אדם הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הגהה)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''אדם הראשון''' ([[א' תשרי]] א' - תתק"ל) הוא האדם הראשון שנברא ב[[עולם הזה]]. ביום השישי של הבריאה יצר [[הקב"ה]] את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים{{הערה|בראשית ב ז}}. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה{{הערה|שם א כז וברש"י שם}}.
'''אדם הראשון''' ([[א' תשרי]] ב'<ref>רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י ה"ב.</ref> - תתקל"א) הוא האדם הראשון שנברא ב[[עולם הזה]]. ביום השישי של הבריאה יצר [[הקב"ה]] את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים{{הערה|בראשית ב ז}}. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה{{הערה|שם א כז וברש"י שם}}.
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה ב[[גן עדן]], אלא שלאחר [[חטא עץ הדעת]] גורש מגן עדן{{הערה|בראשית ב ח-שם ג כד}}. לאדם הראשון ול[[חוה]] נולדו שני בנים: [[קין]] ו[[הבל]]{{הערה|שם ד א-ב}} כאשר עם קין נולד גם תאומה ועם הבל שתים{{הערה|שם ברש"י פסוק א}}, ואיתם הם התחתנו. (הבן [[הבל]] נהרג על ידי [[קין]] אחיו){{הערה|מקרא שם פסוק ח}}, ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ.
{{ערך מורחב|בריאת אדם וחווה}}
בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה ב[[גן עדן]], נצטווה מהקב"ה לאכול רק ירקות (והיה אסור לבני אדם לאכול [[בשר]] עד אחרי ה[[המבול|מבול]])<ref>הביאור בזה ראה התוועדויות תשמ"ה ע' 271.</ref>. והיה אסור לו לאכול מעץ הדעת (לפני אכילתו מעץ החיים). ולאחר [[חטא עץ הדעת]] גורש מגן עדן{{הערה|בראשית ב ח-שם ג כד}}.  
 
לאדם הראשון ול[[חוה]] נולדו מיד שני בנים: [[קין]] ו[[הבל]]{{הערה|שם ד א-ב}} כאשר עם קין נולדה גם תאומה ועם הבל שתים{{הערה|שם ברש"י פסוק א}}, ואיתם הם התחתנו. (הבן [[הבל]] נהרג על ידי [[קין]] אחיו){{הערה|מקרא שם פסוק ח}}, ונגזר על כל בניו גם כן להאבד ב[[מבול]].
 
היה ב[[גן עדן]] אחרי בריאתו,
 
פירש מאשתו אחרי חטא עץ הדעת. חזר אליה כשהיה בן מאה ושלושים והוליד את שת, ובנים ובנות, ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ.


אדם הראשון חי תשע מאות שלושים שנה{{הערה|שם פרק ה פסוק ה}} וזאת לאחר שנתן שבעים שנה מחייו ל[[דוד]] המלך לאחר שראה ב[[רוח הקודש]] שהיה אמור למות בלידתו.
אדם הראשון חי תשע מאות שלושים שנה{{הערה|שם פרק ה פסוק ה}} וזאת לאחר שנתן שבעים שנה מחייו ל[[דוד]] המלך לאחר שראה ב[[רוח הקודש]] שהיה אמור למות בלידתו.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
ענין אדם הראשון הוא [[נשמה]] כללית הכוללת את כל [[נשמות ישראל]], ויש אומרים שניצוץ זה נקרא בשם [[ניצוץ משיח]]{{הערה|ראה בערך הנ"ל בשם המגיד מקוז'ניץ}}. ומבואר כי לפני [[חטא עץ הדעת]] היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו ב[[גן עדן]] לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת [[קליפת נוגה]], וזהו ענין כתנות [[עור]] שלאחר החטא.
ענין אדם הראשון הוא [[נשמה]] כללית הכוללת את כל [[נשמות ישראל]]{{הערה|שער הגלגולים ל[[אריז"ל]] פרק ו ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/7.htm אגרת הקודש סימן ז].}}, ויש אומרים שניצוץ זה נקרא בשם [[ניצוץ משיח]]{{הערה|ראה בערך הנ"ל בשם המגיד מקוז'ניץ}}. ומבואר כי לפני [[חטא עץ הדעת]] היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו ב[[גן עדן]] לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת [[קליפת נוגה]], וזהו ענין כתנות [[עור]] שלאחר החטא.


===אייכה===
===אייכה===
שורה 21: שורה 29:
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]

גרסה אחרונה מ־00:18, 16 בספטמבר 2024

אדם הראשון (א' תשרי ב'[1] - תתקל"א) הוא האדם הראשון שנברא בעולם הזה. ביום השישי של הבריאה יצר הקב"ה את האדם עפר מן האדמה, ונפח באפיו נשמת חיים[2]. אדם הראשון נבדל מן שאר הברואים שהוא נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה[3].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בריאת אדם וחווה

בתחילת בריאתו של אדם הראשון היה בגן עדן, נצטווה מהקב"ה לאכול רק ירקות (והיה אסור לבני אדם לאכול בשר עד אחרי המבול)[4]. והיה אסור לו לאכול מעץ הדעת (לפני אכילתו מעץ החיים). ולאחר חטא עץ הדעת גורש מגן עדן[5].

לאדם הראשון ולחוה נולדו מיד שני בנים: קין והבל[6] כאשר עם קין נולדה גם תאומה ועם הבל שתים[7], ואיתם הם התחתנו. (הבן הבל נהרג על ידי קין אחיו)[8], ונגזר על כל בניו גם כן להאבד במבול.

היה בגן עדן אחרי בריאתו,

פירש מאשתו אחרי חטא עץ הדעת. חזר אליה כשהיה בן מאה ושלושים והוליד את שת, ובנים ובנות, ומהם יצאו כל העמים על פני הארץ.

אדם הראשון חי תשע מאות שלושים שנה[9] וזאת לאחר שנתן שבעים שנה מחייו לדוד המלך לאחר שראה ברוח הקודש שהיה אמור למות בלידתו.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענין אדם הראשון הוא נשמה כללית הכוללת את כל נשמות ישראל[10], ויש אומרים שניצוץ זה נקרא בשם ניצוץ משיח[11]. ומבואר כי לפני חטא עץ הדעת היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת קליפת נוגה, וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא.

אייכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר אדם הראשון היה בגן עדן לאחר חטאו בעץ הדעת, נשמעה בת קול של השכינה הפונה לאדם הראשון בשאלה "אייכה"? (כלומר היכן אתה), שאלה זו לכאורה מעוררת תמיהה, שהרי אין דבר שנסתר מהקדוש ברוך הוא וכמובן שגם את מקום הימצאו של אדם הראשון בשעה ההיא ידע, את ההסבר על הדבר נתן אדמו"ר הזקן (לצאר הרוסי בעת שביקרו בזמן מאסרו בכלא), בשאלה אייכה הייתה שזורה כוונה יותר פנימית, לא שאלה על מקום הימצאו הפיזי והגשמי אלא על מצבו הרוחני, כיצד הגיע לכזה מקום של חטא.

בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש שכתבו[12] כי אדם הראשון מכוון בעולמות כנגד אדם קדמון, כי אדם הראשון כלל את כל הנשמות כמו שהם נכללו בשרשם באדם קדמון, וכן מבואר בספרי אדמו"ר האמצעי[13]. ובביאור יותר מבאר אדמו"ר הצמח צדק כי מציאותו החיצונית של אדם הראשון מכוונת כנגד אבא, ופנימיותו של פרצוף אבא היא פנימיות עתיק שהיא מלכות דאדם קדמון[14]. מקור הדברים הוא בספר מאורי אור[15], שמבאר כי פרצוף אבא הוא הפרצוף הראשון שמתגלה באצילות[16].

הסיבה שאדם הראשון נקרא בשם זה, הוא מכיון שנשמת אדם הראשון שכולל את כל הנשמות, הוא שעלה במחשבה תחילה, ולכן אדם הראשון מכוון כנגד אדם קדמון[17].

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"י ה"ב.
  2. בראשית ב ז
  3. שם א כז וברש"י שם
  4. הביאור בזה ראה התוועדויות תשמ"ה ע' 271.
  5. בראשית ב ח-שם ג כד
  6. שם ד א-ב
  7. שם ברש"י פסוק א
  8. מקרא שם פסוק ח
  9. שם פרק ה פסוק ה
  10. שער הגלגולים לאריז"ל פרק ו ואילך. אגרת הקודש סימן ז.
  11. ראה בערך הנ"ל בשם המגיד מקוז'ניץ
  12. רבי משה וואלי תלמיד הרמח"ל בספריו כמו ספר הליקוטים ע' רפ ועוד
  13. נר מצוה ותורה אור עמ' 110-112
  14. אור התורה משלי ע' תרל"ז
  15. אות א' סעיף לב
  16. כמובא בדברי אדמו"ר הרש"ב, בשעה שהקדימו תער"ב א'קפ"ד
  17. לשון אדמו"ר הרש"ב, בשעה שהקדימו ח"ג א'תי"ט: "והיינו כי אדם קדמון הוא בחינת אדם הראשון שעלה במחשבה באין סוף הקדמון לכל הקדומים, ונאמר על זה כי בצלם אלקים עשה כו' שעל שם זה נקרא בשם אדם קדמון כו'