קונטרס אחרון - פרק ט': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''הוכח תוכיח את עמיתך''' | ||
== | ==מבוא== | ||
יתכן שאגרת זו נבחרה להיות האחרונה שב[[קונטרס אחרון]] והחותם '''לתניא כולו'''{{הערה|כידוע ש'''הכל''' הולך אחר החיתום.}}, משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם{{הערה|ויש לומר שעד כמה שהעניינים מוזכרים כאן יסודיים, הנה כולם יחד עומדים כאחד על "יסוד היסודות", ה"עיקר הגדול" של עבודת ה': '''קבלת עול'''.}} בתפילה, בתורה ובמצוות. | |||
'' | הרבי מעיר אודות זה שהאגרת החותמת את התניא מסתיימת בדבר הנראה כשלילי{{הערה|ובפרט שלפי פשט הענינים היא כלל לא היתה אמורה להופיע שם, ראו ב[[קונטרס אחרון - ספר התניא]].}}, כיון שבכך רמוז תכלית ופנימיות הכוונה של תורת החסידות, להפוך את ה'לעומת זה' ולגלות בו את האלוקות שבו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/15/194.htm שיחת י"ט כסלו תש"כ].}}. | ||
' | ==גוף האגרת== | ||
{{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}}} | |||
==סיכום== | |||
באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם: | |||
* להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר. | |||
* למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם [[שליח ציבור|כשליחי ציבור]] קבועים - איש איש ביומו. | |||
* [[חלוקת הש"ס|לחלק הש"ס]] לשנה בין אנשי הקהילה (וקהילה קטנה תצרף אליה אנשים מקהילה גדולה). | |||
* לומר מידי שבוע את ה[[תמניא אפי]], [[תהלים קי"ט|פרק קי"ט בתהילים]]. | |||
* להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת. | |||
* משך '''כל יום השבת''' להתאמץ במיוחד בכוונת התפילות ולהזהר '''מאד''' [[דברים בטלים|מדיבורים בטלים]]. | |||
==מושגים יסודיים== | |||
==מושגים יסודיים | *[[דברים בטלים]] | ||
*[[עבודת התפילה|תפילה במתינות]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=-}} | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ח'|פרק ח']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=-}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:29, 3 ביולי 2024
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
הוכח תוכיח את עמיתך
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
יתכן שאגרת זו נבחרה להיות האחרונה שבקונטרס אחרון והחותם לתניא כולו[1], משום שהיא מעוררת על הצורך בחיזוק כמה עניינים כלליים ויסודיים בעבודת השם[2] בתפילה, בתורה ובמצוות.
הרבי מעיר אודות זה שהאגרת החותמת את התניא מסתיימת בדבר הנראה כשלילי[3], כיון שבכך רמוז תכלית ופנימיות הכוונה של תורת החסידות, להפוך את ה'לעומת זה' ולגלות בו את האלוקות שבו[4].
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ט |
|---|
| הוכח תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים. ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות חלושה שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין במטותא מינייכו שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין ברחמין נפישין חוסו נא על נפשותיכם. והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות. ועתה באתי לחדשן ולחזקן ולאמצן בל ימוטו עוד לעולם ח"ו ( שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין בכ"י גוואלד גוואלד) עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולא די לנו בכל התוכחות והצרות שעברו עלינו ה' ישמרנו וינחמנו בכפלים לתושיה ויטהר לבנו לעבדו באמת. חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה'. גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות עפ"י הגורל או ברצון. ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין. ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור. וכאו"א מהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט. ולהיות מחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו. לזאת עצה היעוצה כמארז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו. כהלכתו דייקא. לכן מוטל על כל אחד ואחד להיות בקי בהלכתא רבתא לשבתא. וגם יזהר מאד שלא לשוח שום שיחה בטילה ח"ו. בהיות מודעת זאת ליודעי חן כי בכל המצות יש פנימיות וחיצוניות וחיצונית מהשבת הוא שביתה מעשיה גשמיית כמו ששבת ה' מעשות שמים וארץ גשמיים. ופנימית השבת היא הכוונה בתפילת השבת ובת"ת לדבקה בה' אחד כמ"ש שבת לה' אלקיך וזו היא בחינת זכור. ובחינת שמור בפנימיות היא השביתה מדיבורים גשמיים כמו ששבת ה' מיו"ד מאמרות שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים כי זה לעומת זה כו': |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת זו מעורר הרבי על כמה עניינים, שלמרות חשיבותם משום מה נוהג ה"עולם" לזלזל בהם:
- להתפלל עם החזן מילה במילה, לא לחלום ולא לדבר.
- למצוא בכל קהילה אנשים המתפללים במתינות, ולמנות אותם כשליחי ציבור קבועים - איש איש ביומו.
- לחלק הש"ס לשנה בין אנשי הקהילה (וקהילה קטנה תצרף אליה אנשים מקהילה גדולה).
- לומר מידי שבוע את התמניא אפי, פרק קי"ט בתהילים.
- להיות בקי כל אחד ואחד בהלכות שבת.
- משך כל יום השבת להתאמץ במיוחד בכוונת התפילות ולהזהר מאד מדיבורים בטלים.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ח' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: - |
הערות שוליים
- ↑ כידוע שהכל הולך אחר החיתום.
- ↑ ויש לומר שעד כמה שהעניינים מוזכרים כאן יסודיים, הנה כולם יחד עומדים כאחד על "יסוד היסודות", ה"עיקר הגדול" של עבודת ה': קבלת עול.
- ↑ ובפרט שלפי פשט הענינים היא כלל לא היתה אמורה להופיע שם, ראו בקונטרס אחרון - ספר התניא.
- ↑ שיחת י"ט כסלו תש"כ.