משה בנימין קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הוספתי תשורה עם מכתבים אליו)
 
(36 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''משה בנימין קפלן''' ([[תר"פ]]-[[י"ג תמוז]] [[תשס"ה]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] וב[[ירושלים]], נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
{{אין תמונה}}
הרב '''משה בנימין קפלן''' ([[תרע"ח]]-[[י"ג תמוז]] [[תשס"ה]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] וב[[ירושלים]], נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[קייב]] בשנת [[תר"פ]] לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] "הרב מקסברוב".
נולד בקרילוב (פלך [[חרסון]]) בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] "הרב מקסברוב", ולאמו מרת דאברע בת הרה"צ ר' ברוך גרוסברד.


בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו [[תומכי תמימים קייב|קייב]], [[תומכי תמימים ז'יטומיר|זיטומיר]], [[תומכי תמימים ברדיטשוב|ברדיטשוב]], [[תומכי תמימים קריוואיראג|קריוואיראג]] ו[[תומכי תמימים בוואראניז'|בוואראניז']].
בשנת [[תרפ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו [[תומכי תמימים קייב|קייב]], [[תומכי תמימים זיטומיר|זיטומיר]], [[תומכי תמימים ברדיטשוב|ברדיטשוב]], [[תומכי תמימים קריבוי רוג|קריוואיראג]] ו[[תומכי תמימים וורוניז'|בוואראניז']].


בשנת [[תרצ"ז]] סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי ה[[נישואין]] עם רעייתו מרת שרה פעשא, בת למשפחת פינסון החב"דית. במשך תקופה התגורר ב[[אלמא אטא]] אליה הוגלו אביו ואחיו. שם זכה לסייע לגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי בזמן גלותו במקום{{הערה|1=על סיועו זה זכה לקירובים מהרבי, בין השאר כאשר ב[[התוועדות]] ההילולא כאב [[תשל"ג]] קרא לו הרבי לומר לחיים. ראו את [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תיאור המאורע בתשורה מחגיגת ה[[בר מצווה]] של הת' מנחם מענדל מונדשיין].}}.  
בשנת [[תרצ"ז]] סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי ה[[נישואין]] עם רעייתו מרת שרה פעשא (סוניה), בת הרב [[נחום יצחק פינסון]]. במשך תקופה התגורר ב[[אלמא אטא]] אליה הוגלו אביו ואחיו. שם זכה לסייע לגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי בזמן גלותו במקום
 
ב'[[תולדות לוי יצחק]]' חלק ב' מובא: בסיומה של התוועדות יום ההילולא [[שבת קודש]] כ' מנחם אב תשל"ג, הועלו על שולחנו של [[הרבי]] חמישה בקבוקי משקה ש[[הרבי]] הוציא מחדרו מלפני ההתוועדות. [[הרבי]] אמר שיגשו אלו ששימשו את אביו לפני פטירתו. ראשון ניגש ר' [[דוד רסקין]], אחריו ר' [[משה  בנימין קפלן]] ואחריו הרב דובראווסקי, ואחר כך שאל הרבי: "היכן מי שהתעסק בהדפסת הכתבים", וניגש ר' זלמן (האדיטשער) לויטין. לאחר כך שאל [[הרבי]] "היכן מי שערך המפתחות" (לתורתו של אביו), וניגש ר' [[יהושע מונדשיין]]. הרבי מזג לכל אחד מהם מבקבוק משקה ומסר להם את הבקבוק לחלוקה, ולאחר מכן החל לנגן את [[ניגון]] ההקפה של אביו.


בשנת תש"ו הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה המפורסמת]] והבריח יחד עם אלפי חסידים את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף.
בשנת תש"ו הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה המפורסמת]] והבריח יחד עם אלפי חסידים את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף.


בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מאוניברסיטה ממנ'צסטר, המשיך בנדודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|46456|יום בחייו של החיד"ו וייס המסייע לשלוחים בעולם||כ"ו [[ניסן]] תשס"ט}}}}.
בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מ[[אוניברסיטה]] ממנ'צסטר, המשיך בנדודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|46456|יום בחייו של החיד"ו וייס המסייע לשלוחים בעולם||כ"ו [[ניסן]] תשס"ט}}}}.


לאחר שסיים את תפקידו, היגר בשנת [[תשט"ז]] לניו יורק וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי.
לאחר שסיים את תפקידו, היגר בשנת [[תשט"ז]] לניו יורק וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי.


בשנת [[תשל"ה]] כאשר חקר הסופר החסידי ר' [[נפתלי צבי גוטליב]] את תולדות חייו של הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי כדי לכתבם בספר, הרבי מסר לו באמצעות הרב חודוקוב שמות אלו שהכירו באופן אישי את אביו, וביניהם מנה את הרב קפלן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=30664 האיש שיצא בעקבות ר' לוי יצחק] {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשמ"ב]] הרבי מסר לר' [[נפתלי צבי גוטליב]] באמצעות הרב חודוקוב שמות אלו שהכירו באופן אישי את אביו, וביניהם מנה את הרב קפלן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&url=article&id=30664 האיש שיצא בעקבות ר' לוי יצחק] אינפו שבועון [[כפרחב"ד]] גיליון 537}}.


בשנת [[תשנ"א]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם חי עד לפטירתו בשיבה טובה בגיל 85. הלוויתו התקיימה עוד באותו יום כמנהג ירושלים, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
שימש מספר פעמים כש"ץ בשבתות וחגים ב770 בנוכחות הרבי ובפרט ביום כיפור יארצייט אביו
 
בשנת [[תנש"א]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם חי עד לפטירתו בשיבה טובה בגיל 85. הלוויתו התקיימה עוד באותו יום כמנהג ירושלים, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 24: שורה 29:
*בנו, הרב [[שמואל קפלן]] - שליח הרבי בבולטימור
*בנו, הרב [[שמואל קפלן]] - שליח הרבי בבולטימור
*בנו, הרב [[נחום יצחק קפלן|נחום קפלן]] - קראון הייטס
*בנו, הרב [[נחום יצחק קפלן|נחום קפלן]] - קראון הייטס
*בתו, מרת שרה אולמן - ירושלים.
*בתו, מרת צ'רי אולמן - חשמונאים.
 
:גיסיו (אחי אשתו):
*הרב [[ניסן פינסון]] שליח הרבי בתוניס.
*ר' [[תנחום פינסון]].
*ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
*ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-770.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Kaplan%20-%20Kislev%2027%2C%205759.pdf מענות ומכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי נכדתו,כ"ז כסלו תשנ"ט
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Kaplan%20-%20Kislev%2027%2C%205759.pdf מענות ומכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי נכדתו, כ"ז כסלו תשנ"ט
*[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%90%20%28%D7%91%D7%A8%20%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%29.%20%D7%99%D7%B4%D7%97%20%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%B4%D7%93.pdf '''מכתבים מהרבי והרבי הקודם אליו ואודותיו,'''] בתוך תשורה מבר מצוה להנין שלו י"ח תמוז תשפ"ד
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4610448/jewish/Sonia-Kaplan-98-Stood-Up-to-Stalinist-Persecution-and-Raised-Chassidic-Family.htm סוניה קפלן, בת 98, עמדה ברדיפות הסטליניסטיות וגידלה משפחה חסידית]''' {{בית חבד}} (אנגלית)


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, משה בנימין}}
{{מיון רגיל:קפלן, משה בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיטשוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קייב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בוואראניז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בוואראניז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריוואיראג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריוואיראג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]

גרסה אחרונה מ־16:02, 20 באוגוסט 2024

הרב משה בנימין קפלן (תרע"ח-י"ג תמוז תשס"ה) היה מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בקרילוב (פלך חרסון) בשנת תרע"ח לאביו הרב אריה לייב קפלן "הרב מקסברוב", ולאמו מרת דאברע בת הרה"צ ר' ברוך גרוסברד.

בשנת תרפ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ובמשך כ-13 שנה נדד בין הסניפים המחתרתיים של הישיבה ביניהם נמנו קייב, זיטומיר, ברדיטשוב, קריוואיראג ובוואראניז'.

בשנת תרצ"ז סיים את מסלול לימודיו בתומכי תמימים ובא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת שרה פעשא (סוניה), בת הרב נחום יצחק פינסון. במשך תקופה התגורר באלמא אטא אליה הוגלו אביו ואחיו. שם זכה לסייע לגאון רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי בזמן גלותו במקום

ב'תולדות לוי יצחק' חלק ב' מובא: בסיומה של התוועדות יום ההילולא שבת קודש כ' מנחם אב תשל"ג, הועלו על שולחנו של הרבי חמישה בקבוקי משקה שהרבי הוציא מחדרו מלפני ההתוועדות. הרבי אמר שיגשו אלו ששימשו את אביו לפני פטירתו. ראשון ניגש ר' דוד רסקין, אחריו ר' משה בנימין קפלן ואחריו הרב דובראווסקי, ואחר כך שאל הרבי: "היכן מי שהתעסק בהדפסת הכתבים", וניגש ר' זלמן (האדיטשער) לויטין. לאחר כך שאל הרבי "היכן מי שערך המפתחות" (לתורתו של אביו), וניגש ר' יהושע מונדשיין. הרבי מזג לכל אחד מהם מבקבוק משקה ומסר להם את הבקבוק לחלוקה, ולאחר מכן החל לנגן את ניגון ההקפה של אביו.

בשנת תש"ו הצטרף ליציאת רוסיה המפורסמת והבריח יחד עם אלפי חסידים את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף.

בעקבות בקשתו של פרופסור יהודי למתמטיקה מאוניברסיטה ממנ'צסטר, המשיך בנדודיו לעבר אנגליה, שם למד במשך מספר שנים עם ילדו של הפרופסור שנודע לימים כרבה של קהילת 'ייטב לב' וכאב בית הדין של בלגיה - הרב חיים יוסף דוד וייס[1].

לאחר שסיים את תפקידו, היגר בשנת תשט"ז לניו יורק וקבע את מגוריו בקראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי.

בשנת תשמ"ב הרבי מסר לר' נפתלי צבי גוטליב באמצעות הרב חודוקוב שמות אלו שהכירו באופן אישי את אביו, וביניהם מנה את הרב קפלן[2].

שימש מספר פעמים כש"ץ בשבתות וחגים ב770 בנוכחות הרבי ובפרט ביום כיפור יארצייט אביו

בשנת תנש"א עבר להתגורר בירושלים שם חי עד לפטירתו בשיבה טובה בגיל 85. הלוויתו התקיימה עוד באותו יום כמנהג ירושלים, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיסיו (אחי אשתו):

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים