבת סליחות

סליחות הם תפילות מיוחדות לבקשת מחילה מהקב"ה וחזרה בתשובה. תפילות אלו נאמרות בעיקר בימי חודש אלול, ולמנהגים שונים, גם בעשרת ימי תשובה, וכן בימי תענית ציבור. הימים שבסיום חודש אלול, בהם נוהגים האשכנזים להתחיל באמירת הסליחות, נקראים על שמם "ימי הסליחות".

מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע שחל בו ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא בלקוטי תורה[1]: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"[2].

סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה אדמו"ר הריי"צ - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים[3].

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל[4].

את פיוט "הנשמה לך", מתחיל הש"ץ בקול רם[5]. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם[6]. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו"[7]. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "ומתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו[8]. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, החזן וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל[9]. בסליחות אין אומרים וידוי - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת[10]. וכן אין נופלין על פניהם[11].

אומרים קדיש "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן[12]. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי בשמחת תורה תש"כ 'רחמנא דעני', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" בנפילת אפים. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין[13].

הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) - באשמורת הבוקר[14].

בהיסטוריה החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב של בעל הדגל מחנה אפרים לאחיו רבי ברוך ממזיבוז', הוא מספר על מנהגיו של הבעל שם טוב בנושא: ביום הראשון הוא היה אומר סליחות בחצות הלילה - במקום אשמורת הבוקר כבכל יום, גם לא היה מקפיד על אמירה בציבור דווקא, רק לזכור ברית ולי"ג מדות וצ"ג[כלומר?] ואחרי כל הסליחות חילק לאנ"ש לעקח עם מע"ד מידו הק' לידיהם[15].

על החסיד רבי יעקב לייב מראססנע מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.

אדמו"ר הרש"ב הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי[16] על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר[17].

ימי הסליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

"ימי הסליחות" הם הימים בסוף חודש אלול, שבהם אומרים סליחות. על פי מנהג האשכנזים - וכן מנהג חב"ד - מתחילים לאמרם בשבוע שלפני ראש השנה, החל מהשבת שלפני ראש השנה הנקראת "שבת סליחות". כאשר ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים באמירת הסליחות שבוע נוסף קודם לכן - על מנת שלא לפחות באמירת הסליחות פחות מארבעה ימים.

ימי הסליחות בכלל הם עת רצון, וימים אלו הם מהזמנים הקבועים שבהם היו מנגנים את ניגון ארבע בבות. המגן אברהם כתב[18]: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כהאי גוונא"[19].

בשנים קודמות היה נהוג בימי הסליחות, אשר מי שהוא בריא והתענית אינו מזיק לו, נכון שיתענה בראשון לסליחות. והחלשים יתענו עד אחר מנחה גדולה. וכולם יאמרו את כל התהלים בהשכמה קודם אור הבוקר, וכן בכל ימי הסליחות. ובערב ראש השנה גומרים את כל התהלים קודם אמירת סליחות[20].

שבת סליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבת סליחות

למנהג אשכנז מתחילים לומר סליחות רק במוצאי שבת בשבוע שקודם ראש השנה, כאשר השבת שקודם לכן מכונה בשם 'שבת סליחות'.

בשבת זו נוהגים להתוועד ולהתכונן לאמירת הסליחות.

ג' דסליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ג' דסליחות

על אף שימי הסליחות בכלל הם עת רצון, ישנה מעלה מיוחדת ליום השלישי של הסליחות, המכונה בשם ג' דסליחות.

אצל רבותינו נשיאינו נשמר בסוד ייחודיותו של יום זה, והם היו נוהגים לומר בו מאמר חסידות בפני ממשיכי דרכם, ורק בדור הקודם גילה אדמו"ר הריי"צ את מעלת היום.

ביום זה אומר הרבי בקביעות מאמר חסידות ברבים, ועל פי הוראת הרבי יש לערוך ביום זה התוועדות מיוחדת וללמוד לפחות את אחד מהמאמרים השייכים ליום זה.

בעשרת ימי תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה (לבד מבצום גדליה). בטעם דבר זה אמר הצמח צדק: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד יום הכיפורים העבודה היא במחשבה[21].

על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש, הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק, והרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי, כן אומרות סליחות.[22] בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מבוא לסליחות במהדורה הדו-לשונית עם הערות, בהוצאת קה"ת, מאת הרב יעקב עמנואל שוחט
  • מה הן סליחות, סיפורי חסידים, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 95

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ דברים יד, א.
  2. ↑ לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.
  3. ↑ 'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.
  4. ↑ ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 155.
  5. ↑ 'ליקוט טעמים ומקורות'.
  6. ↑ מגן אברהם, סוף סימן תקפא.
  7. ↑ אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה לקוטי תורה, דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.
  8. ↑ על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.
  9. ↑ 'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.
  10. ↑ ספר המנהגים.
  11. ↑ ספר המנהגים.
  12. ↑ 'ליקוט טעמים ומקורות'.
  13. ↑ אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.
  14. ↑ ספר המנהגים.
  15. ↑ מתוך מכתב רסט מהגניזה החרסונית.
  16. ↑ דרך חיים ד"א ס"ג. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.
  17. ↑ ספר השיחות תש"ג עמ' תק"ד תק"ה.
  18. ↑ שולחן ערוך אורח חיים פח, ג.
  19. ↑ השרף רבי אורי מסטערליסק כתב בספרו אמרי קודש (יט) "הכתיבה והחתימה של ראש השנה ויום הכיפורים מתחיל מיום א' דסליחות".
  20. ↑ 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' הקריאה והקדושה, ערב ר"ח טבת תש"א.
  21. ↑ המלך במסיבו, ב, עמ' כב
  22. ↑ ספר השיחות מוהריי"צ, תש"ח
  23. ↑ רשימת ההוצאות של קובץ "סליחות - ע"פ מנהג חב"ד" ע"י הוצאת ספרים קה"ת: ברוקלין, תשט"ו; ברוקלין, תשכ"ג; כפר חב"ד, תשכ"ו; ברוקלין, תשכ"ט; כפר חב"ד, תש"ל; כפר חב"ד, תשל"ב; כפר חב"ד, תשל"ד; ברוקלין, תשל"ה ("הוצאה חמישית"!); כפר חב"ד, תשל"ו; כפר חב"ד, תש"מ; כפר חב"ד, תשמ"א; ברוקלין, תשמ"ו; כפר חב"ד, תשמ"ו; כפר חב"ד, תשמ"ז; ברוקלין, תשמ"ח; כפר חב"ד, תשמ"ח; ברוקלין, תש"נ; כפר חב"ד, תש"נ; כפר חב"ד, תנש"א; ברוקלין, תשנ"ב; ברוקלין, תשס"ה; ברוקלין, תשפ"א; ברוקלין, תשפ"ד.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=סליחות&oldid=714630"