מסע ברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←רקע) |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|250px|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]] | |||
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]] | '''מסע ברדיטשוב''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הזקן]] בין החודשים [[טבת]]-[[סיון]] [[תק"ע]], במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז]] וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, [[ברוך ממז'יבוז|רבי ברוך]]. | ||
'''מסע ברדיטשוב''' | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}} | ||
לאחר הסתלקות [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' [[אברהם המלאך]] | לאחר הסתלקות [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' [[אברהם המלאך]] ועם ידידיו. לאחר | ||
זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' [[מנחם מענדל | זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' [[מנחם מענדל מוויטעבסק]]{{הערה|ראה 'בית רבי', סוף פרק ד' ועוד שם, [[ליקוטי שיחות]] ב, עמ' 459 -460, ועוד.}} ללמוד אצלו. | ||
בשנת [[ה'תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים ל[[ארץ הקודש]], בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ו[[אנ"ש]] במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן{{הערה|ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.}}. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא{{הערה|לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם}}, | בשנת [[ה'תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים ל[[ארץ הקודש]], בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ו[[אנ"ש]] שישאר במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן{{הערה|ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.}}. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא{{הערה|לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם}}, נהיה לרב ומורה צדק, אך עדיין סירב לקבל את הנשיאות. רבני וחסידי חב"ד שבארץ הקודש, הפצירו ברבינו שיאות לקבל עליו את הנשיאות{{הערה|ראו במכתבם מ[[ה'תקמ"ב]] ואילך בספר 'איגרות חסידים מארץ-ישראל, בהוצאה ירושלים [[ה'תש"מ]], וכן בספר 'יסוד המעלה', ב, בני ברק [[ה'תש"מ]]}}, וכמו כן הורו גם לחסידים שב[[רוסיה]] שלא יבקשו רב אחר, אלא יפצירו באדמו"ר הזקן שיהא רבם{{הערה|ראו שם}}. | ||
בערך לקראת שנת [[ה'תקמ"ה]], החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת | בערך לקראת שנת [[ה'תקמ"ה]], החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת שיטתו הקדושה לרבים{{הערה|ראו 'בית רבי' עמ' 30, 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' בהוצת ברוקלין [[ה'תשמ"ח]] עמ' 22 ועוד.}}, ואף שבתחילה חשש לנהוג בנשיאות בפני הרבנים המבוגרים ממנו{{הערה|ר' ישראל מפולצק ור' יששכר בער מקבליניק, שהיה רבו של אדמוה"ז בילדותו}} {{הערה|ראו 'בית רבי' עמ' 124, ובספר השיחות: קיץ [[ה'ש"ת]] עמ' 124, [[ה'תש"ה]] עמ' 53 ועוד}}, אך לאחר זמן נסתלק הרב ישראל והרב ישכר בער קיבל את מרותו של אדמוה"ז ואף נסע בשליחותיו. | ||
אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת כספים עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם{{הערה|ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש | אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת [[כסף (ממון)|כספים]] עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם{{הערה|ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש מאת אדמוה"ז עמ/ סו.}}. בראש [[חודש אייר]] [[ה'תקמ"ח]] נסתלק ר' מנחם מענדל בארץ הקודש, ותחתיו עמד ר' אברהם מקאליסק, שהמשיך לכתוב לאנ"ש מחוץ לארץ, לקיים את ציווי אדמוה"ז{{הערה|ראה תולדות חב"ד באה"ק עמ' כג-כד.}}. אדמוה"ז עמד לימינו של ר' אברהם, בזמן שהרב משפיטיווקא והרב מנשכיז פתחו במערכת גביהה נפרדת, שעליה כתב אדמוה"ז{{הערה|ראה שם, עמ' כו}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.|מרכאות=כן|מקור=תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו}} | {{ציטוט|תוכן=ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.|מרכאות=כן|מקור=תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו}} | ||
אולם, בשנת [[ה'תקנ"ז]] החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים | אולם, בשנת [[ה'תקנ"ז]] החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים כנגד [[תורת חב"ד|שיטת]] [[חסידות חב"ד]] המקשרת ומלבישה את דברי [[האריז"ל]] בדברי [[הבעל שם טוב]], נגד פרסום [[דא"ח]] ברבים ושיתוף השכל האנושי בשכל האלוקי של החסידות, וכלשונו 'ריבוי השמן בנר' - אשר עלול לפגום באמונה התמימה. את דעתו כתב הן לאדמוה"ז והן לציבור אנ"ש הרחב. | ||
בתחילה, היה מתנצל ומבהיר במכתביו משנת [[ה'תקס"א]], אשר אינו כותב זאת כצד במחלוקת אלא כידיד, 'איש אל רעהו'. אך לאחר זמן קצר, בשנים [[ה'תקס"ב]] - [[ה'תקס"ג]], החל להחריף את סגנון מכתביו, ולאור התערבותם של אנשי מחרחרי ריב ומדון, אשר היו מפיצים שמועות מופרכות בין היתר בשמו של אדמוה"ז. ר' אברהם החל לשלוח את מכתביו לצדיקי פולין, בטענות נגד אדמוה"ז, נגד שיטתו ותורתו בדרכי החסידות ובגביית המעמדות{{הערה|למרות שבאותם שנים כתב בעצמו בשבח של שיטת חב"ד, ובפרט בעניין ההתבוננות, וראה ב[[אגרות קודש]] עמ' תמז.}}. | |||
חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לגבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'יבוז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}. | |||
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע== | ==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע== | ||
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. | אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. מייד לאחר שבת [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז ב[[רוגטשוב]] מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=הערכה זו נעשית לצרכי אורחים עו"ש [=עוברים ושבים], ליתן לכל או"א כאשר יושת מפי הממונים, ה"ה מו' גרשון ומו' שמרי' בהרב ומו' דוב בער, לפי דעת כולם או רובם, כמה ראוי ליתן להאורח. וכן יקום בבל ישונה ובל יואחר ח"ו, שלא להרבות בהוצאות חנם. והגובים המאספי' הערכה הנ"ל הם מו' דוד בהמנוח מו' מיכאל ז"ל ומו' מענדל בהרב המנוח מהר"ץ ז"ל. ומי שיהי' נ"ח [=נשאר חייב] ולא יסלק ערכו כפי רשימה הנ"ל, אז ירשמו הגבי' הנ"ל כל הנ"ח ברשימה מיוחדת ויגובה ממנו בכלות השנה עם תוספת חומש מלבר, בכל תוקף האפשרי שיושלח להגובי' הנ"ל מק' לאדי. כ"ד המזהיר ומודיע נאמנה ומובטח בחסדי כל אנ"ש שלא ישנו תפקידם ח"ו ולא יהיו מן המסרבי' ח"ו. | {{ציטוט|תוכן=הערכה זו נעשית לצרכי אורחים עו"ש [=עוברים ושבים], ליתן לכל או"א כאשר יושת מפי הממונים, ה"ה מו' גרשון ומו' שמרי' בהרב ומו' דוב בער, לפי דעת כולם או רובם, כמה ראוי ליתן להאורח. וכן יקום בבל ישונה ובל יואחר ח"ו, שלא להרבות בהוצאות חנם. והגובים המאספי' הערכה הנ"ל הם מו' דוד בהמנוח מו' מיכאל ז"ל ומו' מענדל בהרב המנוח מהר"ץ ז"ל. ומי שיהי' נ"ח [=נשאר חייב] ולא יסלק ערכו כפי רשימה הנ"ל, אז ירשמו הגבי' הנ"ל כל הנ"ח ברשימה מיוחדת ויגובה ממנו בכלות השנה עם תוספת חומש מלבר, בכל תוקף האפשרי שיושלח להגובי' הנ"ל מק' לאדי. כ"ד המזהיר ומודיע נאמנה ומובטח בחסדי כל אנ"ש שלא ישנו תפקידם ח"ו ולא יהיו מן המסרבי' ח"ו. | ||
| שורה 37: | שורה 28: | ||
שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה|מרכאות=כן}} | שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה|מרכאות=כן}} | ||
== | ==בטעפליק ובהייסין== | ||
{{ערך | אדמו"ר הזקן ראשית ביקר באוקריינא, בטעפליק ובהייסין{{הערה|'שיח שרפי קודש' (ברסלב), ב, עמ' מב.}}. | ||
===אצל [[רבי נחמן מברסלב]]=== | |||
בדרכו אל ר' ברוך, ששהה אז בטולטשין, ערך ביקור אצל ר' נחמן בברסלב, הסמוכה לטולטשין, טרם עבר ר' נחמן לאומן באותה שנה{{הערה|'חיי מוהר"ן' עמ' 76.}}. מסופר{{הערה|'בית רבי' שם.}} שר' נחמן יצא לקראת אדמוה"ז, בלווית רבים מחסידיו, באמרו "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|שם}}. לפי מסורת אחת מסופר, שלאור סיבה לא ברורה סירב אדמוה"ז לישון בעגלה ולא בביתו של ר' נחמן. מוהר"ן הסביר, שבוודאי משום שאדמוה"ז חפץ לשוח עם בעל העגלה בעניני "עתיק ואריך"..{{הערה|ע"פ שמועה מהר' אברהם זלצמן, ראו ב'מסע ברדיטשוב' עמ' 34.}}. | |||
===בטולטשין=== | |||
מברסלב, נסע אדמוה"ז לטולטשין, אל ר' ברוך, ב[[ראש חודש]] [[אדר]]{{הערה|על פי 'בית רבי' עמ' מב.}}. ועל פי המצוי בכמה כתבי יד, הביקור נערך קודם חג ה[[פורים]], כלומר, בראש חודש אדר שני, לאור ששנת ה'תק"ע, הייתה מעוברת{{הערה|ראו אגרות קודש עמ' קמא בהערות.}}. תחילה הפגישה נערכה במתינות ובשיחה לבבית, אך לאחר מכן הפכה לטעונה, ובסוף הפגישה החלו אנשי ר' ברוך להפיץ שמועות שקריות ומופרכות, על הנושא שהיה במהלך השיחה. אנ"ש תושובי 'מוהילוב הטורקית' הסמוכה לטולטשין, הפצירו ובקשו מאדמוה"ז, שיחשוף את הנאמר בפגישה, ואכן נאלץ אדמוה"ז לגלות פרטים מהוויכוח המר שהתנהל בחדרו של ר' ברוך וכתב להם מכתב מפורט על הנעשה{{הערה|אגרות קודש עמ' קמא - קמב.}}. מסופר, שלאדמוה"ז נלווה החסיד ר' פנחס שיק (רויזעס) משקלאב, ובעת הוויכוח, ניסה ר' פנחס להפסיק את הוויכוח, אך לאחר מכן הוכיחו אדמוה"ז שלולא היה חביב עליו, היה מענישו{{הערה|'מגדל עז' עמ' קעב, אות לו.}}. | |||
==בברדיטשוב== | |||
ב[[ברדיטשוב]] אדמוה"ז ערך ביקור תנחומין בביתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ולאור הפצרת ובקשת רעייתו של ר' לוי יצחק, נשאר שם לערוך את [[ליל הסדר]]. בזמן שהיית אדמוה"ז בברדיטשוב עד חג הפסח, ערך מסע בערי וואהלין ופודוליה, למטרת מגבית עבור בני הכפרים. | |||
בחג הפורים שהה אדמוה"ז במוהילוב הפודולית{{הערה|כפי שמופרש ברשימת הדרושים שדרש אדמוה"ז בפורים במשך השנים.}}. | |||
==מטרת הנסיעה== | |||
ישנם כמה סברות מהי מטרת הנסיעה, ונראה שכולם אמת: | |||
:א: לנחם את בני משפחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|על פי רשימות הרב יוחנן גורדון בשם הרב זלמן הבלין}}, שנסתלק ב[[כ"ה בתשרי]] באותה שנה. | |||
:ב: להשתטח מקום מנוחת הבעל שם טוב הקדוש{{הערה|על פי 'בית רבי' עמ' מב.}}. | |||
:ג: להמשיך לגייס כספים עבור בני היהודים המגורשים{{הערה|ראו בית רבי שם, 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' א, עמ' 146 ועוד.}} | |||
:ד: ביקור בטולטשין אצל ר' ברוך, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת בינהם{{הערה|'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
[[קובץ:מסע ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר]] | |||
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''' - ספר הסוקר את פרטי המסע, נדפס בהוצאת ספרים [[חזק יוזמות חינוכיות|חזק]], תש"ע | |||
{{מסעות רבותינו נשיאינו}} | {{מסעות רבותינו נשיאינו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:38, 1 ביולי 2024
מסע ברדיטשוב הינו מסע שערך אדמו"ר הזקן בין החודשים טבת-סיון תק"ע, במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, רבי ברוך.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – התייסדות חסידות חב"ד |
לאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' אברהם המלאך ועם ידידיו. לאחר זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' מנחם מענדל מוויטעבסק[1] ללמוד אצלו.
בשנת ה'תקל"ז הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים לארץ הקודש, בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ואנ"ש שישאר במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן[2]. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא[3], נהיה לרב ומורה צדק, אך עדיין סירב לקבל את הנשיאות. רבני וחסידי חב"ד שבארץ הקודש, הפצירו ברבינו שיאות לקבל עליו את הנשיאות[4], וכמו כן הורו גם לחסידים שברוסיה שלא יבקשו רב אחר, אלא יפצירו באדמו"ר הזקן שיהא רבם[5].
בערך לקראת שנת ה'תקמ"ה, החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת שיטתו הקדושה לרבים[6], ואף שבתחילה חשש לנהוג בנשיאות בפני הרבנים המבוגרים ממנו[7] [8], אך לאחר זמן נסתלק הרב ישראל והרב ישכר בער קיבל את מרותו של אדמוה"ז ואף נסע בשליחותיו.
אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת כספים עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם[9]. בראש חודש אייר ה'תקמ"ח נסתלק ר' מנחם מענדל בארץ הקודש, ותחתיו עמד ר' אברהם מקאליסק, שהמשיך לכתוב לאנ"ש מחוץ לארץ, לקיים את ציווי אדמוה"ז[10]. אדמוה"ז עמד לימינו של ר' אברהם, בזמן שהרב משפיטיווקא והרב מנשכיז פתחו במערכת גביהה נפרדת, שעליה כתב אדמוה"ז[11]:
ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.
— תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו
אולם, בשנת ה'תקנ"ז החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים כנגד שיטת חסידות חב"ד המקשרת ומלבישה את דברי האריז"ל בדברי הבעל שם טוב, נגד פרסום דא"ח ברבים ושיתוף השכל האנושי בשכל האלוקי של החסידות, וכלשונו 'ריבוי השמן בנר' - אשר עלול לפגום באמונה התמימה. את דעתו כתב הן לאדמוה"ז והן לציבור אנ"ש הרחב.
בתחילה, היה מתנצל ומבהיר במכתביו משנת ה'תקס"א, אשר אינו כותב זאת כצד במחלוקת אלא כידיד, 'איש אל רעהו'. אך לאחר זמן קצר, בשנים ה'תקס"ב - ה'תקס"ג, החל להחריף את סגנון מכתביו, ולאור התערבותם של אנשי מחרחרי ריב ומדון, אשר היו מפיצים שמועות מופרכות בין היתר בשמו של אדמוה"ז. ר' אברהם החל לשלוח את מכתביו לצדיקי פולין, בטענות נגד אדמוה"ז, נגד שיטתו ותורתו בדרכי החסידות ובגביית המעמדות[12].
חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לגבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז[13]. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות[14].
יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש שבט[15]. מייד לאחר שבת פרשת יתרו, כ"ב בשבט ה'תק"ע, כתב אדמוה"ז ברוגטשוב מכתב ובו נאמר[16]:
הערכה זו נעשית לצרכי אורחים עו"ש [=עוברים ושבים], ליתן לכל או"א כאשר יושת מפי הממונים, ה"ה מו' גרשון ומו' שמרי' בהרב ומו' דוב בער, לפי דעת כולם או רובם, כמה ראוי ליתן להאורח. וכן יקום בבל ישונה ובל יואחר ח"ו, שלא להרבות בהוצאות חנם. והגובים המאספי' הערכה הנ"ל הם מו' דוד בהמנוח מו' מיכאל ז"ל ומו' מענדל בהרב המנוח מהר"ץ ז"ל. ומי שיהי' נ"ח [=נשאר חייב] ולא יסלק ערכו כפי רשימה הנ"ל, אז ירשמו הגבי' הנ"ל כל הנ"ח ברשימה מיוחדת ויגובה ממנו בכלות השנה עם תוספת חומש מלבר, בכל תוקף האפשרי שיושלח להגובי' הנ"ל מק' לאדי. כ"ד המזהיר ומודיע נאמנה ומובטח בחסדי כל אנ"ש שלא ישנו תפקידם ח"ו ולא יהיו מן המסרבי' ח"ו.
א"נ ד"ש וטובתם מלונ"ח [=אוהבן נאמן, דורש שלומם וטובתם מלב ונפש חפיצה]
שניאור זלמן באמ"ו מו' ברוך זללה"ה
בטעפליק ובהייסין[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן ראשית ביקר באוקריינא, בטעפליק ובהייסין[17].
אצל רבי נחמן מברסלב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרכו אל ר' ברוך, ששהה אז בטולטשין, ערך ביקור אצל ר' נחמן בברסלב, הסמוכה לטולטשין, טרם עבר ר' נחמן לאומן באותה שנה[18]. מסופר[19] שר' נחמן יצא לקראת אדמוה"ז, בלווית רבים מחסידיו, באמרו "תנו כבוד לשר האלף"[20]. לפי מסורת אחת מסופר, שלאור סיבה לא ברורה סירב אדמוה"ז לישון בעגלה ולא בביתו של ר' נחמן. מוהר"ן הסביר, שבוודאי משום שאדמוה"ז חפץ לשוח עם בעל העגלה בעניני "עתיק ואריך"..[21].
בטולטשין[עריכה | עריכת קוד מקור]
מברסלב, נסע אדמוה"ז לטולטשין, אל ר' ברוך, בראש חודש אדר[22]. ועל פי המצוי בכמה כתבי יד, הביקור נערך קודם חג הפורים, כלומר, בראש חודש אדר שני, לאור ששנת ה'תק"ע, הייתה מעוברת[23]. תחילה הפגישה נערכה במתינות ובשיחה לבבית, אך לאחר מכן הפכה לטעונה, ובסוף הפגישה החלו אנשי ר' ברוך להפיץ שמועות שקריות ומופרכות, על הנושא שהיה במהלך השיחה. אנ"ש תושובי 'מוהילוב הטורקית' הסמוכה לטולטשין, הפצירו ובקשו מאדמוה"ז, שיחשוף את הנאמר בפגישה, ואכן נאלץ אדמוה"ז לגלות פרטים מהוויכוח המר שהתנהל בחדרו של ר' ברוך וכתב להם מכתב מפורט על הנעשה[24]. מסופר, שלאדמוה"ז נלווה החסיד ר' פנחס שיק (רויזעס) משקלאב, ובעת הוויכוח, ניסה ר' פנחס להפסיק את הוויכוח, אך לאחר מכן הוכיחו אדמוה"ז שלולא היה חביב עליו, היה מענישו[25].
בברדיטשוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בברדיטשוב אדמוה"ז ערך ביקור תנחומין בביתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ולאור הפצרת ובקשת רעייתו של ר' לוי יצחק, נשאר שם לערוך את ליל הסדר. בזמן שהיית אדמוה"ז בברדיטשוב עד חג הפסח, ערך מסע בערי וואהלין ופודוליה, למטרת מגבית עבור בני הכפרים.
בחג הפורים שהה אדמוה"ז במוהילוב הפודולית[26].
מטרת הנסיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם כמה סברות מהי מטרת הנסיעה, ונראה שכולם אמת:
- א: לנחם את בני משפחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב[27], שנסתלק בכ"ה בתשרי באותה שנה.
- ב: להשתטח מקום מנוחת הבעל שם טוב הקדוש[28].
- ג: להמשיך לגייס כספים עבור בני היהודים המגורשים[29]
- ד: ביקור בטולטשין אצל ר' ברוך, בכדי לנסות ליישב את המחלוקת בינהם[30]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהושע מונדשיין, מסע ברדיטשוב - ספר הסוקר את פרטי המסע, נדפס בהוצאת ספרים חזק, תש"ע
הערות שוליים
- ↑ ראה 'בית רבי', סוף פרק ד' ועוד שם, ליקוטי שיחות ב, עמ' 459 -460, ועוד.
- ↑ ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.
- ↑ לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם
- ↑ ראו במכתבם מה'תקמ"ב ואילך בספר 'איגרות חסידים מארץ-ישראל, בהוצאה ירושלים ה'תש"מ, וכן בספר 'יסוד המעלה', ב, בני ברק ה'תש"מ
- ↑ ראו שם
- ↑ ראו 'בית רבי' עמ' 30, 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' בהוצת ברוקלין ה'תשמ"ח עמ' 22 ועוד.
- ↑ ר' ישראל מפולצק ור' יששכר בער מקבליניק, שהיה רבו של אדמוה"ז בילדותו
- ↑ ראו 'בית רבי' עמ' 124, ובספר השיחות: קיץ ה'ש"ת עמ' 124, ה'תש"ה עמ' 53 ועוד
- ↑ ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש מאת אדמוה"ז עמ/ סו.
- ↑ ראה תולדות חב"ד באה"ק עמ' כג-כד.
- ↑ ראה שם, עמ' כו
- ↑ למרות שבאותם שנים כתב בעצמו בשבח של שיטת חב"ד, ובפרט בעניין ההתבוננות, וראה באגרות קודש עמ' תמז.
- ↑ בראשם ר' ברוך ממז'יבוז' ור' מרדכי מלעכוויטש.
- ↑ מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.
- ↑ למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' יוחנן גורדון) הסוברת שיצא לאחר חג סוכות, אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].
- ↑ ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'
- ↑ 'שיח שרפי קודש' (ברסלב), ב, עמ' מב.
- ↑ 'חיי מוהר"ן' עמ' 76.
- ↑ 'בית רבי' שם.
- ↑ שם
- ↑ ע"פ שמועה מהר' אברהם זלצמן, ראו ב'מסע ברדיטשוב' עמ' 34.
- ↑ על פי 'בית רבי' עמ' מב.
- ↑ ראו אגרות קודש עמ' קמא בהערות.
- ↑ אגרות קודש עמ' קמא - קמב.
- ↑ 'מגדל עז' עמ' קעב, אות לו.
- ↑ כפי שמופרש ברשימת הדרושים שדרש אדמוה"ז בפורים במשך השנים.
- ↑ על פי רשימות הרב יוחנן גורדון בשם הרב זלמן הבלין
- ↑ על פי 'בית רבי' עמ' מב.
- ↑ ראו בית רבי שם, 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' א, עמ' 146 ועוד.
- ↑ 'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)