אדם כי יקריב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|"
מ (החלפת טקסט – "כמ"ש" ב־"כמו שכתוב")
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:סמיכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור המתאר את הסמיכה שלפני הקרבת הקרבן]]'''אָדָם כִּי יַקְרִיב''' מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה'". כך נפתח [[ספר ויקרא]] שהוא ספר ה[[קרבנות]].
{{מקורות|}}
[[קובץ:סמיכה.jpg|שמאל|ממוזער|איור המתאר את הסמיכה שלפני הקרבת הקרבן]]
"'''אָדָם כִּי יַקְרִיב''' מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה'". כך נפתח [[ספר ויקרא]] שהוא ספר ה[[קרבנות]].


על פי פשוטו של מקרא, בא המקרא ללמד על האדם שהוא מכם - מבני ישראל, כאשר יקריב קרבן לה', הנה כך וכך - יהיה משפט ה[[קרבן]] והלכותיו.
על פי פשוטו של מקרא, בא המקרא ללמד על האדם שהוא מכם - מבני ישראל, כאשר יקריב קרבן לה', הנה כך וכך - יהיה משפט ה[[קרבן]] והלכותיו.
ובא למעט מי שאינו מכם, שאינו מבני ברית, ורוצה להקריב קרבן לה', יוכל להקריב רק באמצעות אדם מישראל.
ובא למעט מי שאינו מכם, שאינו מבני ברית, ורוצה להקריב קרבן לה', יוכל להקריב רק באמצעות אדם מישראל.


אך מלבד זאת בא הכתוב ללמד כי קיימת גם חובת הקרבת קרבן רוחני בנפש האדם, ולהורות מה משפט הקרבן הרוחני הזה. על פי זה יתפרש הפסוק בשני אופנים, כדלהלן:
אך מלבד זאת לפי [[תורת החסידות]] בא הכתוב ללמד כי קיימת גם חובת הקרבת קרבן רוחני בנפש האדם, ולהורות מה משפט הקרבן הרוחני הזה. על פי זה יתפרש הפסוק בשני אופנים, כדלהלן:


== הקרבת קורבן רוחני - אופן ראשון ==
== הקרבת קורבן רוחני - אופן ראשון ==
שורה 24: שורה 26:
וזוהי עבודת ה[[קרבנות]] ב[[רוחניות]] - בנפש האדם, שהיא פנימיות ועיקר עבודת ה[[תפילה]] - שתקנוה כנגד הקרבנות, וכדאיתא במדרש:
וזוהי עבודת ה[[קרבנות]] ב[[רוחניות]] - בנפש האדם, שהיא פנימיות ועיקר עבודת ה[[תפילה]] - שתקנוה כנגד הקרבנות, וכדאיתא במדרש:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויפגע במקום רבנן אמרי כנגד תמידים תקנום, [[תפילת שחרית|תפלת השחר]] כנגד תמיד של שחר, [[תפילת מנחה]] כנגד תמיד של בין הערבים, תפלת הערב אין לה קבע, אמר רבי תנחומא: אפילו [[תפילת ערבית|תפלת הערב]] יש לה קבע, כנגד אברים ופדרים שהיו מתאכלים ב[[אש|אור]] על ה[[מזבח]]|מקור=בראשית רבה פרשה סח ד"ה ט ויפגע במקום}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויפגע במקום רבנן אמרי כנגד תמידים תקנום, [[תפילת שחרית|תפילת השחר]] כנגד תמיד של שחר, [[תפילת מנחה]] כנגד תמיד של בין הערבים, תפילת הערב אין לה קבע, אמר רבי תנחומא: אפילו [[תפילת ערבית|תפילת הערב]] יש לה קבע, כנגד אברים ופדרים שהיו מתאכלים ב[[אש|אור]] על ה[[מזבח]]|מקור=בראשית רבה פרשה סח ד"ה ט ויפגע במקום}}.


== הקרבת הקורבנות בגשמיות וברוחניות ==
== הקרבת הקורבנות בגשמיות וברוחניות ==
שורה 36: שורה 38:
ב. שחיטה, בשביל סילוק החיות שבבהמה, על ידי הוצאת הדם - "כי הדם הוא הנפש".
ב. שחיטה, בשביל סילוק החיות שבבהמה, על ידי הוצאת הדם - "כי הדם הוא הנפש".


ג. שריפת בשר הבהמה באש האלקית שהיתה על המזבח, שירדה מן השמים.
ג. שריפת [[בשר]] הבהמה באש האלקית שהייתה על המזבח, שירדה מן השמים.
 
===ברוחניות===
===ברוחניות===
וכך גם בקרבן הרוחני שב[[נפש]].
וכך גם בקרבן הרוחני שב[[נפש]].
שורה 43: שורה 46:


שלב ב. "שחיטה", היינו הוצאת ועקירת החיות הבהמית ורוח התאוה שבלבו, החדורה ומנוטת את מעשיו ופעולותיו הגשמיות, ועל ידי ה"שחיטה" נעקרת מלבו התאותנות, וכל מעשיו נעשים לשם שמים, ועוד יותר, מתקיים בו גם "[[בכל דרכיך דעהו]]".
שלב ב. "שחיטה", היינו הוצאת ועקירת החיות הבהמית ורוח התאוה שבלבו, החדורה ומנוטת את מעשיו ופעולותיו הגשמיות, ועל ידי ה"שחיטה" נעקרת מלבו התאותנות, וכל מעשיו נעשים לשם שמים, ועוד יותר, מתקיים בו גם "[[בכל דרכיך דעהו]]".
[[קובץ:עז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עז לקרבן. מסמלת עזות פנים]]
[[קובץ:עז.jpg|שמאל|ממוזער|עז לקרבן. מסמלת עזות פנים]]
שלב ג. ה"שריפה" באש האלקית היוקדת בלב כל יהודי, היא האהבה העזה שכל יהודי אוהב את ה', אשר "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה", ובשלב זה גם ה[[נפש הבהמית]] שבאדם "נשרפת" ונכללת באהבת ה' הבוערת כאש, וכמו שכתוב: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו'", ואמרז"ל: "בשני יצריך" - שגם היצר הרע יזדכך ויתהפך מרע לטוב ויאהב את ה'.
שלב ג. ה"שריפה" באש האלקית היוקדת בלב כל יהודי, היא ה[[אהבה]] העזה שכל יהודי אוהב את ה', אשר "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה", ובשלב זה גם ה[[נפש הבהמית]] שבאדם "נשרפת" ונכללת ב[[אהבת ה']] הבוערת כאש, וכמו שכתוב: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו'", ואמרז"ל: "בשני יצריך" - שגם [[היצר הרע]] יזדכך ויתהפך מרע לטוב ויאהב את ה'.
 
===הרמז במיני הקרבנות===
===הרמז במיני הקרבנות===
[[קובץ:טלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כבש לקרבן. מסמלת חולשה וחיסרון תוקף בענייני קדושה]]
[[קובץ:טלה.jpg|שמאל|ממוזער|[[כבש (בעל חי)|כבש]] לקרבן. מסמל חולשה וחיסרון תוקף בענייני קדושה]]
ועבודה זו של חינוך עצמי, צריכה להעשות בדיוק רב וכן בהתאמה מדוקדקת לכל אחד בהתאם לאופיו ומדותיו, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם.
עבודה זו של חינוך עצמי, צריכה להעשות בדיוק רב וכן בהתאמה מדוקדקת לכל אחד בהתאם לאופיו ומדותיו, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם.


יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות:
יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות:
שורה 53: שורה 57:
1) עז - המסמלת עזות פנים וכו'.
1) עז - המסמלת עזות פנים וכו'.


2) כבש - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.
2) [[כבש (בעל חי)|כבש]]- המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.


וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם.
וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם.


פירוש נוסף לפיסקא: מכם קרבן לה': מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן לה' - על אף כל הקשיים (האוביקטביים) שבדבר. (בשם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]).
פירוש נוסף: מכם קרבן לה': מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן לה' - על אף כל הקשיים (האוביקטביים) שבדבר. (בשם ה[[אדמו"ר הריי"צ]]).


ההקדמה והיסוד לפרשת הקרבנות הוא הנאמר בפסוק הראשון: "ויקרא אל משה וגו'". פירש [[רש"י]] שקריאה זו שקדמה לדיבור ה' עם [[משה רבינו]], היא קריאה של חיבה. כי הכח והיכולת של כל אחד מבני ישראל להקריב את עצמו קרבן לה', להכלל באש האלקית ולהתאחד בה', נובע מהקריאה של חיבה הבאה מ[[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו אל משה רבינו, ומהיות משה רבינו מאוחד במהותו ו[[עצמותו]] ית'.
ההקדמה והיסוד לפרשת הקרבנות הוא הנאמר בפסוק הראשון: "ויקרא אל משה וגו'". פירש [[רש"י]] שקריאה זו שקדמה לדיבור ה' עם [[משה רבינו]], היא קריאה של חיבה. כי הכח והיכולת של כל אחד מבני ישראל להקריב את עצמו קרבן לה', להכלל באש האלקית ולהתאחד בה', נובע מהקריאה של חיבה הבאה מ[[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו אל משה רבינו, ומהיות משה רבינו מאוחד במהותו ו[[עצמותו]] ית'.
שורה 66: שורה 70:


{{סגל}}
{{סגל}}
 
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]