אברהם דוד שלונסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (29 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]] | ||
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[תר"ס]]-[[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי | '''אברהם דוד שלונסקי''' ([[ה' אדר ב']] [[תר"ס]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי ה[[עברית|שפה העברית]], נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי]]. | ||
{{ציטוט-צף| | {{ציטוט-צף| | ||
ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב | ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}} | כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}} | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] | אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] קריוקוב שבפרברי [[קרמנצ'וג]], במזרח [[אוקראינה]], להוריו טוביה וציפורה שלונסקי. | ||
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר ניקולייב. | בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]]. | ||
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר יקטרינוסלב. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו | בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]] דלת מול ביתו של הרבי. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי [[התנועה הציונית]], אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]]. | ||
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום לימודיו בתלמוד תורה, שלחו | אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו. | ||
על אף שאביו | על אף שאביו חפץ היה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]], אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת [[בר מצוה|בר המצווה]] שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=במהלך ה[[בר מצווה]] העניק לו הרב שניאורסון את ספר ה[[תניא]].}}, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב{{הערה|1=על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון [[האח (גליון)|האח]], שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.}}. | ||
לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב. | לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר. | ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר. | ||
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר | אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב '[[נחלת בנימין]]', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). | ||
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב. | |||
==קשריו החב"דיים== | |||
היה בן דוד שני של הרבי. | |||
בילדותו גרו משפחתו דלת מול ביתו של הרבי ולמד בתלמוד תורה ביחד עם הרבי. | |||
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח! | |||
בגיליון [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{ | |||
אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. | אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
אחיכם אברהם שליאנסקי".}}. | אחיכם אברהם שליאנסקי".}}. | ||
{{פסקה חסרה}} | בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז. | ||
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}. | |||
בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר פטירתו.{{פסקה חסרה}} | |||
==פועלו הספרותי== | ==פועלו הספרותי== | ||
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו | אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו ל[[משיח]] ול[[רוחניות]]. | ||
על תרגומיו החב"דיים נמנים: | על תרגומיו החב"דיים נמנים: | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[http:// | * רני יגר, '''אברהם המאמין העברי''' - ההתכתבות בין הרבי לשלונסקי, בהוצאת כרמל. | ||
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 80-87. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]] | |||
*הרב אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf נשיא וסופר]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - [[אדר]] [[תש"פ]]{{הערה|פורסם גם עם מספר הוספות בשבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 48.}} | |||
*[https://chabad.info/magazine/669790/ המשורר שלמד עם הרבי בחדר • מיוחד] [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/132013 המשורר המאמין: עדויות חדשות על הקשר של שלונסקי עם הרבי]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 61: | שורה 70: | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
אברהם דוד שלונסקי (ה' אדר ב' תר"ס - ט"ז אייר תשל"ג) היה משורר ישראלי ציוני, וממחדשי השפה העברית, נצר למשפחה מגזע חסידות חב"ד, ובן דוד שני[1] של הרבי.
| " |
ב"ה, כ"ג סיוון ה'תשל"ב ברוקלין, נ. י. ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי שלום וברכה! אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי'). כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן. |
" |
– מכתב הרבי אליו[2]. | ||
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אברהם שלונסקי נולד בה' אדר שני תר"ס בעיירה קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב אברהם דוד לאוואוט (סב סבו של הרבי), רבה של העיר ניקולייב.
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר יקטרינוסלב דלת מול ביתו של הרבי. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד בתלמוד תורה המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - הרבי.
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב נחום גורלניק, שהיה לימים מחשובי החסידים בכפר חב"ד וממייסדיו.
על אף שאביו חפץ היה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת תומכי תמימים, אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת בר המצווה שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב לוי יצחק שניאורסון[3], נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב[4].
לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ברוסיה, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.
ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת תרפ"א עלה מרוסיה לארץ הקודש והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע בתל אביב והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב פינייע אלטהויז והמשורר החב"די צבי מאיר שטיינמיץ, ביקר אצלהם בסעודות שבת יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל בבית הכנסת חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', ובהתוועדויות החסידיות שהתקיימו בכפר חב"ד.
בשנת תרצ"ג התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת תרצ"ו נולדה בתם רות[5] (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה בט"ז אייר תשל"ג, ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב.
קשריו החב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה בן דוד שני של הרבי.
בילדותו גרו משפחתו דלת מול ביתו של הרבי ולמד בתלמוד תורה ביחד עם הרבי.
בגיליון כ"ג מנחם אב תרע"ב, במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר אברהם שלונסקי בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים[6].
בשנת תש"ג, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ עם הקריאה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, תירגם שלונסקי מאידיש לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל הרבי ונכנס ליחידות שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."[7].
בהוראת הרב חדקוב, דאג הרב אפרים וולף לאמירת קדיש ומשניות אחר פטירתו.
פועלו הספרותי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית[8], ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו למשיח ולרוחניות.
על תרגומיו החב"דיים נמנים:
- קול קורא: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה'.
- חיים גראביצער.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רני יגר, אברהם המאמין העברי - ההתכתבות בין הרבי לשלונסקי, בהוצאת כרמל.
- והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 80-87.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המשורר אברהם שלונסקי והרבי - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
- הרב אליהו שוויכה, נשיא וסופר, בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ[9]
- המשורר שלמד עם הרבי בחדר • מיוחד שבועון בית משיח
- המשורר המאמין: עדויות חדשות על הקשר של שלונסקי עם הרבי
הערות שוליים
- ↑ אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של הרבי, מרת חנה שניאורסון (לבית ינובסקי) היו בנות דודות ראשונות.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב
- ↑ במהלך הבר מצווה העניק לו הרב שניאורסון את ספר התניא.
- ↑ על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון האח, שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.
- ↑ ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').
- ↑ "לאחיי קוראי האח! אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב משה רוזנבלום). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים באהבה שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע לארץ ישראל, והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. אחיכם אברהם שליאנסקי".
- ↑ 'ידיעות אחרונות', ט' ניסן תשל"ב.
- ↑ ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.
- ↑ פורסם גם עם מספר הוספות בשבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 48.