יהושע ליין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←דודניא) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===במחיצת אדמו"ר הרש"ב=== | ===במחיצת אדמו"ר הרש"ב=== | ||
בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונכנס ל[[יחידות]], ביקש ממנו | בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ונכנס ל[[יחידות]], ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב להישאר ב[[ליובאוויטש]], והוא השיב בהכנעה "אם הרבי יצווה עלי", אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: "יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר". | ||
כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה [[ישיבת תומכי תמימים]] נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת [[התוועדות]] "יהושע הוא שלי". | כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה [[ישיבת תומכי תמימים]] נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת [[התוועדות]] "יהושע הוא שלי". | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
באותה תקופה נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל{{ה|גאון הרוגוצ'ובי}} כדי לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות]], ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד". | באותה תקופה נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל{{ה|גאון הרוגוצ'ובי}} כדי לקבל ממנו [[סמיכה לרבנות]], ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד". | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת [[תרס"א]], ובשעת ה'הקפות' ב[[שמחת תורה]] רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' [[שלמה דער געלער]] ור' [[אברהם יעקב מאזאריץ]]), ו[[אדמו"ר הרש"ב]] מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו [[ריקוד]] של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של | לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת [[תרס"א]], ובשעת ה'הקפות' ב[[שמחת תורה]] רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' [[שלמה דער געלער]] ור' [[אברהם יעקב מאזאריץ]]), ו[[אדמו"ר הרש"ב]] מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו [[ריקוד]] של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די"... | ||
===בעסקנות הכלל=== | ===בעסקנות הכלל=== | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
;מזיווג ראשון: | ;מזיווג ראשון: | ||
*ר' אהרן לייב ליין (הי"ד) | *ר' [[אהרן לייב ליין]] (הי"ד) | ||
*מרת פריידל | *מרת פריידל | ||
*מרת גוטל (הי"ד) | *מרת גוטל (הי"ד) | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנוול]] | [[קטגוריה:אישים בנוול]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים ברוסיה]] | [[קטגוריה:אישים ברוסיה]] | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ליין]] | [[קטגוריה:משפחת ליין]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:24, 5 באוגוסט 2024
הרב יהושע ליין (תרמ"א – חודש תשרי תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל סניף ישיבת תומכי תמימים דוקשיץ, ואף שימש כרב במספר עיירות ברוסיה. אדמו"ר הריי"צ העיד עליו שהיה בינוני על פי התניא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרמ"א בעיירה נעוועל לאביו החסיד ר' חיים דוד ליין, כצאצא של משפחת חן החב"דית.
בהגיעו לגיל בר מצווה, נשלח לעיירה צ'רניגוב ללמוד אצל דודו רב העיר הרב דוד צבי חן. בהמשך, למד את מלאכת השחיטה מאביו, אך לא עסק בכך בפועל היות ואביו אסר עליו לשחוט.
במחיצת אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפעם הראשונה בה ביקר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ונכנס ליחידות, ביקש ממנו אדמו"ר הרש"ב להישאר בליובאוויטש, והוא השיב בהכנעה "אם הרבי יצווה עלי", אך הרבי לא ציווה עליו להישאר אלא אמר לו: "יעזור ה' יתברך שתרצה ללמוד ותדע ללמוד, ושתהיה יהודי ירא שמים - זה העיקר".
כעבור מספר שנים בהם שקד על לימודיו במחיצת דודו הרד"ץ חן, נסע ללמוד בחצרו של אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ונמנה על ה'יושבים' ששקדו שם על התורה ועל העבודה, וכאשר הוקמה ישיבת תומכי תמימים נמנה על תלמידיה הראשונים וזכה ללמוד בה במשך מספר שנים עד לחתונתו. הוא היה חביב מאוד על אדמו"ר הרש"ב, שהתבטא עליו פעם בשעת התוועדות "יהושע הוא שלי".
באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לגאון הרוגוצ'ובי כדי לקבל ממנו סמיכה לרבנות, ולאחר הבחינה העיד עליו הגאון כי הוא "יודע ללמוד".
לאחר נישואיו עם רעייתו מאשה, נסע לליובאוויטש לחודש החגים של שנת תרס"א, ובשעת ה'הקפות' בשמחת תורה רקד בהתלהבות יחד עם עוד שני חסידים נוספים (ר' שלמה דער געלער ור' אברהם יעקב מאזאריץ), ואדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהריקוד שלהם והביט בהם ממושכות עד שאמר: "זהו ריקוד של לב, ה'יחידה ליחדך' של שמחת תורה... למרות שזו התלהבות 'קופצת', אך הכל בגדר של ריקוד חב"די. ריקוד חב"די בכל ההתלהבות והלהט שלא יהיה - הוא ריקוד חב"די"...
בעסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרס"ב, בהיותו בן עשרים ואחת שנה בלבד, הורה לו אדמו"ר הרש"ב להתיישב בעיירה דוקשיץ ולפתוח בה סניף של ישיבת תומכי תמימים. הרב ליין קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן במשך שנים כמנהל משפיע ומשגיח של הישיבה, בה למדו כ-16 בחורים (בין תלמידיו באותה עת נמנה ר' מרדכי פרלוב). בתקופה זו, נפטרה רעייתו הראשונה זמן קצר לאחר שילדה.
לאחר מספר שנים בהן כיהן כמנהל הישיבה, הורה לו אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו משרת רבנות בעיירה אוסטרובנה הסמוכה לוויטבסק.
בחודש אייר תרע"א מונה לכהן כרב העיר בישנקוביץ בה כיהן סבא-רבה שלו הרב פרץ חן כרב העיר. כאשר מונה לרב, התבטאו עליו במליצה בני העיר כי התקיים בו הפסוק "דור רביעי ישובו הנה".
במחיצת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תר"פ נישא בזיווג שני למרת רישא, בת החסיד ר' אורי יפה.
שנתיים לאחר מכן בשנת תרפ"ב פרצה שריפה בבישנקוביץ שכילתה את רוב בתי העיר, ובעקבותיה נדד יחד עם בני משפחתו לנעוועל והתגורר עם משפחתו בבית הוריו.
כשהגיע לנעוועל, רצו בני הקהילה לשאול אותו שאלות בהלכה, אך הוא סירב להשיב היות וכתב הסמיכה לרבנות שלו נשרף, וכאשר הגיע הדבר לאוזניו של הגאון הרוגוצ'ובי, הוא שלח לו כתב 'סמיכה לרבנות' חדש.
בשנים שלאחר מכן, החל לשמש כשד"ר שהסתובב בין קהילות חב"ד ברחבי רוסיה והיה אוסף את כספי ה'מעמד' עבור אדמו"ר הריי"צ.
רודניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות רדיפות אנשי המשטרה החשאית, עבר להתגורר בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש שם כיהן כרב ושוחט-ובודק, ובמקביל לימד נגלה וחסידות מספר תמימים שברחו מאימת הק.ג.ב. ומצאו מסתור בביתו.
בין התלמידים היו התמימים וועלוועל אוורבוך ושלום בער נוטיק. והרב ליין היה לומד עמם במשך כל היום ואל השניים היה מצטרף גם בנו שלום בער ליין. מסופר כי שלום בער נוטיק היה מקבל מיוחד שלו ושמע ממנו מלוא חופניים תורה וחכמה וסיפורי חסידים לרוב[1]. ר' שלום בער נוטיק חיבר רשימת סיפורים אודות ומאת הרב יהושע ליין, וסיפורים אלו פורסמו בספר אבני חן בפרק מיוחד[2].
בשנת תרצ"ח נאסר על ידי אנשי המשטרה החשאית, ושוחרר כעבור זמן קצר על ידי קרוב משפחה שירד מהדרך ונמנה על אנשי המשטרה, והציב לו תנאי שהוא משחרר אותו בתנאי שהוא מפסיק לעסוק בפעילות יהודית, לשחוט עופות לבני העיירה וכדומה. למרות זאת, לאחר שחרורו המשיך במסירות נפש לעסוק בשחיטה ובלימוד התמימים וחזרת מאמרי חסידות בבית הכנסת.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודשי הקיץ של שנת תש"א כבש הצבא הגרמני את רודניא וריכז את בני העיירה בגטו, ובסיומו של חודש תשרי תש"ב הוציאו את כולם אל תעלות הטנקים שמחוץ לעיר וירו בכולם למוות.
הרב ליין יצא אל התעלות כשבידו ספר תהלים, והמשיך למלמל את פרקי התהלים עד לרגע האחרון, וכך נפטר, כשהספר בידיו. יחד איתו נרצחה גם רעייתו מזיווג שני מרת רישא, בתו נעסע ובנו פרץ, וכן רב העיירה הרב שמעון הופמן.
בשנת תשכ"ד ביוזמת צאצאי הנרצחים בוצעה העברה של כל הגופות לקבר אחים שנכרה בבית העלמין היהודי של העיירה, ובשעת ההעברה התפלאו למצוא את גופו של הרב ליין כשהוא שלם לגמרי, ובידו הוא אוחז עדיין בספר התהלים.
ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מזיווג ראשון
- ר' אהרן לייב ליין (הי"ד)
- מרת פריידל
- מרת גוטל (הי"ד)
- מזיווג שני
- מרת רבקה, אשת ר' שלום דובער רסקין - כפר חב"ד[3]
- ר' שלום בער ליין - איש חינוך במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, תושב כפר חב"ד
- נעסע (הי"ד)
- פרץ (הי"ד)
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
- שניאור ברגר, יהושע הוא שלי, תולדות חייו של הרב יהושע ליין
בתוך שבועון בית משיח גליון 955 עמוד 26 ואילך, י"א טבת תשע"ה - יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה