מנחם זאב גרינגלס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:20, 18 באוגוסט 2024

רבי מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס (תרע"ז-תשע"א) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב"ד במונטריאול, מעורכי ספר המנהגים, ומקובל בעל שיעור קומה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בר"ח טבת תרע"ז למשפחת חסידי אלכסנדר בפולין. בצעירותו נסע ללמוד בירושלים^[1], וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' משה אליהו גרליצקי והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז' אצל הרב מנחם מענדל רוזנמוטר.^[2]

בשנת תרצ"ה שלח אדמו"ר הריי"צ ללודז' את סידור הבעל שם טוב, בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם למקווה. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז') ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב שמואל דוד רייטשיק, שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידה מאדמו"ר הריי"צ^[3]. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול לליטא, שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

היה מקבל מהרב שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז'), ממנו גם למד הרבה קבלה. בעקבות מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.

לאחר תקופה עבר לישיבת תומכי תמימים אטווצק.

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את הליצנות והסביר כיצד ניתן לנצל את השמחה לקדושה. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר הסתלקותו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

במונטריאול[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ למונטריאול שם הקים את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כמשפיע במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים לתורה ויראת שמים. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

הרבי סמך עליו מאד, וביחד עם ר' יהודה לייב גרונר הטיל עליו לערוך את ספר המנהגים - חב"ד. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע בתשי"א תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות מירושלים. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים באטווצק ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "ליקוטי סיפורי התוועדויות", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת תשע"ב.

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"^[4].

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של הרבי, תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר ג' תמוז תשנ"ד שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת תשס"ו נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

בכ"ב בטבת תשע"א נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

א שייגעץ

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתנו: הרב דוד כהן - מונטריאול, רב בית הכנסת "בית מנחם זאב" שהקים ע"ש חותנו הרב גרינגלאס, סופר סת"ם, ועסקן בקהילה החבדי"ת במונטריאול.

בניו:

הרב אברהם יחיאל גרינגלאס - מונטריאול.

הרב יוסף גרינגלאס - נפטר כ"ח טבת תשפ"ב במונטריאול.

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד כהן, ליקוטי סיפורי התוועדויות - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב
המשפיע, זכרונות וסיפורים על הרב גרינגלאס וליקוטים מדברים שאמר לאורך השנים, תשפ"א (אנגלית)
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

'השיחות והמאמרים מהשנים האחרונות - מחייבים התבוננות': הרב גרינגלס במכתבים מעוררים, באתר 'לחלוחית גאולתית'
כתבי הרמ"ז גרינגלאס תשורה לשס - פיקארסקי טבת תשפ"ד
נקודה מהתוועדות חנוכה תש"כ של הרב גרינגלאס* מרשימותיו של ר' ישראל אליעזר רובין תשורה וובר - כהן תשפ"ב ע' מז
תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס
זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס , תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
שלושים לרב גרינגלאס
שניאור זלמן ברגר, המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי, מתוך שבועון בית משיח. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
"הרבי חי ממש, מה הבעיה?" • המקובל הרב גרינגלאס ע״ה
בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה - (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
תיעוד נוסטלגי: הרבנים גרינגלאס וגרליצקי מתוועדים במונטריאול ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
המקובל של הרבי (אנגלית)
מענה הרבי על מכתבו אחרי ובעקבות הסתלקות הרבנית חיה מושקא
וידאו נדיר: הרב גרינגלאס מנגן ניגון חב"ד למשפיע ר' שמואל גרונם, באתר 'לחלוחית גאולתית'
BOSTON AV BEIS DIN STILL OVERAWED BY RABBI GREENGLASS הרב יוסף פולק על ספרייתו של הרב גרינגלאס

הערות שוליים

↑ בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.
↑ פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.
↑ באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!
↑ הקלטה באתר שטורעם נט.

[1] בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.

[2] פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.

[3] באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ליחידות הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!

[4] הקלטה באתר שטורעם נט.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:גרינגלאס 2.jpg|left|thumb|250px|הרב גרינגלאס]]
+[[קובץ:גרינגלאס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
-רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' היה [[משפיע]] ב[[מונטריאול]].
+[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
+רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[א' בטבת|ר"ח טבת]] [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]]{{הערה| בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].{{הערה|פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+בשנת [[תרצ"ה]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידה מאדמו"ר הריי"צ{{הערה|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+היה מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+לאחר תקופה עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]].
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+===במונטריאול===
+נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד מונטריאול.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים ל[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."
+[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "[[לקוטי דינים ומנהגים]]" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.
+בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות מ[[ירושלים]]. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.
+הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים ב[[אטווצק]] ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]]", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת [[תשע"ב]].
+ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.
+לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.
+לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של [[הרבי]], תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.
+בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.
+ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".
+==ניגוניו==
+*[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]
 ==משפחתו==
-*בניו: התמימים יחיאל ויוסף יצחק.
+* חתנו: הרב דוד כהן - מונטריאול, רב בית הכנסת "בית מנחם זאב" שהקים ע"ש חותנו הרב גרינגלאס, [[סופר סת"ם]], ועסקן בקהילה החבדי"ת במונטריאול.
-*חתנו: ר' דוד כהן - מונטריאול.
+בניו:
+* הרב אברהם יחיאל גרינגלאס - מונטריאול.
+* הרב יוסף גרינגלאס - נפטר כ"ח טבת תשפ"ב במונטריאול.
 == מתלמידיו ==
-[[תמונה:גרינגלאס 1.jpg|left|thumb|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
+[[קובץ:גרינגלאס 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
+*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
 *הרב [[לוי ביסטריצקי]].
 *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
+*הרב [[אהרן יעקב שוויי]].
+*הרב [[זושא פויזנר]].
+*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]].
+*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
+*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
+*הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
+*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].
+*הרב [[ניסן מנגל]].
+*הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]].
+*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]].
+*הרב [[אשר פרקש]].
+*הרב [[דוד מונדשיין]].
+*הרב [[שלמה חנניה ממן]].
+*הרב יעקב ישראל שניידר.
+==לקריאה נוספת==
+*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב
+*'''המשפיע''', זכרונות וסיפורים על הרב גרינגלאס וליקוטים מדברים שאמר לאורך השנים, תשפ"א (אנגלית)
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1742 המקובל מתוועד: הרבי חי - וידאו] - [[חב"ד אינפו]].
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_1.html 'השיחות והמאמרים מהשנים האחרונות - מחייבים התבוננות': הרב גרינגלס במכתבים מעוררים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - [[חב"ד אינפו]]
+* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leshes-Piekarsky-%2017%20Teves%205784.pdf כתבי הרמ"ז גרינגלאס]''' תשורה לשס - פיקארסקי טבת תשפ"ד
-* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]]
+* '''[http://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20ובר%20כהן.pdf נקודה מהתוועדות חנוכה תש"כ של הרב גרינגלאס* '''מרשימותיו של ר' ישראל אליעזר רובין תשורה וובר - כהן תשפ"ב ע' מז]
+* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס] {{COL|}} {{PDF|}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס] {{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
+* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס] {{COL|}}
+* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]]. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+* [https://chabad.info/video/1100645/ "הרבי חי ממש, מה הבעיה?" • המקובל הרב גרינגלאס ע״ה] {{וידפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+* '''[https://col.org.il/news/125942 תיעוד נוסטלגי: הרבנים גרינגלאס וגרליצקי מתוועדים במונטריאול]''' {{COL}} {{וידאו}} ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
+* '''[https://anash.org/famous-mashpias-life-told-in-new-book/ המקובל של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
+* '''[https://chabad.info/beis-medrash/776779/ מענה הרבי על מכתבו אחרי ובעקבות הסתלקות הרבנית חיה מושקא]''' {{אינפו}}
+* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_5.html וידאו נדיר: הרב גרינגלאס מנגן ניגון חב"ד למשפיע ר' שמואל גרונם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+* '''[https://anash.org/boston-av-beis-din-still-overawed-by-rabbi-greenglass/ BOSTON AV BEIS DIN STILL OVERAWED BY RABBI GREENGLASS]''' הרב [[יוסף פולק]] על ספרייתו של הרב גרינגלאס {{אנש|}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרינגלאס מנחם זאב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרינגלאס מנחם זאב]]
+{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
+[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
+[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
+[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]