ספר דניאל: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תקופת הספר== | ==תקופת הספר== | ||
ספר דניאל עוסק בתקופה שבין גלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. את הספר חיברו אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית המקדש השני. | ספר דניאל עוסק בתקופה שבין גלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן [[בית המקדש הראשון]], ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. את הספר חיברו [[אנשי כנסת הגדולה]] בתחילת תקופת [[בית המקדש השני]]. | ||
הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של דניאל עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לנבואות העוסקות בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות. | הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של [[דניאל]] עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לנבואות העוסקות בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות. | ||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==איהו לא חזי מזלייהו חזי== | ==איהו לא חזי מזלייהו חזי== | ||
על הפסוק בדניאל{{הערה|יב, ד.}}: {{ציטוטון|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא}}, נאמר בגמרא: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופ[[רש"י]]: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל [[נברא]] יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "[[מזל]]" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו. | על הפסוק בדניאל{{הערה|יב, ד.}}: {{ציטוטון|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא}}, נאמר בגמרא{{הערה|סנהדרין צד.}}: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופ[[רש"י]]: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל [[נברא]] יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "[[מזל]]" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו. | ||
==ענני שמיא== | |||
{{ערך מורחב|וארו עם ענני שמיא}} | |||
בפרק ז{{הערה|פסוק יג.}} מובא הפסוק הנבואי על ימות המשיח: {{ציטוטון|וחזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}}. | |||
==הקץ בדניאל== | ==הקץ בדניאל== | ||
{{ערך מורחב|קץ הגלות}} | {{ערך מורחב|קץ הגלות}} | ||
בפרק יב{{הערה|פסוק יב.}} נזכר קץ הגלות{{הערה|ובגמרא מגילה ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של [[כתובים]] יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ [[משיח]]".}}, וישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו. | בפרק יב{{הערה|פסוק יב.}} נזכר קץ הגלות{{הערה|ובגמרא [[מסכת מגילה|מגילה]] ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של [[כתובים]] יצתה [[בת קול]] ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ [[משיח]]".}}, וישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־03:03, 11 בספטמבר 2024
ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים[1] בתנ"ך, וכולל את נבואותיו של דניאל. הספר כתוב בלשון הקודש ובארמית.
תקופת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר דניאל עוסק בתקופה שבין גלות יהויכין מלך יהודה בידי נבוכדנצר, שמונה עשרה שנים מכיבוש יהויקים לפני חורבן בית המקדש הראשון, ועד לימי דריווש השני מלך פרס ומדי, כלומר - תחילת ימי הבית השני. את הספר חיברו אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית המקדש השני.
הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים הן מתקופתו של דניאל עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לנבואות העוסקות בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות.
מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר דניאל כולל 12 פרקים, והוא מחולק בכללות לשניים:
- פרקים א-ו - מספר על חיי דניאל ושלושת חבריו (חנניה, מישאל ועזריה) בממלכות בבל ופרס.
- פרקים ז-יב - נבואות דניאל.
איהו לא חזי מזלייהו חזי[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הפסוק בדניאל[2]: "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא", נאמר בגמרא[3]: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופרש"י: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל נברא יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "מזל" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו.
ענני שמיא[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – וארו עם ענני שמיא |
בפרק ז[4] מובא הפסוק הנבואי על ימות המשיח: "וחזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי".
הקץ בדניאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – קץ הגלות |
בפרק יב[5] נזכר קץ הגלות[6], וישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| תנ"ך | ||||
|---|---|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | |||
| נביאים | נביאים ראשונים: יהושע • שופטים • שמואל • מלכים | נביאים אחרונים: ירמיהו • יחזקאל • ישעיהו • | תרי עשר: הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • צפניה • חגי • זכריה • מלאכי | |||
| כתובים | תהלים • משלי • איוב | מגילות: שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר | דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים | |||