יוסף יצחק לידר: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ספר התורה הפלאי== | ==ספר התורה הפלאי== | ||
במהלך ההתועדויות שמארגן התברכו ונושעו רבים ברפואה שלמה ובעניינים שונים מה שהביא אותו לפרוייקט כתיבת 'ספר התורה הפלאי' לרפואת אחיינו. לפי הוראת הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]]. הספר תורה נכתב בהשראת הסיפור מ[[הבעל שם טוב]] על 'ספר התורה הפלאי' או 'המופתי' שציווה לכתוב בשנת תקי"ב כאשר התעורר קטרוג גדול על העיר מז’יבוז’. רבים חלו במגפה שפרצה בעיר, והגיעו עד כדי גסיסה רחמנא ליצלן. הבעש"ט ציווה שיכתבו ספר תורה בו ישתתפו כל הציבור, וכבר בכתיבת שני העמודים הראשונים בספר נתרפאו כולם באופן ניסי. | {{ערך מורחב|ספר תורה הפלאי}} | ||
במהלך ההתועדויות שמארגן התברכו ונושעו רבים ברפואה שלמה ובעניינים שונים, מה שהביא אותו לפרוייקט כתיבת 'ספר התורה הפלאי' לרפואת אחיינו. לפי הוראת הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]]. הספר תורה נכתב בהשראת הסיפור מ[[הבעל שם טוב]] על 'ספר התורה הפלאי' או 'המופתי' שציווה לכתוב בשנת תקי"ב כאשר התעורר קטרוג גדול על העיר מז’יבוז’. רבים חלו במגפה שפרצה בעיר, והגיעו עד כדי גסיסה רחמנא ליצלן. הבעש"ט ציווה שיכתבו ספר תורה בו ישתתפו כל הציבור, וכבר בכתיבת שני העמודים הראשונים בספר נתרפאו כולם באופן ניסי. | |||
עם התחלת כתיבת הספר תורה נתרפא אחיינו באופן ניסי וכך עוד רבים שקנו והשתתפו בכתיבה. | עם התחלת כתיבת הספר תורה נתרפא אחיינו באופן ניסי וכך עוד רבים שקנו והשתתפו בכתיבה. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
הספר השני הוכנס בחודש אלול [[תש"פ]] בשטרסבורג שב[[צרפת]]. | הספר השני הוכנס בחודש אלול [[תש"פ]] בשטרסבורג שב[[צרפת]]. | ||
הספר השלישי הוכנס ב-770 לרגל הילולת הרבנית חיה מושקא | הספר השלישי הוכנס ב-[[770]] לרגל הילולת [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ"ב שבט]] [[תשפ"ד]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה: חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]] | [[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לידר]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:40, 8 ביולי 2024
הרב יוסף יצחק לידר הוא משלוחי הרבי בראשון לציון, מייסד בית חב"ד בחולון, מארגן פרוייקט כתיבת 'ספר התורה הפלאי'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכפר חב"ד לאמו מרת לאה רייזל ולאביו הרב אברהם מרדכי שמואל לידר, מחנך ובעל מנגן חסידי שכונה בפי הרבי 'דער הושיעה את עמך' על שם הניגון הושיעה את עמך מזמרת הארץ שזכה להביא לרבי.
בבחרותו, בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים בהם יצא הרבי במבצע מזוזה החל לפעול במבצע מזוזה בעיר חולון ובשנת תשל"ט ייסד את בית חב"ד בחולון. בשנת תשמ"א הצטרף גם הרב לוי וילימובסקי לפעול בבית חב"ד המרכזי בעיר.
בחולון פעל רבות בהפצת המעיינות ובמבצעי הרבי, ארגן תהלוכות ל"ג בעומר גדולות, ורתם את תושבי כפר חב"ד לבוא ל'מבצעים' בעיר.
בשנות הנו"נים עבר בברכת הרבי לפעול בראשון לציון והחל לארגן מדי שבוע התוועדות בליל שישי בבניין 770 כפר חב"ד. התוועדות קבועה שמתקיימת כבר שלושה עשורים ברציפות.
ספר התורה הפלאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ספר תורה הפלאי |
במהלך ההתועדויות שמארגן התברכו ונושעו רבים ברפואה שלמה ובעניינים שונים, מה שהביא אותו לפרוייקט כתיבת 'ספר התורה הפלאי' לרפואת אחיינו. לפי הוראת הרבי באמצעות האגרות קודש. הספר תורה נכתב בהשראת הסיפור מהבעל שם טוב על 'ספר התורה הפלאי' או 'המופתי' שציווה לכתוב בשנת תקי"ב כאשר התעורר קטרוג גדול על העיר מז’יבוז’. רבים חלו במגפה שפרצה בעיר, והגיעו עד כדי גסיסה רחמנא ליצלן. הבעש"ט ציווה שיכתבו ספר תורה בו ישתתפו כל הציבור, וכבר בכתיבת שני העמודים הראשונים בספר נתרפאו כולם באופן ניסי.
עם התחלת כתיבת הספר תורה נתרפא אחיינו באופן ניסי וכך עוד רבים שקנו והשתתפו בכתיבה. הספר תורה הראשון הוכנס בשנת תשע"ח.
הספר השני הוכנס בחודש אלול תש"פ בשטרסבורג שבצרפת.
הספר השלישי הוכנס ב-770 לרגל הילולת הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט תשפ"ד.
