יהודה לייב לוין (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

 
(17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד מסמרקנד וירושלים|אחר=רבה של מוסקבה|ראו=[[יהודה לייב לוין (מוסקבה)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד מסמרקנד וירושלים|אחר=רבה של מוסקבה|ראו=[[יהודה לייב לוין (מוסקבה)]]}}
הרב '''יהודה לייב לוין''' (? - [[כ"ז כסלו]] [[תשמ"ט]]) היה מפעילי חב"ד הבולטים ב[[סמרקנד]] בימי [[מלחמת העולם השניה]]. לאחר יציאתו מ[[ברית המועצות]] עלה לארץ הקודש והתגורר ב[[ירושלים]].
{{אין תמונה}}
הרב '''יהודה לייב לוין''' ([[תרס"א]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשמ"ט]]) היה מפעילי חב"ד הבולטים ב[[סמרקנד]] בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר יציאתו מ[[ברית המועצות]] עלה לארץ הקודש והתגורר ב[[ירושלים]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' טוביה ב[[פולין]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המחתרתית]] ב[[רוסטוב]].
נולד לאביו ר' טוביה באוסטרולנקה, [[פולין]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המחתרתית]] ב[[רוסטוב]].


לפני [[מלחמת העולם השניה]] התגורר ב[[סרטוב]], והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן ל[[ברית המועצות]] - שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך ל[[סמרקנד]].
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[סרטוב]], והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת חדרים שהקיים ובעוון זה נשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב בסלילת מסלולים למטוסים, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה בגלל שהיה קצת מסוחרר בהשחה פרטית שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן ל[[ברית המועצות]]{{הערה| הגיע באמת מפולין אך כמה שנים לפני }}.- שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך ל[[סמרקנד]].


בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד [[חברה קדישא]] שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' [[ישראל נח בלניצקי]], ר' [[אהרן יוסף בלניצקי]], ר' [[בנימין גורודצקי]], ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל גורביץ']] ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל.
בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד [[חברה קדישא]] שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' [[ישראל נח בלניצקי]], ר' [[אהרן יוסף בלניצקי]], ר' [[בנימין גורודצקי]], ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל גורביץ']] ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל .


לאחר מכן החליט שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם.
לאחר מכן החליט בעצתו של ר' מענדל שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם ואף העמיד אוכל לכל יהודי ודאג להפעלת מערכת שהצילה מאות ואלפיים.


כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}.
כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}.
שורה 16: שורה 17:


לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]]. נמנה עם מתפללי [[בית הכנסת בעל התניא]] במאה שערים.
לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]]. נמנה עם מתפללי [[בית הכנסת בעל התניא]] במאה שערים.
התחתן בשנית{{הערה|אשתו ובנו מזיווג ראשון נפטרו ברעב}}.עם מרת סימה חיה בת הרה"ח [[גבריאל זלקינד כגן]]


נפטר ב[[כ"ז בכסלו]] [[תשמ"ט]].
נפטר ב[[כ"ז בכסלו]] [[תשמ"ט]].


==משפחתו==
*רעייתו מרת סימה חיה-נפטרה בכ"ט תשרי תש"ס (בזיווג שני)
*בתו מרת נחמה רעיית הרב [[יוסף מאיר שטרסברג]] ראש כולל תפארת זקנים לוי יצחק כפר חב"ד
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*זכרונותיו ב'''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', חלק א', ע' 205 ואילך
*זכרונותיו ב'''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', חלק א', ע' 205 ואילך
400

עריכות