שמעון פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
הוגה בתורה (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (67 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמעון פרדימן.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:שמעון פרדימן.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב שמעון פרידמן]] | ||
הרב '''שמעון הכהן פרידמן''' ([[י"ב טבת]] [[תרצ"ד]] – [[כ' ניסן]] [[תשע"ב]]) המכונה '''ר' "שמעון הצדיק"''' היה [[חסיד חב"ד]] שהתגורר בכפר חב"ד וב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ונחשב לאחד הדמויות המופלאות בין חסידי חב"ד בדור האחרון. | |||
הרב פרידמן הוא מ[[איגוד צאצאי רבנו הזקן|צאצאי אדמו"ר הזקן]] (דור שביעי) דרך | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תרצ"ד]] כבן שלישי להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן. על פי הוראת [[הרבי]], מעולם לא יצא מ[[ארץ הקודש]]. למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק". | |||
הרב פרידמן הוא מ[[איגוד צאצאי רבנו הזקן|צאצאי אדמו"ר הזקן]] (דור שביעי) דרך אמו - נינת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. | |||
אשתו מרת שושנה בת ר' [[ישראל נח דוכמן]] נפטרה ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ח]]. | אשתו מרת שושנה בת ר' [[ישראל נח דוכמן]] נפטרה ב[[ח"י אלול]] [[תשס"ח]]. | ||
כבר מילדותו דבק בו הכינוי 'שמעון הצדיק' דבר שקיבל לימים גושפנקא | כבר מילדותו דבק בו הכינוי 'שמעון הצדיק' דבר שקיבל לימים גושפנקא מ[[הרבי]], היה זה באחת השנים שהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] נסע לרבי, ב[[יחידות]] האחרונה לפני חזרתו לארץ הקודש, הציע הרב סלונים לפני הרבי מספר שאלות, אחת מהם הייתה "שמכיוון שיש מן החסידים שמעוניינים לאחר את זמן התפילה בבית כנסת בשיכון חב"ד, ויש הרוצים להשאירה בזמן המוקדם, אזי כיצד עליהם לנהוג?", הרבי ששמע את השאלה, מיד החל לברר "ומהי דעתו של ר' שמעון הצדיק על כך?". | ||
הרבי ששמע את השאלה, מיד החל לברר "ומהי דעתו של ר' שמעון הצדיק על כך?". | |||
בפעם אחרת קודם [[ראש השנה]] העביר הרבי למזכירות, רשימת שמות למשלוח איחולי שנה טובה. בין השמות הבודדים מבני ארץ ישראל שהופיעו באותה הרשימה, רשם הרבי את השם 'שמעון הצדיק', ובסוגריים הוסיף 'פרידמן'. | |||
הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניניו הקדושים של הרבי כולל ב[[מיהו יהודי]], ב[[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות ב[[צדקה]] ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך ב[[ברכת כהנים]] את כל הנקרא בדרכו. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. גם בשנים הבאות אמרו בשיכון חב"ד שכאשר הרב פרידמן אומר יחי אף אחד לא מפריע.. | |||
התגורר רוב חייו ב[[ירושלים]] ובשנותיו האחרונות ב[[כפר חב"ד]]. | |||
נפטר בפתאומיות בערב [[שביעי של פסח]] [[תשע"ב]]. | |||
לקראת היארצייט השלישי, יצא לאור על ידי משפחתו הספר '''שמעון הצדיק''' הסוקר את תולדות חייו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/לקראת-היארצייט-השלישי-הופיע-הספר-שמעו/ ידיעה בחב"ד אינפו על הדפסת הספר].}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, ר' [[מרדכי גיל (פרידמן)|מרדכי גיל]] - מזקני חסידי חב"ד בעולם וזקן חסידי חב"ד ב[[אור יהודה]]. | |||
*[[מנחם מענדל פרידמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אור יהודה]]. | *רעייתו, מרת שושנה פרידמן - מפטרה ח"י אלול תשס"ח. | ||
*מרדכי יואל פרידמן - ירושלים | *בנו, הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אור יהודה]]. | ||
*בנו, הרב מרדכי יואל פרידמן - נפטר כ"ט אדר תשע"ג - [[ירושלים]]. | |||
*שמואל איידלמן - קראון הייטס. | *בתו, דבורה פייגא - נפטרה ו תמוז תשע"ז - אשת שמואל איידלמן - קראון הייטס. | ||
*מנחם מענדל גורקוב - מונטריאול, קנדה. | *חתנו, הרב מנחם מענדל גורקוב - מונטריאול, קנדה. | ||
*אברהם וינר - רחובות, ארץ הקודש. | *חתנו, הרב אברהם וינר - רחובות, ארץ הקודש. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''שמעון הצדיק''' - מסכת חייו ופועלו של הרב שמעון פרידמן, [[ניסן]] [[תשע"ה]], ישראל. | |||
*'''מכתבי ההתקשרות של 'שמעון הצדיק'''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1956 עמוד 54 הספר בהוצאת משפחת פרידמן. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2190 זועק בתכנית 'מבט' בנושא 'מיהו יהודי'] {{וידאו}} {{אינפו}} | * [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2190 זועק בתכנית 'מבט' בנושא 'מיהו יהודי'] {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68214 סבא שזכה לאחוז בנקודה] נכדו הת' משיח פרידמן בטור אישי מרגש על סבו {{אינפו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79565 תשורה: 'תדפיס' מהספר על ר' שמעון הצדיק]. בעריכת נכדו משיח פרידמן כ"ו טבת התשע"ד (29.12.2013){{אינפו}} | ||
* [https://col.org.il/news/68271 כתבה ענק על שמעון הצדיק] בתוך עיתון המודיע {{col}} | |||
[[קטגוריה:חסידים | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פרידמן, שמעון}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (3)]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:57, 14 בספטמבר 2024
הרב שמעון הכהן פרידמן (י"ב טבת תרצ"ד – כ' ניסן תשע"ב) המכונה ר' "שמעון הצדיק" היה חסיד חב"ד שהתגורר בכפר חב"ד ובשיכון חב"ד בירושלים ונחשב לאחד הדמויות המופלאות בין חסידי חב"ד בדור האחרון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ב בטבת תרצ"ד כבן שלישי להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן. על פי הוראת הרבי, מעולם לא יצא מארץ הקודש. למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק".
הרב פרידמן הוא מצאצאי אדמו"ר הזקן (דור שביעי) דרך אמו - נינת הרבנית מנוחה רחל סלונים.
אשתו מרת שושנה בת ר' ישראל נח דוכמן נפטרה בח"י אלול תשס"ח.
כבר מילדותו דבק בו הכינוי 'שמעון הצדיק' דבר שקיבל לימים גושפנקא מהרבי, היה זה באחת השנים שהרב עזריאל זעליג סלונים נסע לרבי, ביחידות האחרונה לפני חזרתו לארץ הקודש, הציע הרב סלונים לפני הרבי מספר שאלות, אחת מהם הייתה "שמכיוון שיש מן החסידים שמעוניינים לאחר את זמן התפילה בבית כנסת בשיכון חב"ד, ויש הרוצים להשאירה בזמן המוקדם, אזי כיצד עליהם לנהוג?", הרבי ששמע את השאלה, מיד החל לברר "ומהי דעתו של ר' שמעון הצדיק על כך?".
בפעם אחרת קודם ראש השנה העביר הרבי למזכירות, רשימת שמות למשלוח איחולי שנה טובה. בין השמות הבודדים מבני ארץ ישראל שהופיעו באותה הרשימה, רשם הרבי את השם 'שמעון הצדיק', ובסוגריים הוסיף 'פרידמן'.
הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניניו הקדושים של הרבי כולל במיהו יהודי, בשלימות הארץ ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות בצדקה ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך בברכת כהנים את כל הנקרא בדרכו.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. גם בשנים הבאות אמרו בשיכון חב"ד שכאשר הרב פרידמן אומר יחי אף אחד לא מפריע..
התגורר רוב חייו בירושלים ובשנותיו האחרונות בכפר חב"ד.
נפטר בפתאומיות בערב שביעי של פסח תשע"ב.
לקראת היארצייט השלישי, יצא לאור על ידי משפחתו הספר שמעון הצדיק הסוקר את תולדות חייו[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' מרדכי גיל - מזקני חסידי חב"ד בעולם וזקן חסידי חב"ד באור יהודה.
- רעייתו, מרת שושנה פרידמן - מפטרה ח"י אלול תשס"ח.
- בנו, הרב מנחם מענדל פרידמן - שליח הרבי באור יהודה.
- בנו, הרב מרדכי יואל פרידמן - נפטר כ"ט אדר תשע"ג - ירושלים.
- בתו, דבורה פייגא - נפטרה ו תמוז תשע"ז - אשת שמואל איידלמן - קראון הייטס.
- חתנו, הרב מנחם מענדל גורקוב - מונטריאול, קנדה.
- חתנו, הרב אברהם וינר - רחובות, ארץ הקודש.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבי ההתקשרות של 'שמעון הצדיק', שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 54 הספר בהוצאת משפחת פרידמן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זועק בתכנית 'מבט' בנושא 'מיהו יהודי'
- סבא שזכה לאחוז בנקודה נכדו הת' משיח פרידמן בטור אישי מרגש על סבו
- תשורה: 'תדפיס' מהספר על ר' שמעון הצדיק. בעריכת נכדו משיח פרידמן כ"ו טבת התשע"ד (29.12.2013)
- כתבה ענק על שמעון הצדיק בתוך עיתון המודיע
