שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏תולדות חיים: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת [[אדמו"ר הריי"צ]] בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.


למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. [[נישואין|נשא]] את זוגתו, בתו של ר' [[מאיר ריבקין]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. [[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת סוניה, בתו של ר' [[מאיר ריבקין]].


בשנת [[תש"כ]] שאל אביו שהתגורר אז ב[[לוד]] את [[הרבי]] היכן על בנו להתגורר. תשובת הרבי הייתה: "ובכלל עליו להשתדל ככל האפשרי לדור ב[[כפר חב"ד]], ועל כל פנים, בהסביבה, כפר הסמוך ממש".
בשנת [[תש"כ]] שאל אביו שהתגורר אז ב[[לוד]] את [[הרבי]] היכן על בנו להתגורר. תשובת הרבי הייתה: "ובכלל עליו להשתדל ככל האפשרי לדור ב[[כפר חב"ד]], ועל כל פנים, בהסביבה, כפר הסמוך ממש".

גרסה מ־23:14, 4 באוגוסט 2024

המכתב של הרבי לאביו על מקום מגוריו

ר' שלום דובער ליפסקר ('בערקע'), (תרצ"ז - כ"ח בניסן תשע"ב) בעליה של צרכניית 'היפר ליפסקר' בכפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה לאביו הרב אריה זאב ליפסקר ולאמו מרת מלכה, במשפחה שמנתה 14 ילדים.

בשנת תש"ו הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובתומכי תמימים כפר חב"ד. נשא את זוגתו מרת סוניה, בתו של ר' מאיר ריבקין.

בשנת תש"כ שאל אביו שהתגורר אז בלוד את הרבי היכן על בנו להתגורר. תשובת הרבי הייתה: "ובכלל עליו להשתדל ככל האפשרי לדור בכפר חב"ד, ועל כל פנים, בהסביבה, כפר הסמוך ממש".

בשנת תשל"ה כתב בערקע לרבי מכתב בו הוא מבקש ברכה להצלחה בפרנסה. הרבי כתב לו ללמוד רמב"ם[דרוש מקור], ובערקע קבע חברותא עם ר' שמואל סגל.

נפטר בכ"ח בניסן תשע"ב. כשנה לאחר מכן נפתח על שמו בית כנסת חדש בכפר חב"ד, 'בערקע שול'.

משפחתו

ילדיו
  • מרת פייגא אידל (עדי) אשת ר' חיים משה גולדשמיד - נפטר כ"ט תמוז תשפ"ד - כפר חב"ד
  • מרת פריידה, אשת הרב מנשה אלטהויז (קריית טבעון) - קריית טבעון
  • ר' מנחם מענדל ליפסקר - כפר חב"ד
  • ר' שניאור זלמן ליפסקר - מנהל חנות ליפסקר בכפר חב"ד.
  • הרב ישראל ליפסקר שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים.
  • ר' חיים צבי ליפסקר - כפר חב"ד
  • מרת חנה הניה אשת הרב שניאור זלמן יוזביץ' - כפר חב"ד
  • מרת מאירה אשת הרב מאיר פרידמן - כפר חב"ד
  • מרת נחמה דינה אשת הרב יוסף יצחק הלוי סגל - פולטבה