עידו וובר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "העליה" ב־"העלייה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(43 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עידו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וובר]]
[[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו של מורו ורבו הרב [[משה וובר]]]]
[[קובץ:ובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה לאחר [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]], לצידו של מורו ורבו הרב [[משה וובר]]]]


הרב '''עידו יצחק ארליך - וובר'''{{הערה|מוכר בעיקר כהרב עידו וובר}} (יליד שנת [[תשכ"ג]]), הוא רב חב"די, יועץ אישי, מרצה בתחומי היהדות ומיסטיקה יהודית. הוא מכהן גם כרב ומשפיע בקהילת חב"ד בירושלים בביהכנ"ס 'אהל יצחק' ומשמש גם כראש כולל למצוינים הנקרא בשם כולל ''ירים משה''.
הרב '''עידו יצחק (ארליך) וובר''' (יליד שנת [[תשכ"ג]]), הוא רב [[חב"ד]]י, יועץ אישי, מרצה בתחומי היהדות. הוא מכהן גם כרב ומשפיע בקהילת חב"ד בירושלים [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בביהכנ"ס 'אהל יצחק']].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ג]] בירושלים למשפחה דתית, להוריו ומשה ותלמה ארליך. סבו ד"ר ישראל בן זאב היה היסטוריון מפורסם, ואביו היה יועץ תקשורת מקורב ל[[מנחם בגין]], ומעורכי בטאון תנועת ה'חרות'.


הרב עידו ארליך נולד בשנת [[תשכ"ג]] למשפחה דתית. בהיותו נער הוא התקרב לרב [[משה וובר]] שנהפך לרבו המובהק, והיה משמשו רבות, לאחר פטירתו של הרב משה וובר, שינה ר' עידו את שם משפחתו לוובר ע"ש רבו שהיה חסוך ילדים.
בשנת [[תשל"ו]] עבר עם הוריו לבוסטון, שם ניהל אביו את השלוחה המקומית של חברת אל על.
 
בשנת [[תש"מ]] חזר לארץ והתגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה הקרבית, ובהמשך השתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה]].
 
בשנת [[תשמ"ג]] החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב [[משה וובר]] שנהפך לרבו המובהק והיה משמשו רבות, לאחר פטירתו של הרב משה וובר, הוסיף ר' עידו לשם משפחתו המקורי "ארליך" את השם וובר ע"ש רבו שהיה חשוך ילדים.
 
בשנת [[תשמ"ו]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה דליה.
 
לאחר החתונה החל בלימודי [[סמיכה לרבנות]], ובשנת [[תש"ס]] מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונת מוסררה, ובמקביל שימש כראש ישיבת 'שובה ישראל' לחוזרים בתשובה.


הרב וובר נודע כמרצה וכותב מפורסם. רוב עיסוקו הוא הפצת דיברותיו של [[הרבי]]. מידי יום הרב וובר מוסר שיעורים והרצאות בכל חלקי הארץ, ובנוסף שיעורים קצרים בערוצי המדיה המופצים בארץ ובחו"ל בשפות: [[עברית]], [[אנגלית]], ו[[אידיש]].
הרב וובר נודע כמרצה וכותב מפורסם. רוב עיסוקו הוא הפצת דיברותיו של [[הרבי]]. מידי יום הרב וובר מוסר שיעורים והרצאות בכל חלקי הארץ, ובנוסף שיעורים קצרים בערוצי המדיה המופצים בארץ ובחו"ל בשפות: [[עברית]], [[אנגלית]], ו[[אידיש]].


כמו כן במשך הוא מוציא לאור את העלון הפופולרי "שמעו ותחי נפשכם" משנת [[תשנ"ב]]. בעלון זה מופיע מדי שבוע דברי תורה משיחותיו של הרבי ומתורתו של הרב משה וובר, וכן מעשיות חסידיים. העלון נוסד כבר בחייו של הרב וובר, ולאחר פטירתו של הרב וובר נוספה בו תמונתו.
כמו כן הוא מוציא לאור את העלון הפופולרי "[[שמעו ותחי נפשכם]]" משנת [[תשנ"ב]]. בעלון זה מופיעים מדי שבוע דברי תורה משיחותיו של הרבי ומתורתו של הרב משה וובר, וכן מעשיות חסידיים. העלון נוסד כבר בחייו של הרב וובר, ולאחר פטירתו של הרב וובר נוספה בו תמונתו.
   
   
הרב וובר הוא דובר רהוט, המסביר סוגיות סבוכות באופן בהיר ביותר הן בכתיבה והן בדיבור. הרב וובר ממשיך את פעולותיו של רבו הרב וובר באופנים שונים, בין השאר מופיע לעיתים במדיה הכללית. ביניהם מבאר ומסביר את מלחמתו של הרב משה וובר בעלייה ל[[הר הבית]], במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. בהתבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור כרת. בהמשך לפעולותיו של אביו הרב וובר שאף הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר, ושומרים שיפקחו על כך. מסביר הרב עידו ארליך - וובר באופן בהיר את עמדת היהדות החרדית כנגד העלייה להר הבית, מול הרפורמים ואנשי הימין הקיצוני.
הרב וובר הוא דובר רהוט, המסביר סוגיות סבוכות באופן בהיר ביותר הן בכתיבה והן בדיבור. הרב וובר ממשיך את פעולותיו של רבו הרב וובר באופנים שונים, בין השאר מופיע לעיתים במדיה הכללית. ביניהם מבאר ומסביר את מלחמתו של הרב משה וובר בעלייה ל[[הר הבית]], במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. בהתבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה ל[[הר הבית]] בזמן הזה איסור כרת. בהמשך לפעולותיו של רבו הרב משה וובר שאף הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר, ושומרים שיפקחו על כך. מסביר הרב עידו ארליך - וובר באופן בהיר את עמדת היהדות החרדית כנגד העלייה להר הבית, מול הרפורמים ואנשי הימין הקיצוני.


כמו כן הוא מוסר שיעורים ברדיו, ושיעורים אודות פרשת השבוע וה[[דף היומי]]. הרב וובר היה כותב סיפור לשבת שבועי ב[[עיתון כפר חב"ד]]. עד שנת [[תש"פ]].
כמו כן הוא מוסר שיעורים ברדיו, ושיעורים אודות פרשת השבוע וה[[דף היומי]]. הרב וובר כותב סיפור שבועי לשבת ב[[עיתון כפר חב"ד]].


==משפחתו==
==משפחתו==
לרב ובר ורעייתו 12 ילדיהם, בהם:
*בנו, ר' [[אריה ארליך]]
*בנו, ר' [[שניאור זלמן ובר]]


*בנו, ר' [[אריה ארליך]], עורך מגזין עיתון "משפחה''.
{{מיון רגיל:ובר, עידו}}
*בנו, ר' מנחם מענדל וובר.
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וובר.
[[קטגוריה:משפחת וובר]]
*חתנו, ר' אברהם פרנקל.
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
*חתנו, ר' שמעון בר-ששת.
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־22:09, 21 ביולי 2024

הרב וובר
עובר לפני הרבי במעמד חלוקת דולרים שהתקיימה לאחר הנחת אבן הפינה להרחבת 770, לצידו של מורו ורבו הרב משה וובר

הרב עידו יצחק (ארליך) וובר (יליד שנת תשכ"ג), הוא רב חב"די, יועץ אישי, מרצה בתחומי היהדות. הוא מכהן גם כרב ומשפיע בקהילת חב"ד בירושלים בביהכנ"ס 'אהל יצחק'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה ניסן תשכ"ג בירושלים למשפחה דתית, להוריו ומשה ותלמה ארליך. סבו ד"ר ישראל בן זאב היה היסטוריון מפורסם, ואביו היה יועץ תקשורת מקורב למנחם בגין, ומעורכי בטאון תנועת ה'חרות'.

בשנת תשל"ו עבר עם הוריו לבוסטון, שם ניהל אביו את השלוחה המקומית של חברת אל על.

בשנת תש"מ חזר לארץ והתגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית, ובהמשך השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

בשנת תשמ"ג החל להתקרב לחסידות חב"ד באמצעות הרב משה וובר שנהפך לרבו המובהק והיה משמשו רבות, לאחר פטירתו של הרב משה וובר, הוסיף ר' עידו לשם משפחתו המקורי "ארליך" את השם וובר ע"ש רבו שהיה חשוך ילדים.

בשנת תשמ"ו התחתן עם רעייתו מרת רבקה דליה.

לאחר החתונה החל בלימודי סמיכה לרבנות, ובשנת תש"ס מונה לרב בית הכנסת המרכזי בשכונת מוסררה, ובמקביל שימש כראש ישיבת 'שובה ישראל' לחוזרים בתשובה.

הרב וובר נודע כמרצה וכותב מפורסם. רוב עיסוקו הוא הפצת דיברותיו של הרבי. מידי יום הרב וובר מוסר שיעורים והרצאות בכל חלקי הארץ, ובנוסף שיעורים קצרים בערוצי המדיה המופצים בארץ ובחו"ל בשפות: עברית, אנגלית, ואידיש.

כמו כן הוא מוציא לאור את העלון הפופולרי "שמעו ותחי נפשכם" משנת תשנ"ב. בעלון זה מופיעים מדי שבוע דברי תורה משיחותיו של הרבי ומתורתו של הרב משה וובר, וכן מעשיות חסידיים. העלון נוסד כבר בחייו של הרב וובר, ולאחר פטירתו של הרב וובר נוספה בו תמונתו.

הרב וובר הוא דובר רהוט, המסביר סוגיות סבוכות באופן בהיר ביותר הן בכתיבה והן בדיבור. הרב וובר ממשיך את פעולותיו של רבו הרב וובר באופנים שונים, בין השאר מופיע לעיתים במדיה הכללית. ביניהם מבאר ומסביר את מלחמתו של הרב משה וובר בעלייה להר הבית, במטרה לבלום את התופעה, שבה ראה חילול הקודש. בהתבסס על פסקי הלכה הרואים בעליה להר הבית בזמן הזה איסור כרת. בהמשך לפעולותיו של רבו הרב משה וובר שאף הציב שלט המזהיר על איסור העלייה להר, ושומרים שיפקחו על כך. מסביר הרב עידו ארליך - וובר באופן בהיר את עמדת היהדות החרדית כנגד העלייה להר הבית, מול הרפורמים ואנשי הימין הקיצוני.

כמו כן הוא מוסר שיעורים ברדיו, ושיעורים אודות פרשת השבוע והדף היומי. הרב וובר כותב סיפור שבועי לשבת בעיתון כפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב ובר ורעייתו 12 ילדיהם, בהם: