אויפרופעניש (שבת חתן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
השבת שלפני | השבת שלפני ה[[חתונה]], קרויה בשם '''שבת אופרוף''', או '''שבת חתן''' (במקור: '''אויפרופעניש'''{{הערה|לחילופין: '''אופרופניש''', '''אויפרופעניס'''.}}, מ[[אידיש]]: קריאה לעלות), ובה נהוג שהחתן מכובד לעלות לתורה, ומהאותיות אותם הוא קורא מתוך הספר תורה הוא שואב כח להקמת בנין בית בישראל. | ||
אצל חסידי חב"ד נהוג במידת האפשר להשתדל שהעלייה לתורה תהיה במנין התפילה של הרבי ב[[770]], וכן מקשרים את העלייה לתורה עם עריכת [[התוועדות]] חסידית במהלכה חוזר החתן דברי חסידות. | אצל חסידי חב"ד נהוג במידת האפשר להשתדל שהעלייה לתורה תהיה במנין התפילה של הרבי ב[[770]], וכן מקשרים את העלייה לתורה עם עריכת [[התוועדות]] חסידית במהלכה חוזר החתן דברי חסידות. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מקור המנהג הוא בלבוש{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רפב סעיף ז'. הובא בקצרה גם במגן אברהם}}, שכתב שהחתן בשבת שקודם החתונה נוהג לעלות לתורה. | מקור המנהג הוא בלבוש{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רפב סעיף ז'. הובא בקצרה גם במגן אברהם}}, שכתב שהחתן בשבת שקודם החתונה נוהג לעלות לתורה. | ||
במדרש תלפיות{{הערה|ענף חתן.}} מובא שהיות וה"חתן דומה למלך", כמו שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן [[ | במדרש תלפיות{{הערה|ענף חתן.}} מובא שהיות וה"חתן דומה למלך", כמו שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה. | ||
==מנהגים וביאורים == | ==מנהגים וביאורים == | ||
[[קובץ:מענה אופרופעניש.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לחתנים שביקשו מהרבי שיערוך התוועדות בשבת קודם החתונה שלהם: '''הנ"ל קשה, כדי שלא לבייש הקודמים שלא השתתפתי בהאופרופעניש – אבל כדי לפייסם – שני החתנים, אתן מהנשמר אצלי מ[[כוס של ברכה]] ד[[חג השבועות]], זמן נישואי הקב"ה וכנסת ישראל בשעה טובה ומוצלחת ולנצח סלה ועד''']] | |||
הטעם הכללי לעלייה לתורה הוא כדי שהחתן ייקח כוחות להקמת הבית החדש שהולך לבנות, ואת הכח הזה הוא מקבל דווקא מהתורה שבכתב{{הערה|דבר המסמל את הקשר בין היהודי לקב"ה שהינו קשר עצמי שנעלה גם מההבנה וההשגה בדרגה הכי נעלית שלהם.}}, ודווקא בקריאה ביום השבת. | הטעם הכללי לעלייה לתורה הוא כדי שהחתן ייקח כוחות להקמת הבית החדש שהולך לבנות, ואת הכח הזה הוא מקבל דווקא מהתורה שבכתב{{הערה|דבר המסמל את הקשר בין היהודי לקב"ה שהינו קשר עצמי שנעלה גם מההבנה וההשגה בדרגה הכי נעלית שלהם.}}, ודווקא בקריאה ביום השבת. | ||
הרבי ביאר שבזה עצמו ישנה מעלה מיוחדת למי ש[[ | הרבי ביאר שבזה עצמו ישנה מעלה מיוחדת למי ש[[עלייה לתורה|עולה לתורה]] בחדר בו נשיא הדור התפלל וקיבל ל[[יחידות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/22 שיחת שבת פרשת חוקת תשי"א].}}. על פי זה, כיום ישנם רבים המקפידים לקבל עליה לתורה במקום בו קיבל הרבי ל[[יחידות כללית]] בשנים הכי אחרונות – ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. | ||
על פי מנהג ישראל, לאחר שהחתן [[ | על פי מנהג ישראל, לאחר שהחתן [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] זורקים עליו מיני מגדים ופירות יבשים{{הערה|בספר 'טעמי המנהגים ומקורי הדינים' הביא שמיני הקליות שנהגו לזרוק הם אגוזים שקדים וצימוקים, היות ואגוז בגימטריא 'חטא' ובעת החתונה מוחלין לחתן על כל עוונותיו, השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם ואף את החתן מברכים שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב, והצימוקים באים לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מ[[עץ הדעת]] ונתנה ל[[אדם הראשון]].}}. מפי השמועה, כאשר הרבי התפלל ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בשנת האבלות על רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]], הורה הרבי לדאוג להביא לבית כבר מ[[ערב שבת]] את השקיות עם מיני המתיקה שנהוג לזרוק על החתנים, ולא הסכים שיוותרו על מנהג זה. | ||
לאחר התפילה, נהוג לערוך [[התוועדות חסידית]]. בשנים הראשונות לנשיאות, נהג הרבי לערוך התוועדויות מיוחדות בשבתות בהן היו חתנים שעלו לתורה, גם בשבתות בהן לא היה אמור להתוועד מצד הסדר הרגיל. בשבתות אלו נהג הרבי לבאר ב[[התוועדות]] ענינים שונים הנוגעים לחתונה, ושילב וקישר אותם עם פרשת השבוע. נוהג זה פסק עם השנים כאשר התרבו החתנים שעלו לתורה ב-770. | לאחר התפילה, נהוג לערוך [[התוועדות חסידית]]. בשנים הראשונות לנשיאות, נהג הרבי לערוך התוועדויות מיוחדות בשבתות בהן היו חתנים שעלו לתורה, גם בשבתות בהן לא היה אמור להתוועד מצד הסדר הרגיל. בשבתות אלו נהג הרבי לבאר ב[[התוועדות]] ענינים שונים הנוגעים לחתונה, ושילב וקישר אותם עם פרשת השבוע. נוהג זה פסק עם השנים כאשר התרבו החתנים שעלו לתורה ב-770. | ||
== | ==שבת כלה== | ||
שבת זו נקראת גם בשם '''שבת כלה''', ובשבת זו, הכלה, חברותיה, בני משפחתה וכדומה – באות לבית הכלה ועורכות מסיבה של שמחה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
* {{קישור שטורעם|288|cols|שלש 'עליות', שלש תקופות, שלשה סיפורים||כ' בסיון תשס"ו}} | * {{קישור שטורעם|288|cols|שלש 'עליות', שלש תקופות, שלשה סיפורים||כ' בסיון תשס"ו}} | ||
{{חתונה}} | |||
{{אירועים יהודיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | [[קטגוריה:חתונה]] | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:20, 2 ביולי 2024
השבת שלפני החתונה, קרויה בשם שבת אופרוף, או שבת חתן (במקור: אויפרופעניש[1], מאידיש: קריאה לעלות), ובה נהוג שהחתן מכובד לעלות לתורה, ומהאותיות אותם הוא קורא מתוך הספר תורה הוא שואב כח להקמת בנין בית בישראל.
אצל חסידי חב"ד נהוג במידת האפשר להשתדל שהעלייה לתורה תהיה במנין התפילה של הרבי ב770, וכן מקשרים את העלייה לתורה עם עריכת התוועדות חסידית במהלכה חוזר החתן דברי חסידות.
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור המנהג הוא בלבוש[2], שכתב שהחתן בשבת שקודם החתונה נוהג לעלות לתורה.
במדרש תלפיות[3] מובא שהיות וה"חתן דומה למלך", כמו שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.
מנהגים וביאורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטעם הכללי לעלייה לתורה הוא כדי שהחתן ייקח כוחות להקמת הבית החדש שהולך לבנות, ואת הכח הזה הוא מקבל דווקא מהתורה שבכתב[4], ודווקא בקריאה ביום השבת.
הרבי ביאר שבזה עצמו ישנה מעלה מיוחדת למי שעולה לתורה בחדר בו נשיא הדור התפלל וקיבל ליחידות[5]. על פי זה, כיום ישנם רבים המקפידים לקבל עליה לתורה במקום בו קיבל הרבי ליחידות כללית בשנים הכי אחרונות – בזאל הגדול ב-770.
על פי מנהג ישראל, לאחר שהחתן עולה לתורה זורקים עליו מיני מגדים ופירות יבשים[6]. מפי השמועה, כאשר הרבי התפלל בביתו הפרטי בשנת האבלות על רעייתו הרבנית חיה מושקא, הורה הרבי לדאוג להביא לבית כבר מערב שבת את השקיות עם מיני המתיקה שנהוג לזרוק על החתנים, ולא הסכים שיוותרו על מנהג זה.
לאחר התפילה, נהוג לערוך התוועדות חסידית. בשנים הראשונות לנשיאות, נהג הרבי לערוך התוועדויות מיוחדות בשבתות בהן היו חתנים שעלו לתורה, גם בשבתות בהן לא היה אמור להתוועד מצד הסדר הרגיל. בשבתות אלו נהג הרבי לבאר בהתוועדות ענינים שונים הנוגעים לחתונה, ושילב וקישר אותם עם פרשת השבוע. נוהג זה פסק עם השנים כאשר התרבו החתנים שעלו לתורה ב-770.
שבת כלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבת זו נקראת גם בשם שבת כלה, ובשבת זו, הכלה, חברותיה, בני משפחתה וכדומה – באות לבית הכלה ועורכות מסיבה של שמחה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת שבת פרשת ויצא תשי"א – שיחת הרבי בה מבאר טעם המנהג לעלייה לתורה בשבת קודם החתונה
- יומנו של הרב אליהו חיים אלטהויז משבת האויפרופעניש של הרבי בריגה
קובץ לחיזוק ההתקשרות כ"ג מבית ועד תלמידי התמימים העולמי עמודים 14-15 - שלש 'עליות', שלש תקופות, שלשה סיפורים - באתר שטורעם
| חתונה | ||||
|---|---|---|---|---|
| הכנות לחתונה | גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה | |||
| מהלך החתונה | שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |||
| נישואין והנהגת הבית | שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין | |||
| ניגונים | מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר | |||
| ערכים קרובים | גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני | |||
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
הערות שוליים
- ↑ לחילופין: אופרופניש, אויפרופעניס.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן רפב סעיף ז'. הובא בקצרה גם במגן אברהם
- ↑ ענף חתן.
- ↑ דבר המסמל את הקשר בין היהודי לקב"ה שהינו קשר עצמי שנעלה גם מההבנה וההשגה בדרגה הכי נעלית שלהם.
- ↑ שיחת שבת פרשת חוקת תשי"א.
- ↑ בספר 'טעמי המנהגים ומקורי הדינים' הביא שמיני הקליות שנהגו לזרוק הם אגוזים שקדים וצימוקים, היות ואגוז בגימטריא 'חטא' ובעת החתונה מוחלין לחתן על כל עוונותיו, השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם ואף את החתן מברכים שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב, והצימוקים באים לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מעץ הדעת ונתנה לאדם הראשון.