קידושין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|" |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מיסוד הנישואים|אחר=מסכת קידושין|ראו=[[מסכת קידושין]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מיסוד הנישואים|אחר=מסכת קידושין|ראו=[[מסכת קידושין]]}} | ||
'''קידושין''' או '''אירוסין''' (בכתיב המקראי: ארושין), הוא מונח [[הלכה|הלכתי]] המתאר קנין אשה [[יהודי]]ה לבעלה ומהווה את השלב ראשון מתוך שניים בהליך לקיחת אשה (השלב השני מכונה נישואין, ובלשון המקרא 'לקיחה'). לאחר הקידושין, האשה נחשבת [[אשת איש|אשת-איש]], ואינה יכולה להתקדש או להנשא לאחר עד שתקנה עצמה חזרה (ב[[גט]] או במיתת הבעל). | '''קידושין''' או '''אירוסין''' (בכתיב המקראי: ארושין), הוא מונח [[הלכה|הלכתי]] המתאר קנין אשה [[יהודי]]ה לבעלה ומהווה את השלב ראשון מתוך שניים בהליך לקיחת אשה (השלב השני מכונה נישואין, ובלשון המקרא 'לקיחה'). לאחר הקידושין, האשה נחשבת [[אשת איש|אשת-איש]], ואינה יכולה להתקדש או להנשא לאחר עד שתקנה עצמה חזרה (ב[[גט]] או במיתת הבעל). | ||
בחוגים רבים נוהגים לכנות כיום את קישורי השידוכין (ה'[[ווארט]]') בשם אירוסין, והרבי העיר שאין זה מתאים על פי הלכה ויש להימנע מכך. | |||
== תקופת האירוסין == | == תקופת האירוסין == | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
*'''שטר''' - האיש נותן לאישה [[שטר אירוסין]], כעין חוזה הסכמה על הקידושין. | *'''שטר''' - האיש נותן לאישה [[שטר אירוסין]], כעין חוזה הסכמה על הקידושין. | ||
*'''ביאה''' - האיש מתייחד עם האישה ובא עליה. אולם, אסרו חכמים לקדש אישה בביאה, משום הפריצות שהדבר עלול לגרום. בגמרא מסופר כי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] [[מלקות (הלכה)|הלקה]] אדם שקידש בביאה.{{הערה|מסכת יבמות נב, עמוד א.}} | *'''ביאה''' - האיש מתייחד עם האישה ובא עליה. אולם, אסרו חכמים לקדש אישה בביאה, משום הפריצות שהדבר עלול לגרום. בגמרא מסופר כי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] [[מלקות (הלכה)|הלקה]] אדם שקידש בביאה.{{הערה|מסכת יבמות נב, עמוד א.}} | ||
כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת [[טבעת הקידושין|טבעת]] ללא תוספת אבן טובה, ומובא בספרים שטבעת זו צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}. | כיום נהוג לקדש בשווה כסף בצורת [[טבעת הקידושין|טבעת]] ללא תוספת אבן טובה, ומובא בספרים שטבעת זו צריכה להיות כמו סמ"ך וכמו מ"ם - עגולה (כסמ"ך) מבפנים, ומרובעת (כמ"ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב"ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דווקא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}{{הערה|הטעם לענידת הטבעת דווקא: שיחת שבת פרשת בלק התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2115. שיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד, תורת מנחם חלק י' עמוד 200.}}. | ||
בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}. | בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעים ביאורים רבים למנהג זה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F%20%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%98.%20%D7%9B%D7%94%20%D7%98%D7%91%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf טבעת קידושין - הלכות, מקורות וטעמים בפרד"ס התורה ובמשנת רבותינו נשיאינו].}}. | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
בשטר אין צורך בכל אמירה, אלא הבעל כותב לאשתו "הרי את מקודשת לי", ונותנו לה. בשונה מכל השטרות בהם המקנה כותב את השטר ונותנו לקונה, כאן הבעל הקונה את האשה בקניין אישות, כותב את השטר, כאמור בפסוק {{ציטוטון|כי יקח איש אשה}}, שעל הבעל לעשות את קניין האישות ולא על האשה.{{הערה|מסכת קידושין ט, א.}} כמו [[גט]], על השטר להכתב לשמה. | בשטר אין צורך בכל אמירה, אלא הבעל כותב לאשתו "הרי את מקודשת לי", ונותנו לה. בשונה מכל השטרות בהם המקנה כותב את השטר ונותנו לקונה, כאן הבעל הקונה את האשה בקניין אישות, כותב את השטר, כאמור בפסוק {{ציטוטון|כי יקח איש אשה}}, שעל הבעל לעשות את קניין האישות ולא על האשה.{{הערה|מסכת קידושין ט, א.}} כמו [[גט]], על השטר להכתב לשמה. | ||
נחלקו האמוראים אם כבר בעת כתיבת השטר על השטר להכתב מדעתה של האשה, או שמספיק שהיא מביעה הסכמה בעת קבלת השטר. לפי [[רבא]] ו[[רבינא]], אין צורך ששטר הקידושין יכתב מדעתה כמו שאין הגט נכתב מדעתה,והבעל יכול לכתוב את השטר בלי שהיא יודעת ורק אחרי זה לתת לה אותו. לפי דעתו של [[רב פפא]] ורב שרביא, על השטר להכתב מדעתה, מכיוון שתמיד נדרשת בשטר דעתו של המקנה, וכאן האשה מקנה את עצמה לבעל, ואם לא נכתב מדעתה הוא פסול,{{הערה|מסכת קידושין ט, ב.}} וכך נפסקת ההלכה.{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ג' הלכה ד'.}} | נחלקו האמוראים אם כבר בעת כתיבת השטר על השטר להכתב מדעתה של האשה, או שמספיק שהיא מביעה הסכמה בעת קבלת השטר. לפי [[רבא]] ו[[רבינא]], אין צורך ששטר הקידושין יכתב מדעתה כמו שאין הגט נכתב מדעתה, והבעל יכול לכתוב את השטר בלי שהיא יודעת ורק אחרי זה לתת לה אותו. לפי דעתו של [[רב פפא]] ורב שרביא, על השטר להכתב מדעתה, מכיוון שתמיד נדרשת בשטר דעתו של המקנה, וכאן האשה מקנה את עצמה לבעל, ואם לא נכתב מדעתה הוא פסול,{{הערה|מסכת קידושין ט, ב.}} וכך נפסקת ההלכה.{{הערה|משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ג' הלכה ד'.}} | ||
על-מנת שהקידושין יחולו, לא די במעשה הגופני אלא דרושה גמירות דעת של המקדש והמתקדשת, כלומר ששניהם ירצו בכך ויהיו מודעים לתכליתו של המעשה. תנאי נוסף הוא נוכחותם של שני [[עדות|עדים]] כשרים שיראו את מעשה הקידושין. כדי שהעדים יוכלו להעיד על כוונותיהם של בני הזוג, האיש נדרש להבהיר בפיו את מטרתו, ואילו האישה יכולה לבטא את הסכמתה גם [[הסכמה בשתיקה|בשתיקה]]. כאשר הקידושין נעשים בביאה, די לעדים לראות שבני הזוג מתייחדים בחדר סגור, ואין הם צריכים לראות את גופו של מעשה (דבר האסור ממילא על-פי ההלכה). כאשר הקידושין נעשים ב[[כסף]] או בשווה כסף, כנהוג בימינו, על המתנה להיות בעלת ערך של [[פרוטה]] לפחות. | על-מנת שהקידושין יחולו, לא די במעשה הגופני אלא דרושה גמירות דעת של המקדש והמתקדשת, כלומר ששניהם ירצו בכך ויהיו מודעים לתכליתו של המעשה. תנאי נוסף הוא נוכחותם של שני [[עדות|עדים]] כשרים שיראו את מעשה הקידושין. כדי שהעדים יוכלו להעיד על כוונותיהם של בני הזוג, האיש נדרש להבהיר בפיו את מטרתו, ואילו האישה יכולה לבטא את הסכמתה גם [[הסכמה בשתיקה|בשתיקה]]. כאשר הקידושין נעשים בביאה, די לעדים לראות שבני הזוג מתייחדים בחדר סגור, ואין הם צריכים לראות את גופו של מעשה (דבר האסור ממילא על-פי ההלכה). כאשר הקידושין נעשים ב[[כסף]] או בשווה כסף, כנהוג בימינו, על המתנה להיות בעלת ערך של [[פרוטה]] לפחות. | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
[[קובץ:תשח 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[מסדר קידושין]] בשנת [[תש"ח]]]] | [[קובץ:תשח 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[מסדר קידושין]] בשנת [[תש"ח]]]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מסדר קידושין]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מסדר קידושין]]}} | ||
למרות שמצד הדין אדם ש[[קידושין|מקדש]] אשה בפני שני [[עדים כשרים]], הרי היא מקודשת, מכל מקום ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא '''מסדר הקידושין'''. והטעם לכך הוא, כדי שימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כ[[הלכה]], וכדי שלא יהיו אחר כך ספקות לגבי כשרות הקידושין. לדעת בעל ה[[כנסת יחזקאל]]{{הערה|סימן עב.}} כבר בתקופת ה[[תלמוד]] היו נוהגים לערוך את הקידושין במעמד רב 'מסדר קידושין', ויש אחרים הסוברים שרק מאוחר יותר, בתקופת ה[[ראשונים]], התקינו לקדש בפני רב 'מסדר קידושין' {{הערה| | למרות שמצד הדין אדם ש[[קידושין|מקדש]] אשה בפני שני [[עדים כשרים]], הרי היא מקודשת, מכל מקום ישנה תקנה לערוך את הקידושין במעמד רב שהוא '''מסדר הקידושין'''. והטעם לכך הוא, כדי שימצא שם אדם שיוכל לפקח ולראות שהקידושין מתנהלים כ[[הלכה]], וכדי שלא יהיו אחר כך ספקות לגבי כשרות הקידושין. לדעת בעל ה[[כנסת יחזקאל]]{{הערה|סימן עב.}} כבר בתקופת ה[[תלמוד]] היו נוהגים לערוך את הקידושין במעמד רב 'מסדר קידושין', ויש אחרים הסוברים שרק מאוחר יותר, בתקופת ה[[ראשונים]], התקינו לקדש בפני רב 'מסדר קידושין'{{הערה|על פי תשובות הרמב"ם קנ"ו.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[חתונה]] | *[[חתונה]] | ||
*[[נישואין]] | *[[נישואין]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''בדיני ומנהגי חופה וקידושין''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 11 | |||
{{חתונה}} | {{חתונה}} | ||
{{אירועים יהודיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | [[קטגוריה:חתונה]] | ||