שמעון בן צמח דוראן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 31: שורה 31:


==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==
[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים מפסקיו עשרות פעמים בספריהם ה[[שולחן ערוך]] ו[[שו"ת צמח צדק]]. [[הרבי]] ציין פעמים רבות את הנכתב בספרו "התשב"ץ" שישנה חשיבות ל[[עלייה לארץ ישראל]] רק אם ניתן להבטיח שעל ידי העליה יתווסף בקיום התורה והמצוות, ובאם לאו אין עניין בלעלות, בהקשר לטוענים על הצורך לעלות וליישב את ארץ ישראל, בהזדמנות אף התבטא הרבי בחיוך בהקשר זה ש"גם התשב"ץ היה יהודי דתי"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1got192o7Qikcdj5nwiezNuTySvnLjtJB/view תורת מנחם, תשט"ו, חלק שלישי, התוועדות מוצאי י"ג תמוז, עמ' 189].}}
[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים מפסקיו עשרות פעמים בספריהם ה[[שולחן ערוך]] ו[[שו"ת צמח צדק]]. [[הרבי]] ציין פעמים רבות את הנכתב בספרו "התשב"ץ" שישנה חשיבות ל[[עלייה לארץ ישראל]] רק אם ניתן להבטיח שעל ידי העליה יתווסף בקיום התורה והמצוות, ובאם לאו אין עניין בלעלות, בהקשר לטוענים על הצורך לעלות וליישב את ארץ ישראל, בהזדמנות אף התבטא הרבי בחיוך בהקשר זה ש"גם התשב"ץ היה יהודי דתי"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1got192o7Qikcdj5nwiezNuTySvnLjtJB/view תורת מנחם, תשט"ו, חלק שלישי, התוועדות מוצאי י"ג תמוז, עמ' 189].}}.


[[אדמו"ר הצמח צדק]] סיפר שיש מסורת לפיה שבשל החביבות והשמירה של הרשב"ץ על ספריו, זכה הרשב"ץ שספרו "התשב"ץ" לעולם לא מעלה עובש. [[אדמו"ר הרש"ב]] העיד שביקר בספריות רבות בעולם ובכולם ראה שספרו של הרשב"ץ לא העלה עובש{{הערה|{{אוצר החכמה|יוסף יצחק בורובסקי|רשימות וסיפורים על רבותינו נשיאינו שפורסמו במקורות שונים|26986|בתוך "[[אהלי ליובאוויטש]]", גיליון א', עמ' 31|עמוד=27}}.}}.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] סיפר שיש מסורת לפיה שבשל החביבות והשמירה של הרשב"ץ על ספריו, זכה הרשב"ץ שספרו "התשב"ץ" לעולם לא מעלה עובש. [[אדמו"ר הרש"ב]] העיד שביקר בספריות רבות בעולם ובכולם ראה שספרו של הרשב"ץ לא העלה עובש{{הערה|{{אוצר החכמה|יוסף יצחק בורובסקי|רשימות וסיפורים על רבותינו נשיאינו שפורסמו במקורות שונים|26986|בתוך "[[אהלי ליובאוויטש]]", גיליון א', עמ' 31|עמוד=27}}.}}.

גרסה אחרונה מ־12:59, 19 ביולי 2024

שמעון בן צמח דוראן
לידה אדר ה'רכ"א
ספרד
פטירה ה'ר"ד
אלגי'ר
מקום פעילות ברצלונה, אלגי'ר

רבי שמעון בן צמח דוראן (מוכר בכינוי רשב"ץ) (אדר ה'קכ"א - ה'ר"ד) היה רבה של אלגי'ר, רופא, מחבר הספר "תשובות התשב"ץ".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד באדר ה'קכ"א בעיר ברצלונה שבספרד. בצעירותו למד אצל רבי יונה דיוסמשטרו ורבי ווידאל אפרים גירונדי. הוא נישא עם בונגודא, בת רבו רבי יונה. בשנת ה'קנ"א גורש למדינת אלגי'ר שם התיידד עם הריב"ש, ואף נמנה מבית דינו. השניים נחלקו מספר פעמים, לימים כתב על כך הרשב"ץ ש:"ילדות הייתה בי, והעזתי פני ברב מופלג בזקנה וחכמה".

הרביץ תורה ברבים, ונודע כדרשן גדול. היה גם בקי בחוכמת חיצוניות, ואף עסק לפרנסתו ברפואה.

לאחר פטירת הריב"ש, הוא נבחר למלא את מקומו ברבנות, וזאת לאחר שבני קהילתו התנו זאת בכך שלא יבקש מהממשלה שתאשר את רבנותו כפי שעשה קודמו בתפקיד, הריב"ש. הרשב"ץ באחד ממכתביו ציין את צערו, בכך שנאלץ לקבל שכר על עבודתו ברבנות, בשל הסכום המועט שהרוויח מעבדתו כרופא[1].

נפטר בשנת ה'ר"ד. נוסח מצבתו נרשם על ידי עוד בחייו, בו רמז על רצונו שבנו שלמה ימשיך את מקומו ברבנות:"הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה, לָאֵ-ל הָיָה לָנוּ מָעוֹן, אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר, כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִׁמְּעוֹן".

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • התשב"ץ - שו"ת הלכתי, יצא בשנת ה'רצ"ח.
  • חידושי הרשב"ץ - פירוש על מסכת ראש השנה ומסכת נדרים
  • מאמר חמץ - פסקים בהלכות פסח
  • יבין שמועה - פסקים בהלכות שחיטה
  • אור חיים - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'"
  • מגן אבות - פירוש על מסכת אבות, והקדמה על מסירת הקבלה ויחוס התנאים
  • זוהר הרקיע - פירוש על אזהרות רבי שלמה אבן גבירול
  • אוהב משפט - פירוש על ספר איוב
  • לוית חן - פירוש על התורה, בו הוא חולק על בן דודו הרלב"ג.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק מצטטים מפסקיו עשרות פעמים בספריהם השולחן ערוך ושו"ת צמח צדק. הרבי ציין פעמים רבות את הנכתב בספרו "התשב"ץ" שישנה חשיבות לעלייה לארץ ישראל רק אם ניתן להבטיח שעל ידי העליה יתווסף בקיום התורה והמצוות, ובאם לאו אין עניין בלעלות, בהקשר לטוענים על הצורך לעלות וליישב את ארץ ישראל, בהזדמנות אף התבטא הרבי בחיוך בהקשר זה ש"גם התשב"ץ היה יהודי דתי"[2].

אדמו"ר הצמח צדק סיפר שיש מסורת לפיה שבשל החביבות והשמירה של הרשב"ץ על ספריו, זכה הרשב"ץ שספרו "התשב"ץ" לעולם לא מעלה עובש. אדמו"ר הרש"ב העיד שביקר בספריות רבות בעולם ובכולם ראה שספרו של הרשב"ץ לא העלה עובש[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים