שמות ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של יוסף בן מלמד (שיחה) לעריכה האחרונה של 46.120.187.46) תגית: שחזור |
|||
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ל[[ראש השנה]] ישנם חמישה שמות עיקריים בחג זה. | |||
ל[[ראש השנה]] | |||
==ראש השנה== | ==ראש השנה== | ||
שורה 19: | שורה 18: | ||
==יום הזכרון== | ==יום הזכרון== | ||
על שם | על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים. | ||
בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, [[קידוש]], [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]]). | בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, [[קידוש]], [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ברכות ה[[הפטרה]]). | ||
ה[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה|תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי}}, שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של [[בנין המלכות]], שתרד בפועל למטה. | |||
בזכרון זה יש שני דרגות: | |||
א. {{ציטוטון|זכור לעבדיך}} - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל). | |||
ב. {{ציטוטון|זכור לאברהם ליצחק וליעקב}} שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות [[שלושת הרועים]]. אברהם יצחק ויעקב. | |||
==יום תרועה== | ==יום תרועה== | ||
שורה 44: | שורה 49: | ||
ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]]. | ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]]. | ||
ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} . | |||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראש השנה|}} | {{ראש השנה|}} | ||
[[קטגוריה:ראש השנה]] | [[קטגוריה:ראש השנה]] |
גרסה אחרונה מ־16:49, 11 בספטמבר 2024
לראש השנה ישנם חמישה שמות עיקריים בחג זה.
ראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראש השנה על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה[1]. כמו הראש שממשיך חיות לכל הגוף.
יום הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]
נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.
עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא[2] מן הפסוק[3]: "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא". שחג הכסה הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.
ולכן אומרים בעשרת ימי תשובה, בברכת "השיבה שופטינו" שבשמונה עשרה, "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט[4].
הרבי מסביר[5], שענין הדין של ראש השנה, הוא דין לטובה. שלבית דין יש מצווה מן התורה[6] "והצילו העדה" - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.
הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מהגלות - לגאולה.
ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.
יום הזכרון[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים.
בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, קידוש, שמונה עשרה, ברכות ההפטרה).
האדמו"ר המהר"ש מבאר[7], שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של בנין המלכות, שתרד בפועל למטה.
בזכרון זה יש שני דרגות:
א. "זכור לעבדיך" - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל).
ב. "זכור לאברהם ליצחק וליעקב" שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות שלושת הרועים. אברהם יצחק ויעקב.
יום תרועה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא שם שהתורה קראה לראש השנה, בכתוב[8]: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", שבראש השנה, צריך לתקוע תרועה.
בתרועה זו יש מחלוקת, האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות[9]: תשר"ת תש"ת ותר"ת[10].
כסה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב[3]: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ".
ישנם כמה פירושים במלה "כסה":
- בגמרא מובא[2]: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל בראש חודש - זמן שבו הירח מכוסה[11].
- פירוש רש"י[12]: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק[13]: "לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ", כלומר ליום המיועד.
- פירוש המצודות, מלבי"ם, ספורנו, וספר הזהר: הכונה בכסה, הוא לכסא הדין (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של מדת הגבורה הנלחמת בסטרא אחרא לאבדה). ועל ידי תקיעת שופר, הקב"ה קם מכסא דין, ויושב בכסא רחמים[14].
והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא בא' (כסא), זהו כי ראש השנה הוא כסא לה' עילאה.
בחסידות[14] מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא לה' עילאה: ראש השנה, הוא זמן התהוות העולם מחדש. ההתהוות היא מה' עילאה שבשם הוי"ה. אך בכדי שיתהוו העולמות מדרגה זו, צריך להיות קודם הצמצום של ספירת המלכות.
ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת בעצמות[15]. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי תקיעת שופר ("תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר"), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - ספירת הבינה[14] .
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי תורה נצבים מו ב
- ↑ 2.0 2.1 ביצה טו ב
- ↑ 3.0 3.1 תהלים פ"א ד
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב
- ↑ דבר מלכות ערב ראש השנה
- ↑ דברים ל"ב כ"ה
- ↑ תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי
- ↑ במדבר כט א
- ↑ שו"ע הרב סימן תק"צ
- ↑ תוקעים תקיעה לפני ולאחרי, כל שם הפסוק "והעברת שופר - קול פשוט
- ↑ פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה
- ↑ על פסוק זה
- ↑ משלי ז כ
- ↑ 14.0 14.1 14.2 ספר המאמרים תרס"א עמוד קס"א
- ↑ סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א
ראש השנה | ||
---|---|---|
הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו |