בית רבקה (ארצות הברית): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:47, 7 ביולי 2024

רשת מוסדות החינוך החב"דית לבנות בית רבקה נוסדה בחורף תש"ב על שם הרבנית רבקה, תחת מרכז לעניני חינוך. המוסד מחולק לארבע חטיבות, מרכז לגיל הרך, בית ספר יסודי בית ספר תיכון והסמינר האקדמי. לארגון שלוחה במונטריאול, בכפר חב"ד, ובצרפת. בבית רבקה בקראון הייטס לומדות 2300 תלמידות והוא המוסד החינוכי הגדול החב"די הגדול ביותר^[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסניף הראשון נוסד בבורו פארק בהנהלת הרב אליהו סימפסון.

התיעוד הראשון בידינו מכוונת אדמו"ר הריי"צ לייסד את המוסד, הוא ברישומי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ממוצאי שבת בראשית כ"ח תשרי תש"ב, שבתוך הדברים על הקמת מוסדות חינוך עבור משפחות אנ"ש שבאו להתגורר בקראון הייטס, אמר אדמו"ר הריי"צ כי ברצונו להקים כעת דווקא מוסד לנערות שייקרא על שם זקנתו הרבנית רבקה, ולצורך כך הוא יקצה למשך חצי שנה שישים דולר לחודש.

אדמו"ר הריי"צ הורה שייסוד בית הספר יהיה על ידי ועד איסטערן פארקווי שימנה את ועד אחות התמימים להתעסק בצרכי בית הספר תחת הוראותיו של הרב חודוקוב שישמש כמנהל, ותחת ועדת החינוך שבנשיאותה יעמוד חתנו הרבי.

בהסכמת הרבי נוסד בית הספר לילדות בגילאי 7-13.

בתחילה החל המוסד לפעול על ידי בתו של הרב קוניקוב שלימדה כיתה בצורה לא מאורגנת, אך בהמשך יחד עם עסקנים בבורו פארק התייסד מוסד ראוי לשמו, ובמשך השנים נוסדו מוסדות לבנות בשם "בית רבקה" בכל העולם^[2].

המנהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיו"ר ההנהלה כיהן הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב. משנת תשי"ד לערך שימש ר' יצחק גולדין כמנהל המוסד עד פטירתו בשנת תשכ"ט. המנהל הרוחני היה הרב יעקב יהודה מאיעסקי במשך קרוב לעשרים שנה עד פטירתו בשנת תשל"ג.

החל משנת תשל"ד, שימשה כמנהלת המוסד במשך למעלה מארבעים שנה מרת חנה עטקא, רעיית הרב ישעיה זושא פלדמן, עד לפטירתה.

במשך שנים ארוכות שימש כמנהל ר' בן ציון סטאק.

מאבק הצניעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"ב פנו רבני קראון הייטס להנהלת בית רבקה, כדי לקבוע כללי צניעות ותנאי קבלה נאותים למוסד חב"די, אך ההנהלה לא נענתה^[^{[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור: בד"ץ קראון הייטס דוחף לתקנות צניעות בבתי הספר בשכונה ]]}.

בשנת תשפ"ג רבני קראון הייטס פנו בשנית ולא נענו^[^{דרוש מקור]}.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, המהפכה של בעל הגאולה, שבועון בית משיח 1267 עמוד 32

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

[www.bethrivkah.edu/ אתר הבית של המוסד]

הערות שוליים

↑ לפי אתר בית רבקה
↑ השתלשלות הקמת המוסד ברשימותיו של הרב חודוקוב, עמוד 49.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

[1] לפי אתר בית רבקה

[2] השתלשלות הקמת המוסד ברשימותיו של הרב חודוקוב, עמוד 49.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:בית רבקה.jpg|left|thumb|150px|סמל הרשת]]
+{{לעדכן|כל הערך=כן}}
-רשת בתי הספר לבנות ב[[ארצות הברית]] '''בית רבקה''' ע"ש [[הרבנית רבקה]] נוסדה בחורף [[תש"ב]] תחת [[מרכז לעניני חינוך]]. הסניף הראשון נוסד ב[[בורו פארק]] בהנהלת הרב [[אליהו סימפסון]].
+[[קובץ:בית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הרשת]]
+רשת מוסדות החינוך החב"דית לבנות '''בית רבקה''' נוסדה בחורף [[תש"ב]] על שם [[הרבנית רבקה]], תחת [[מרכז לעניני חינוך]]. המוסד מחולק לארבע חטיבות, מרכז לגיל הרך, בית ספר יסודי בית ספר תיכון והסמינר האקדמי. לארגון שלוחה ב[[בית רבקה מונטריאול|מונטריאול]], [[בית רבקה כפר חב"ד|בכפר חב"ד]], וב[[בית רבקה צרפת|צרפת]]. בבית רבקה בקראון הייטס לומדות 2300 תלמידות והוא המוסד החינוכי הגדול החב"די הגדול ביותר{{הערה|לפי אתר בית רבקה}}.
-כיו"ר ההנהלה כיהן הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].
+== היסטוריה ==
+הסניף הראשון נוסד ב[[בורו פארק]] בהנהלת הרב [[אליהו סימפסון]].
-במשך השנים נוסדו מוסדות לבנות בשם [[בית רבקה]] בכל העולם.
+התיעוד הראשון בידינו מכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את המוסד, הוא ברישומי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ממוצאי [[שבת בראשית]] [[כ"ח תשרי]] [[תש"ב]], שבתוך הדברים על הקמת מוסדות חינוך עבור משפחות אנ"ש שבאו להתגורר ב[[קראון הייטס]], אמר אדמו"ר הריי"צ כי ברצונו להקים כעת דווקא מוסד לנערות שייקרא על שם זקנתו [[הרבנית רבקה]], ולצורך כך הוא יקצה למשך חצי שנה שישים דולר לחודש.
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+אדמו"ר הריי"צ הורה שייסוד בית הספר יהיה על ידי ועד איסטערן פארקווי שימנה את ועד אחות התמימים להתעסק בצרכי בית הספר תחת הוראותיו של הרב חודוקוב שישמש כמנהל, ותחת ועדת החינוך שבנשיאותה יעמוד חתנו [[הרבי]].
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+בהסכמת הרבי נוסד בית הספר לילדות בגילאי 7-13.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בתחילה החל המוסד לפעול על ידי בתו של הרב קוניקוב שלימדה כיתה בצורה לא מאורגנת, אך בהמשך יחד עם עסקנים בבורו פארק התייסד מוסד ראוי לשמו, ובמשך השנים נוסדו מוסדות לבנות בשם "בית רבקה" בכל העולם{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chadokov-%20Sivan%2029%2C%205761.pdf השתלשלות הקמת המוסד ברשימותיו של הרב חודוקוב, עמוד 49].}}.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+==המנהלים==
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+כיו"ר ההנהלה כיהן הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. משנת [[תשי"ד]] לערך שימש ר' [[יצחק גולדין]] כמנהל המוסד עד פטירתו בשנת [[תשכ"ט]]. המנהל הרוחני היה הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]] במשך קרוב לעשרים שנה עד פטירתו בשנת [[תשל"ג]].
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+החל משנת [[תשל"ד]], שימשה כמנהלת המוסד במשך למעלה מארבעים שנה מרת חנה עטקא, רעיית הרב [[ישעיה זושא פלדמן]], עד לפטירתה.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+במשך שנים ארוכות שימש כמנהל ר' [[בן ציון סטאק]].
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+==מאבק הצניעות==
+בשנת תשפ"ב פנו רבני קראון הייטס להנהלת בית רבקה, כדי לקבוע כללי צניעות ותנאי קבלה נאותים למוסד חב"די, אך ההנהלה לא נענתה{{מקור|[https://col.org.il/news/140715 בד"ץ קראון הייטס דוחף לתקנות צניעות בבתי הספר בשכונה {{COL}}}}.
+בשנת תשפ"ג רבני קראון הייטס פנו בשנית ולא נענו{{מקור}}.
+== ראו גם ==
+*[[בית שרה]]
+*[[בנות מנחם (קראון הייטס)|בנות מנחם]]
+*[[בית חיה מושקא (קראון הייטס)|בית חיה מושקא]]
+*[[בית רבקה כפר חב"ד]]
+*[[בית רבקה צרפת]]
+*[[בית רבקה מונטריאול]]
+*[[פוקינג|בית רבקה בפוקינג]]
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''המהפכה של בעל הגאולה''', [[שבועון בית משיח]] 1267 עמוד 32
+==קישורים חיצוניים==
+*[www.bethrivkah.edu/ אתר הבית של המוסד]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
+[[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]]
+{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}