משה חיים אפרים מסדילקוב
רבי משה חיים אפרים מסַדילקוב (תק"ח-י"ז אייר תק"ס) המפורסם בעיקר על שם ספרו דגל מחנה אפרים, היה נכדו ותלמידו של הבעל שם טוב, ונודע כמגיד ודרשן בעל פה מפיק מרגליות, אך בשונה מבני משפחה אחרים לא הנהיג חצר חסידית עצמאית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תק"ח לאביו רבי יחיאל אשכנזי ולאמו מרת אדל בתו של הבעל שם טוב.
בצעירותו, הספיק להכיר את סבו הבעל שם טוב, ואף זכר דברי תורה ששמע בפיו אותם הדפיס מאוחר יותר בספרו 'דגל מחנה אפרים'[1]. לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, היה תלמידו של דודו רבי צבי בן הבעל שם טוב, ובז' סיון תקכ"א, כאשר עזב רבי צבי את הנהגת כלל תנועת החסידות ועקר לפינסק עבר רמח"א יחד עמו.
הוא שאב גם רבות מתורתו של רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף.
שימש כמגיד מישרים בעיירה סדילקוב, ונודע בדיבורו המפיק מרגליות כמגיד ודרשן, אך לא הנהיג חסידות[2].
השפעתו נודעה בקרב תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, כמו רבי צבי הירש מסמאריטשט שמזכיר את השפעתו עליו בספרו "כתם פז", כמו כן מקובל כי הייתה לו השפעה על רבי נחמן מברסלב, ואמר לו דברי התעוררות ביום הבר מצווה שלו.
בסביבות שנת תקמ"ז חזר למז'יבוז', שם נפטר בי"ז אייר תק"ס.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הספר יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת על יד המכון להאדרת ספרי חסידות 'פאר מקדושים'
- ↑ לעומת אחיו רבי ברוך ממז'יבוז' שהתפרסם כאדמו"ר.