ליקוי חמה: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליקוי חמה''' | {{מפנה|ליקוי חמה|שמש (פירושונים)}} | ||
[[קובץ:ליקוי חמה.jpg|שמאל|ממוזער|ליקוי חמה]] | |||
'''ליקוי חמה''' מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח נמצא בין כדור הארץ והשמש, ומסתיר את השמש או את חלקה מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם. | |||
==הליקוי== | ==הליקוי== | ||
ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר במסלולו החודשי בין השמש לכדור הארץ ומסתיר את השמש, או חלק ממנה, מפני כדור הארץ. | ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר במסלולו החודשי בין השמש לכדור הארץ ומסתיר את השמש, או חלק ממנה, מפני כדור הארץ. | ||
בכל סוף ותחילת חודש עברי, כאשר הירח אינו נראה בשמים, הוא חוצה במסלולו את כיפת השמים שבין כדור הארץ והשמש. עם זאת, לא בכל חודש מתרחש ליקוי חמה שכן הירח עשוי לחלוף מדרום לשמש או מצפון לה. ככל שמעבר הירח תואם יותר את מיקומה של השמש בשמי כדור הארץ כך הליקוי יהיה "מלא" יותר וממושך יותר. | בכל סוף ותחילת חודש עברי, כאשר הירח אינו נראה בשמים, הוא חוצה במסלולו את כיפת השמים שבין כדור הארץ והשמש. עם זאת, לא בכל חודש מתרחש ליקוי חמה שכן הירח עשוי לחלוף מדרום לשמש או מצפון לה. ככל שמעבר הירח תואם יותר את מיקומה של השמש בשמי כדור הארץ כך הליקוי יהיה "מלא" יותר וממושך יותר. | ||
עמים רבים פיתחו במרוצת ההיסטוריה תפיסות שונות ומגוונות בנוגע לליקויי החמה. תפיסות אלו הפכו למיתוסים שהיו לאבן פינה בתרבויות אותם עמים. רוב העמים החזיקו כי ליקוי החמה הוא אות מבשר רעות, המלמד על אסונות קרבים ובאים. | |||
אירוע מיוחד של ליקוי חמה התקיים ב[[ו' אב]] [[תשס"ט]], שנראה מחלקה המזרחי של אסיה. | |||
זה ליקוי החמה הארוך ביותר שייראה במאה הנוכחית (ליתר דיוק עד שנת 2132) ואורכו, בעת השיא, 6 דקות ו-39 שניות. | |||
צפייה בחמה באמצעות אביזרים שאינם מתאימים כגון משקפי שמש, סרטי צילום, זכוכיות וכו' מסוכנת ויכולה לגרום אף לעיוורון. | |||
==במקרא ובגמרא== | ==במקרא ובגמרא== | ||
כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא ירמיהו (פרק י’): “כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה”. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך. | כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא [[ירמיהו]] (פרק י’): “כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה”. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך. | ||
בגמרא {{הערה|סוכה כט, א}} מוסבר שפסוק זה נאמר {{ציטוטון|בזמן שישראל עושין רצונו של מקום}}, שאז אין הם צריכים לחשוש מליקוי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש{{ציטוטון|בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך}}. | בגמרא{{הערה|סוכה כט, א}} מוסבר שפסוק זה נאמר {{ציטוטון|בזמן שישראל עושין רצונו של מקום}}, שאז אין הם צריכים לחשוש מליקוי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש{{ציטוטון|בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך}}. | ||
לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל [בלשון סגי נהור] – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר [מורה] שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”. | לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל [בלשון סגי נהור] – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר [מורה] שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”. | ||
| שורה 19: | שורה 30: | ||
===אצל רבותינו נשיאינו=== | ===אצל רבותינו נשיאינו=== | ||
בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה (תומצתו | בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה (תומצתו ב[[ספר הערכים]] כרך ג, עמ' רצד-שכה; ועוד). | ||
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התייחס לתופעת הליקוי | כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע התייחס לתופעת הליקוי ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] תרנ"ד (עמ' קלד) וכותב: | ||
{{ציטוטון|ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין}} | {{ציטוטון|ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין}} | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל [[הרבי]]=== | ||
[[הרבי]] חזה [[ליקוי חמה]] בגיל צעיר, אותו לא ראה בעירו, וזה הוכח לאחר מכן, כשהתרחש בנקודות שונות ברחבי העולם. | |||
[[הרבי]] כותב{{הערה|[[ה' תמוז]] [[תשי"ז]]}} כי אין מברכים על ליקוי חמה, וכי {{ציטוטון|מובן שתופעה האמורה היאן טבעי אך עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת.}} | |||
ב[[כ"ט תמוז]] [[תנש"א]] התרחש [[ליקוי חמה]]. | |||
במהלך [[שיחה|שיחתו]] לפני [[נשי חב"ד|נשי ובנות ישראל]] דיבר [[הרבי]]{{הערה|[[התוועדות|התוועדויות]] [[תנש"א]] כרך ד, עמ' 308-9}} על גודל השפעת ה[[תורה]] עד שגם השמים נעשים חדורים ב[[תורה]], מכיוון שבצבא השמים ניכר הביטול לה' בנוסף לעצם התנועה וההילוך של צבא השמים, דבר המלמד שיש מנהיג לעולם כפי שהיה אצל [[אברהם אבינו]]. | |||
בחודש טבת תשנ"ב, התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב הירשל קרינסקי שאל את הרבי אם לאור | בחודש [[טבת]] [[תשנ"ב]], התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב [[הירשל קרינסקי]] שאל את [[הרבי]] אם לאור שיחתו ל[[נשי חב"ד]] לגבי הלקח ב[[עבודת ה']] שיש להפיק מהליקוי, כדאי לפרסם את זמני הליקויים, ו[[הרבי]] הגיב{{הערה|אוצר מענות קודש סימן תרי"ג}}: | ||
{{ציטוטון|הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! | {{ציטוטון|הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! אזכיר על ה[[ציון]].}} | ||
ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! | |||
אזכיר על | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://chabad.info/magazine/296658/ מה אומר הרבי על ליקוי חמה] {{חב"ד אינפו|}} | |||
* [https://chabad.info/crown_heights/297500/ ליקוי חמה בארה"ב: כך זה נראה בחזית בית חיינו] {{חב"ד אינפו}} | |||
* [https://col.org.il/news/141601 הם חשבו שהרבי טעה, אבל לא!] {{חב"ד און ליין}} | |||
* [https://col.org.il/news/125334 כך נראה ליקוי חמה] {{חב"ד און ליין}} | |||
* [https://col.org.il/news/59248 וידאו על ליקוי חמה] {{חב"ד און ליין}} | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:24, 3 בספטמבר 2024
המונח "ליקוי חמה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שמש (פירושונים).
ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח נמצא בין כדור הארץ והשמש, ומסתיר את השמש או את חלקה מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ. ליקוי מלא מתרחש במקום כלשהו על פני כדור הארץ בממוצע כל 18 חודשים, וכל נקודה על פני כדור הארץ תזכה לליקוי חמה מלא אחת ל-370 שנה. לפחות פעמיים בשנה (ולא יותר מחמש) מתרחש ליקוי חמה במקום כלשהו בעולם.
הליקוי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח עובר במסלולו החודשי בין השמש לכדור הארץ ומסתיר את השמש, או חלק ממנה, מפני כדור הארץ.
בכל סוף ותחילת חודש עברי, כאשר הירח אינו נראה בשמים, הוא חוצה במסלולו את כיפת השמים שבין כדור הארץ והשמש. עם זאת, לא בכל חודש מתרחש ליקוי חמה שכן הירח עשוי לחלוף מדרום לשמש או מצפון לה. ככל שמעבר הירח תואם יותר את מיקומה של השמש בשמי כדור הארץ כך הליקוי יהיה "מלא" יותר וממושך יותר.
עמים רבים פיתחו במרוצת ההיסטוריה תפיסות שונות ומגוונות בנוגע לליקויי החמה. תפיסות אלו הפכו למיתוסים שהיו לאבן פינה בתרבויות אותם עמים. רוב העמים החזיקו כי ליקוי החמה הוא אות מבשר רעות, המלמד על אסונות קרבים ובאים.
אירוע מיוחד של ליקוי חמה התקיים בו' אב תשס"ט, שנראה מחלקה המזרחי של אסיה. זה ליקוי החמה הארוך ביותר שייראה במאה הנוכחית (ליתר דיוק עד שנת 2132) ואורכו, בעת השיא, 6 דקות ו-39 שניות.
צפייה בחמה באמצעות אביזרים שאינם מתאימים כגון משקפי שמש, סרטי צילום, זכוכיות וכו' מסוכנת ויכולה לגרום אף לעיוורון.
במקרא ובגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בנביא אנו מוצאים התייחסות לפחדים אלו, וכך אומר הנביא ירמיהו (פרק י’): “כה אמר ה’ אל דרך הגויים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגויים מהמה”. היינו, שאל להם לבני–ישראל לחשוש מליקוי המאורות, ורק על הגויים לחשוש מכך.
בגמרא[1] מוסבר שפסוק זה נאמר "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום", שאז אין הם צריכים לחשוש מליקוי החמה או הלבנה. אולם באופן כללי יש בכך סימנים רעים, וכפי שמובא שם בגמרא, ש"בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך".
לעומת זאת, רבי מאיר סובר, שאין זה סימן רע לכל העולם, אלא “לשונאיהם של ישראל [בלשון סגי נהור] – מפני שמלומדים במכותיהן. משל לסופר [מורה] שבא לבית הספר ורצועה בידו, מי דואג? מי שרגיל ללקות בכל יום ויום הוא דואג”. אך בהמשך לדברי רבי מאיר, עורכת הגמרא הבחנה בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ואומרת: “בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל”.
בהמשך הגמרא נאמרה הפיסקה הבאה: "בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה וכו’ . . ובשביל ארבעה דברים מאורות [הירח והכוכבים] לוקין: על כותבי פלסתר וכו’".
ליקוי החמה נגרם כתוצאה מחטאים מסויימים, וכאשר בני האדם עוברים על חטאים אלו – נעשה ליקוי חמה.
בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות נאמרו ביאורים רבים על אור השמש ואור הלבנה (תומצתו בספר הערכים כרך ג, עמ' רצד-שכה; ועוד).
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התייחס לתופעת הליקוי בספר המאמרים תרנ"ד (עמ' קלד) וכותב:
"ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחינת זעיר אנפין ומל[כות], דסיהרא הוא בחינת מלכות שהמלכות אין לה אור מעצמה להאיר למטה כי אם מה שמקבלת משמש הוי' בחינת זעיר אנפין"
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי חזה ליקוי חמה בגיל צעיר, אותו לא ראה בעירו, וזה הוכח לאחר מכן, כשהתרחש בנקודות שונות ברחבי העולם.
הרבי כותב[2] כי אין מברכים על ליקוי חמה, וכי "מובן שתופעה האמורה היאן טבעי אך עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת."
בכ"ט תמוז תנש"א התרחש ליקוי חמה. במהלך שיחתו לפני נשי ובנות ישראל דיבר הרבי[3] על גודל השפעת התורה עד שגם השמים נעשים חדורים בתורה, מכיוון שבצבא השמים ניכר הביטול לה' בנוסף לעצם התנועה וההילוך של צבא השמים, דבר המלמד שיש מנהיג לעולם כפי שהיה אצל אברהם אבינו.
בחודש טבת תשנ"ב, התרחש ליקוי שמש נוסף. הרב הירשל קרינסקי שאל את הרבי אם לאור שיחתו לנשי חב"ד לגבי הלקח בעבודת ה' שיש להפיק מהליקוי, כדאי לפרסם את זמני הליקויים, והרבי הגיב[4]:
"הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש – שאין לו כל יסוד כלל! ומבלבל לעבודת ה' בשמחה וטוב לבב! אזכיר על הציון."
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה אומר הרבי על ליקוי חמה
- ליקוי חמה בארה"ב: כך זה נראה בחזית בית חיינו
- הם חשבו שהרבי טעה, אבל לא!
- כך נראה ליקוי חמה
- וידאו על ליקוי חמה