יעקב גלינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " צדקה " ב־" צדקה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (40 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
=== בברית המועצות === | === בברית המועצות === | ||
ב[[מלחמת העולם | ב[[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאלצו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. ב[[סיביר]] הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו". | ||
כעבור | כעבור חדשיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל קולחוזים [[בקזחסטן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה. | ||
אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד, | אחרי המלחמה [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')|חיים בנימין ברוד]], (נפטרה תמוז תשע"ו). מסדר הקידושין שלו היה הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]. בתקופה ההיא היה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]]. | ||
=== בארץ ישראל === | === בארץ ישראל === | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]]. | הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]] כסדרת ספרים בשם "והגדת". | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. בנו הרב משה גלינסקי | לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. | ||
*בנו, הרב [[משה ברוך גלינסקי]], [[חיפה]] נמנה על [[חסיד]]י [[חב"ד]]. (נפטר כ"ט תמוז תשפ"ד). | |||
*נכדו, העסקן החב"די ר' [[חיים יקותיאל זושא גלינסקי]] משיכון חב"ד [[ לוד]] | |||
חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב [[חיים ברמן]] מ[[ישיבת פוניבז']], שלמד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' ישראל ברוד מ[[כפר חב"ד]], ר' [[יחזקאל ברוד]] מ[[קראון הייטס]], ר' [[יעקב לפקיבקר]] ור' [[זלמן לייב אסטולין]] מ[[בני ברק]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* חיים גלינסקי, '''הסבא מגיד מישרים''', ל' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1544. | * חיים גלינסקי, '''הסבא מגיד מישרים''', ל' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1544. | ||
{{מיון רגיל:גלינסקי, יעקב}} | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ברוד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:26, 15 בספטמבר 2024
הרב יעקב גלינסקי, (ט' טבת תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד) ראש ישיבה ודרשן ברוח תורת המוסר, זכה להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי ולקבל הדרכות מפורטות כיצד להתנהג עם ילדי העולים במסגרת עבודתו החינוכית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב גלינסקי נולד בט' טבת תרפ"א בעיירה קריניק שבפולין לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.
בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה בעיירת הולדתו, ובשנת תר"צ עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' בביאליסטוק. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים לשבירת מידות רעות, כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.
בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במלחמת העולם השנייה, בשנת תש"א ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק לליטא, אך זמן קצר אחר כך נאלצו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות בסיביר, מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם התפילין וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר חז"ל "כל המאריך באחד מאריכים לו ימיו ושנותיו".
כעבור חדשיים שוחרר מהמחנות ועבר ל קולחוזים בקזחסטן, שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - המוהל והשוחט המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח תלמוד תורה מחתרתי ליהודי המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.
אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד, (נפטרה תמוז תשע"ו). מסדר הקידושין שלו היה הרב שניאור זלמן גרליק, רבו הראשון של כפר חב"ד. בתקופה ההיא היה שותף להצלת הרב מטשעבין מרוסיה.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כעבור זמן יצא מרוסיה ושהה במחנות העקורים בגרמניה, ובשנת תש"ט עלה לארץ והתיישב בבני ברק.
בשנת תשי"ג פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד בראשות ישיבת חדרה וראש העין לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת כוללים, וייסד קרנות צדקה וחסד.
באמצע חודש שבט תשע"ד אושפז בבבית הרפואה "מעייני הישועה" בבני ברק כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי כ"ב שבט נפטר בגיל 93.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת תש"ל) זכה להיכנס ל'יחידות' ארוכה אצל הרבי, אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על חמשה חומשי תורה, הגדה של פסח, ימים נוראים ומגילת אסתר כסדרת ספרים בשם "והגדת".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים.
- בנו, הרב משה ברוך גלינסקי, חיפה נמנה על חסידי חב"ד. (נפטר כ"ט תמוז תשפ"ד).
- נכדו, העסקן החב"די ר' חיים יקותיאל זושא גלינסקי משיכון חב"ד לוד
חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב חיים ברמן מישיבת פוניבז', שלמד בצעירותו בישיבת אחי תמימים תל אביב. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' ישראל ברוד מכפר חב"ד, ר' יחזקאל ברוד מקראון הייטס, ר' יעקב לפקיבקר ור' זלמן לייב אסטולין מבני ברק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים גלינסקי, הסבא מגיד מישרים, ל' בשבט תשע"ד, שבועון כפר חב"ד גיליון 1544.