קינגסטון (עיירה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(19 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה השוכנת במדינת פנסילבניה שבארצות הברית|אחר=רחוב קינגסטון - רחוב העסקים המרכזי בשכונת קראון הייטס בשכונת ברוקלין שבניו יורק|ראו=[[קינגסטון (רחוב)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה השוכנת במדינת פנסילבניה שבארצות הברית|אחר=רחוב קינגסטון - רחוב העסקים המרכזי בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק|ראו=[[קינגסטון (רחוב)]]}}
{{קהילת חב"ד|
{{קהילת חב"ד|
|שם=קינגסטון
|שם=קינגסטון
|תמונה=
|תמונה=[[קובץ:הכניסה לקינגסטו.jpg|250px]]
|כתובית=
|כתובית=הכניסה לעיירה קינגסטון. קרדיט: {{אנש}}
|עיר=קינגסטון
|עיר=קינגסטון
|מדינה=פנסילבניה, [[ארצות הברית]]
|מדינה=פנסילבניה, [[ארצות הברית]]
שורה 14: שורה 14:
|מספר שלוחים=
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=מעל ל-200 משפחות{{הערה|שם=גודל}}
|מספר משפחות בקהילה=מעל ל-150 משפחות בקינגסטון עצמה, ועוד למעלה מ-50 משפחות באזורים הסמוכים{{הערה|שם=גודל}}
|ראו גם=
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
}}
}}
'''קינגסטון''' (באנגלית: '''Kingston''') זוהי עיירה במחוז לוצרן, השוכנת בצפון-מזרח מדינת פנסילבניה שב[[ארצות הברית]]. בעיירה יש קהילה חב"דית במגמת צמיחה חדה ומתמדת המונה נכון לשנת [[תשפ"ד]] למעלה מ-200 משפחות{{הערה|שם=גודל|[[בית משיח (שבועון)|עטרת חיה]] גיליון מספר 1377 עמוד 11}}.
'''קינגסטון''' (באנגלית: '''Kingston''') זוהי [[עיירה]] במחוז לוצרן, השוכנת בצפון-מזרח מדינת פנסילבניה שב[[ארצות הברית]]. בעיירה יש קהילה חב"דית במגמת צמיחה, המונה נכון לשנת [[תשפ"ד]] למעלה מ-150 משפחות בעיירה עצמה, ולמעלה מ-50 משפחות נוספות בעיירה הקרובה סקרנטון
ובאזורים הסמוכים לקינגסטון החולקים את אותם מוסדות ובתי כנסת{{הערה|שם=גודל|[[בית משיח (שבועון)|עטרת חיה]] גיליון מספר 1377 עמוד 11}}.


==קהילת חב"ד בקינגסטון==
==קהילת חב"ד בקינגסטון==
לעיירה קינגסטון הגיעו יהודים לראשונה בסביבות שנת [[תרנ"ז]] והם הקימו בה בית כנסת בשם "אוהב צדק". הקהילה היהודית בעיר גדלה וצמחה במשך עשרות שנים עד שהיו מקומות בקינגסטון בעלי צביון יהודי מובהק, אך בהמשך לאחר הצמיחה הגדולה החל הדור הצעיר לעזוב את קינגסטון, ההידלדלות המשיכה לאיטה עד שבשנת [[תשל"ג]] בעקבות שיטפון שפקד את העיירה וגבה את חייהם של 100 איש רוב היהודים שעדיין נשארו עזבו גם הם את קינגסטון ובעיירה נשארו יהודים בודדים ללא רב וללא הווי יהודי.
===התפתחות הקהילה===
ל[[עיירה]] קינגסטון הגיעו [[יהודים]] לראשונה בסביבות שנת [[תרנ"ז]] והם הקימו בה [[בית כנסת]] בשם "אוהב צדק". הקהילה היהודית ב[[עיר]] גדלה וצמחה במשך עשרות שנים עד שהיו מקומות בקינגסטון בעלי צביון יהודי מובהק, אך בהמשך לאחר הצמיחה הגדולה החל הדור הצעיר לעזוב את קינגסטון, ההידלדלות המשיכה לאיטה עד שבשנת [[תשל"ג]] בעקבות שיטפון שפקד את העיירה וגבה את חייהם של 100 איש רוב היהודים שעדיין נשארו עזבו גם הם את קינגסטון ובעיירה נשארו יהודים בודדים ללא [[מורה הוראה|רב]] וללא הווי יהודי.


בעקבות כך, בשנת [[תשל"ז]] הגיעו לעיירה ב[[שליחות]] הרבי הרב צבי ושרה פרלמן כדי לפעול עם היהודים המקומיים ולהחיות את הווי היהודי של המקום.
בעקבות כך, בשנת [[תשל"ז]] הגיעו לעיירה ב[[שליחות]] הרבי הרב צבי ושרה פרלמן כדי לפעול עם היהודים המקומיים ולהחיות את הווי היהודי של המקום.
שורה 27: שורה 29:
בשנת [[תש"ס]] הרב אורי פרלמן, בנו של הרב צבי פתח בקינגסטון ישיבת [[תומכי תמימים]] בשם "בית מנחם", וצוות הישיבה עברו להתגורר בעיירה עם משפחתם, בעוד ילדי הצוות למדו בבית הכנסת של השליח ר' צבי פרלמן. משפחות הצוות היוו למעשה את הגרעין הראשוני שהוביל בהמשך להקמת קהילת חב"ד המשגשגת של קינגסטון.
בשנת [[תש"ס]] הרב אורי פרלמן, בנו של הרב צבי פתח בקינגסטון ישיבת [[תומכי תמימים]] בשם "בית מנחם", וצוות הישיבה עברו להתגורר בעיירה עם משפחתם, בעוד ילדי הצוות למדו בבית הכנסת של השליח ר' צבי פרלמן. משפחות הצוות היוו למעשה את הגרעין הראשוני שהוביל בהמשך להקמת קהילת חב"ד המשגשגת של קינגסטון.


הקהילה החב"דית בעיירה החלה להירקם בשנת [[תשע"ד]] כשהגיעו לקינגסטון מספר משפחות חב"דיות שלא נמנו על צוות ישיבת "בית מנחם", ומאז שהחלו להגיע לאיטם עוד משפחות הקהילה החב"דית בעיר החלה להתבסס. בשנת [[תשע"ו]] כבר מנתה קהילת חב"ד בקינגסטון כ-30 משפחות, בשנת [[תשע"ח]] מנתה הקהילה למעלה מ-50 משפחות, ובשנת [[תש"פ]] קהילת חב"ד בקינגסטון מנתה כ-70 משפחות{{הערה|שם=אנש|על-פי נתוני [[אתר אנ"ש]] מ[https://anash.org/our-communities-kingston-pa/ סיקור על הקהילה החב"דית בקיגסטון]}}. לאחר ה[[נגיף הקורונה|קורונה]] הקהילה החב"דית חווה גידול משמעותי ועוצמתי כאשר עשרות משפחות חדשות מכל רחבי ארצות הברית - בעיקר זוגות צעירים - החלו לעבור לגור בקינגסטון פנסילבניה, ונכון לסוף שנת [[תשפ"ג]] הקהילה החב"דית בקינגסטון כמעט ושלשה את גדלה ומונה למעלה מ-200 משפחות{{הערה|שם=גודל}}.
הקהילה החב"דית בעיירה החלה להירקם בשנת [[תשע"ד]] כשהגיעו לקינגסטון מספר משפחות חב"דיות שלא נמנו על צוות ישיבת "בית מנחם", ומאז שהחלו להגיע לאיטם עוד משפחות הקהילה החב"דית בעיר החלה להתבסס. בשנת [[תשע"ו]] כבר מנתה קהילת חב"ד בקינגסטון כ-30 משפחות, בשנת [[תשע"ח]] מנתה הקהילה למעלה מ-50 משפחות, ובשנת [[תש"פ]] קהילת חב"ד בקינגסטון מנתה כ-70 משפחות{{הערה|שם=אנש|[https://anash.org/our-communities-kingston-pa/ על-פי נתוני [[אתר אנ"ש]] ממחודש מנחם-אב, תש"פ]}}. לאחר ה[[נגיף הקורונה|קורונה]] הקהילה החב"דית חווה גידול משמעותי ועוצמתי כאשר עשרות משפחות חדשות מכל רחבי ארצות הברית - בעיקר זוגות צעירים - החלו לעבור לגור בקינגסטון פנסילבניה, ונכון לסוף שנת [[תשפ"ג]] הקהילה החב"דית בקינגסטון כמעט ושלשה את גדלה ומונה למעלה מ-150 משפחות בעיירה עצמה{{הערה|שם=גודל}}, ועוד כ-50 משפחות נוספות באזורים הסמוכים לקינגסטון כגון בעיירה סקרנטון ובעוד אזורים החולקים את אותם מוסדות לימוד ובתי כנסת{{הערה|[https://anash.org/kingston-pa-the-meteoric-growth-of-a-small-community/ על-פי נתוני אתר {{אנש}} מחודש טבת, תשפ"ד]}}.


התלמוד תורה החב"די בעיירה "חדר מנחם" הוקם לאחר שבמשך שנים למדו ילדי הקהילה וצוות ישיבת "בית מנחם" בבית הכנסת של השליח ר' צבי פרלמן, אך לאחר התבססות הקהילה נפתח המוסד החינוכי לבנים "חדר מנחם" ובית ספר לבנות, אך מפאת המספר הקטן של התלמידים שכנו שני בתי הספר במבנה אחד כשקומת הקרקע משמשת כבית הספר לבנים, והקומה השנייה כבית ספר בנות. עם התרחבות הקהילה החב"דית גדלו גם מוסדות הלימוד, עד שבשנת [[תשע"ז]] מנה חדר מנחם כ-150 תלמידים ובעקבות כך הנהלת החדר קנתה מתחם חדש עם שטח של 2 וחצי דונם, ומבנה של 17,000 מטר מרובע שהכיל כ-15 כיתות. בשנת הלימודים [[תשפ"ג]] למדו בחדר כ-400 תלמידים{{הערה|[https://collive.com/cheder-menachem-of-kingston-is-reaching-new-heights/ חדר מנחם קינגסטון מגיע לגבהים חדשים] כתבה ב{{COLlive}} על התרחבות החדר}}, ונכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בחדר כ-460 תלמידים{{הערה|[https://anash.org/kingston-cheder-begins-new-year-with-tremendous-growth/ החדר בקינגסטון מתחיל את השנה החדשה עם צמיחה אדירה] {{אנש}}}}.
בעקבות הגידול המשמעותי בקהילה לקראת [[ראש השנה]] [[תשפ"ד]] מונה הרב [[גדליה אוברלנדר]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] ששימש עד אז כרב [[היכל מנחם]] ב[[מונסי]] לשמש כרב הקהילה החב"דית בקינגסטון, והוא מונה רשמית בהתוועדות שנערכה לרגל בואו לעיר בסוף [[חודש אלול]]{{הערה|[https://anash.org/kingston-warmly-welcomes-rabbi-oberlander/ בקינגסטון מקבלים בחום את הרב אוברלנדר] כתבה באתר {{אנש}}}}.


בשנת [[תשפ"א]] עקב הגידול החד של הקהילה הוקמו עוד שני בתי כנסת, נחנך סופר חדש למוצרים כשרים בשם "קינגסטון כשר" בבעלות חב"דית, והחלו בעבודות לשיפוץ והרחבת המקווה הוותיק - ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ג]] נגמרו עבודות השיפוץ והמקווה החדש נפתח לציבור, המקווה החדש מכיל 2 בורות גדולים מצופים בשיש יוקרתי בצבע אפור, מכיל 10 מקלחות בנוסף לחדר הלבשה מפואר וחדיש{{הערה|[https://anash.org/stunning-new-mens-mikvah-opens-in-kingston-pa/ מקווה חדש ומהמהם לגברים נפתח בקינגסטון, פנסילבניה] {{אנש}}}}.
===מוסדות הקהילה===
[[קובץ:מקווה קינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ההלבשה המפואר במקווה המשופץ של חב"ד בקינגסטון. קרדיט: {{אנש}}]]
ה[[תלמוד תורה]] החב"די בעיירה "חדר מנחם" הוקם לאחר שבמשך שנים למדו ילדי הקהילה וצוות ישיבת "בית מנחם" בבית הכנסת של השליח ר' צבי פרלמן, אך לאחר התבססות הקהילה נפתח המוסד החינוכי לבנים "חדר מנחם" ובית ספר ל[[אשה|בנות]], אך מפאת המספר הקטן של התלמידים שכנו שני בתי הספר במבנה אחד כשקומת הקרקע משמשת כבית הספר לבנים, והקומה השנייה כבית ספר בנות. עם התרחבות הקהילה החב"דית גדלו גם מוסדות הלימוד, עד שבשנת [[תשע"ז]] מנה חדר מנחם כ-150 תלמידים ובעקבות כך הנהלת החדר קנתה מתחם חדש עם שטח של 2 וחצי דונם, ומבנה של 17,000 מטר מרובע שהכיל כ-15 כיתות. בשנת הלימודים [[תשפ"ג]] למדו בחדר כ-400 תלמידים{{הערה|[https://collive.com/cheder-menachem-of-kingston-is-reaching-new-heights/ חדר מנחם קינגסטון מגיע לגבהים חדשים] כתבה ב{{COLlive}} על התרחבות החדר}}, ונכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בחדר כ-460 תלמידים{{הערה|[https://anash.org/kingston-cheder-begins-new-year-with-tremendous-growth/ החדר בקינגסטון מתחיל את השנה החדשה עם צמיחה אדירה] {{אנש}}}}.


בעקבות הגידול המשמעותי בקהילה לקראת [[ראש השנה]] [[תשפ"ד]] מונה הרב [[גדליה אוברלנדר]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] ששימש עד אז כרב [[היכל מנחם]] ב[[מונסי]] לשמש כרב הקהילה החב"דית בקינגסטון, והוא מונה רשמית בהתוועדות שנערכה לרגל בואו לעיר בסוף [[חודש אלול]]{{הערה|[https://anash.org/kingston-warmly-welcomes-rabbi-oberlander/ בקינגסטון מקבלים בחום את הרב אוברלנדר] כתבה באתר {{אנש}}}}.
בשנת [[תשפ"א]] עקב הגידול החד של הקהילה הוקמו עוד שני בתי כנסת, נחנך סופר חדש למוצרים כשרים בשם "קינגסטון כשר" בבעלות חב"דית, והחלו בעבודות לשיפוץ והרחבת ה[[מקווה]] הוותיק - ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ג]] נגמרו עבודות השיפוץ והמקווה החדש נפתח לציבור, המקווה החדש מכיל 2 בורות גדולים מצופים בשיש יוקרתי בצבע אפור, מכיל 10 מקלחות בנוסף לחדר הלבשה מפואר וחדיש{{הערה|[https://anash.org/stunning-new-mens-mikvah-opens-in-kingston-pa/ מקווה חדש ומהמהם לגברים נפתח בקינגסטון, פנסילבניה] {{אנש}}}}.


הקהילה החב"דית בקינגסטון שמונה כיום (סוף שנת [[תשפ"ג]]) למעלה מ-200 משפחות, גדלה בקצב חד מאוד (בשנת [[תש"פ]] מנתה הקהילה כ-70 משפחות בלבד) ונחשבת לאחד מהיעדים המבוקשים בקרב הזוגות החב"דים הצעירים ב[[ארצות הברית]]. הביקוש מגיע בין השאר בעקבות המיקום הנח של העיירה (3 שעות נסיעה מ-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]), המחירים המוזלים של הדירות, ואיכות החיים - העיירה מורכבת ברובה מבתים דו קומתיים בעלי חצר רחבה ורחובות מטופחים.  
הקהילה החב"דית בקינגסטון שמונה כיום (סוף שנת [[תשפ"ג]]) למעלה מ-200 משפחות, גדלה בקצב חד מאוד (בשנת [[תש"פ]] מנתה הקהילה כ-70 משפחות בלבד) ונחשבת לאחד מהיעדים המבוקשים בקרב הזוגות החב"דים הצעירים ב[[ארצות הברית]]. הביקוש מגיע בין השאר בעקבות המיקום הנח של העיירה (3 שעות נסיעה מ-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]), המחירים המוזלים של הדירות, ואיכות החיים - העיירה מורכבת ברובה מבתים דו קומתיים בעלי חצר רחבה ורחובות מטופחים המזכירה [[כפר]].  


הקהילה מחזיקה בארגונים כמו [[שפרה ופועה]] הפועלת אף עם המשפחות החדשות שעוברות לגור בקהילה, [[צבאות השם]] שמפעיל בין השאר חברת [[תהילים]] ב[[שבת מברכים]] אבות ובנים ועוד, שני בתי ספר לבנים ובנות, סמינר בשלבי הקמה (נכון לשנת תשפ"ג לומדות בו כ-15 תלמידות) וכמו כן בעיר מספר עסקים בבעלות חב"דית כגון חנות בשם "פיצה קינגסטון", סופר "קינגסטון כושר" חנות "בייגל בר", חנות יודאיקה, ועוד. בקינגסטון יש [[מקווה]] חב"די לנשים ולגברים ושלושה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, כששניים מתוכם פעילים בעיקר ב[[שבת|שבתות]].
הקהילה מחזיקה בארגונים כמו [[שפרה ופועה]] הפועלת אף עם המשפחות החדשות שעוברות לגור בקהילה, [[צבאות השם]] שמפעיל בין השאר חברת [[תהילים]] ב[[שבת מברכים]] אבות ובנים ועוד, שני בתי ספר לבנים ובנות, סמינר בשלבי הקמה (נכון לשנת תשפ"ג לומדות בו כ-15 תלמידות) וכמו כן בעיר מספר עסקים בבעלות חב"דית כגון חנות בשם "פיצה קינגסטון", סופר "קינגסטון כושר" חנות "בייגל בר", חנות יודאיקה וספרים, חנות בגדים בשם "קליידוסקופ",  ועוד. בקינגסטון יש [[מקווה]] חב"די לנשים ולגברים ושלושה [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד, כששניים מתוכם ("בית משה נח" ו"חדר שני") פעילים בעיקר ב[[שבת|שבתות]].


==מוסדות חב"ד בעיירה==
==מוסדות חב"ד בעיירה==
*'''חדר מנחם''' - [[תלמוד תורה]] לילדי אנ"ש המונה (נכון לתשפ"ד) כ-460 תלמידים. מנהל - ר' יוסי באומגרטן.
*'''חדר מנחם''' - [[תלמוד תורה]] לילדי אנ"ש המונה (נכון לתשפ"ד) כ-460 תלמידים. מנהל - ר' יוסי באומגרטן.
*'''בית שניאור זלמן''' - ישיבת תומכי תמימים.
*'''בית ספר חב"ד לבנות''' .
*'''בית מנחם''' - ישיבת תומכי תמימים בראשות הרב אורי פרלמן.
*'''בית ספר תיכון לבנות'''{{הערה|הוקם ע"י הרב עופר שקד.}} .
*'''[[מתיבתא דקינגסטון]]'''.
*'''בית צבי יוסף''' - בית כנסת חב"ד הותיק.
*'''בית צבי יוסף''' - בית כנסת חב"ד הותיק.
*'''בית משה נח''' - בית כנסת חב"ד.
*'''בית משה נח''' - בית כנסת החב"ד החדש.
*'''צבאות השם קינגסטון'''
*'''חדר שני''' - בית כנסת חב"ד.
*'''צבאות השם קינגסטון''' - ארגון הפועל בשבתות עם הילדים, וכן מארגן כינוסים ועוד במהלך השנה.
*'''שפרה ופועה קינגסטון''' - ארגון [[שפרה ופועה]] הדואג בין השאר לארוחות סדירות ולסעודות שבת לנשים יולדות, וכן לארוחות ערב למשפחות חדשות בימיהם הראשונים בקהילה.
*'''שפרה ופועה קינגסטון''' - ארגון [[שפרה ופועה]] הדואג בין השאר לארוחות סדירות ולסעודות שבת לנשים יולדות, וכן לארוחות ערב למשפחות חדשות בימיהם הראשונים בקהילה.


שורה 52: שורה 58:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*עטרת חיה (מוסף הנשים של שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - גיליון מספר 1377 עמודים 10 - 13.
*{{בית משיח}} עטרת חיה (מוסף הנשים של שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]) - גיליון מספר 1377 עמודים 10 - 13.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/our-communities-kingston-pa/ קינגסטון, פנסילבניה: צעירה, ידידותית, ופסטורלית] <small>'''[המקור באנגלית]'''</small> סיקור על הקהילה החב"דית בעיר באתר {{אנש}} <small>ז' אב, תש"פ.</small>
*[https://anash.org/our-communities-kingston-pa/ קינגסטון, פנסילבניה: צעירה, ידידותית, ופסטורלית] <small>'''[המקור באנגלית]'''</small> סיקור על הקהילה החב"דית בעיר (מז' אב, תש"פ) באתר {{אנש}}  
*[https://anash.org/kingston-pa-the-meteoric-growth-of-a-small-community/ קינגסטון, פנסילבניה: הצמיחה המטאורית של קהילה "קטנה"]  <small>'''[המקור באנגלית]'''</small> סיקור מעודכן על הקהילה החב"דית באתר {{אנש}} <small>י"ט טבת, תשפ"ד</small>
 
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ערים בארצות הברית]]

גרסה אחרונה מ־04:31, 24 ביוני 2024

קינגסטון

הכניסה לעיירה קינגסטון. קרדיט: קישור לאתר אנ"ש
עיר קינגסטון
מדינה פנסילבניה, ארצות הברית
רב הקהילה הרב גדליה אוברלנדר
מוסדות ישיבות תומכי תמימים "בני מנחם" ו"בית שניאור זלמן", תלמוד תורה חב"ד "חדר מנחם", בית ספר בנות "בנות חב"ד", סמינר, שלושה בתי כנסת מקווה ועסקים בבעלות חב"דית
שלוחים מרכזיים הרב צבי פרלמן, הרב אורי פרלמן
מספר משפחות בקהילה מעל ל-150 משפחות בקינגסטון עצמה, ועוד למעלה מ-50 משפחות באזורים הסמוכים[1]

קינגסטון (באנגלית: Kingston) זוהי עיירה במחוז לוצרן, השוכנת בצפון-מזרח מדינת פנסילבניה שבארצות הברית. בעיירה יש קהילה חב"דית במגמת צמיחה, המונה נכון לשנת תשפ"ד למעלה מ-150 משפחות בעיירה עצמה, ולמעלה מ-50 משפחות נוספות בעיירה הקרובה סקרנטון ובאזורים הסמוכים לקינגסטון החולקים את אותם מוסדות ובתי כנסת[1].

קהילת חב"ד בקינגסטון[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפתחות הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעיירה קינגסטון הגיעו יהודים לראשונה בסביבות שנת תרנ"ז והם הקימו בה בית כנסת בשם "אוהב צדק". הקהילה היהודית בעיר גדלה וצמחה במשך עשרות שנים עד שהיו מקומות בקינגסטון בעלי צביון יהודי מובהק, אך בהמשך לאחר הצמיחה הגדולה החל הדור הצעיר לעזוב את קינגסטון, ההידלדלות המשיכה לאיטה עד שבשנת תשל"ג בעקבות שיטפון שפקד את העיירה וגבה את חייהם של 100 איש רוב היהודים שעדיין נשארו עזבו גם הם את קינגסטון ובעיירה נשארו יהודים בודדים ללא רב וללא הווי יהודי.

בעקבות כך, בשנת תשל"ז הגיעו לעיירה בשליחות הרבי הרב צבי ושרה פרלמן כדי לפעול עם היהודים המקומיים ולהחיות את הווי היהודי של המקום.

בשנת תש"ס הרב אורי פרלמן, בנו של הרב צבי פתח בקינגסטון ישיבת תומכי תמימים בשם "בית מנחם", וצוות הישיבה עברו להתגורר בעיירה עם משפחתם, בעוד ילדי הצוות למדו בבית הכנסת של השליח ר' צבי פרלמן. משפחות הצוות היוו למעשה את הגרעין הראשוני שהוביל בהמשך להקמת קהילת חב"ד המשגשגת של קינגסטון.

הקהילה החב"דית בעיירה החלה להירקם בשנת תשע"ד כשהגיעו לקינגסטון מספר משפחות חב"דיות שלא נמנו על צוות ישיבת "בית מנחם", ומאז שהחלו להגיע לאיטם עוד משפחות הקהילה החב"דית בעיר החלה להתבסס. בשנת תשע"ו כבר מנתה קהילת חב"ד בקינגסטון כ-30 משפחות, בשנת תשע"ח מנתה הקהילה למעלה מ-50 משפחות, ובשנת תש"פ קהילת חב"ד בקינגסטון מנתה כ-70 משפחות[2]. לאחר הקורונה הקהילה החב"דית חווה גידול משמעותי ועוצמתי כאשר עשרות משפחות חדשות מכל רחבי ארצות הברית - בעיקר זוגות צעירים - החלו לעבור לגור בקינגסטון פנסילבניה, ונכון לסוף שנת תשפ"ג הקהילה החב"דית בקינגסטון כמעט ושלשה את גדלה ומונה למעלה מ-150 משפחות בעיירה עצמה[1], ועוד כ-50 משפחות נוספות באזורים הסמוכים לקינגסטון כגון בעיירה סקרנטון ובעוד אזורים החולקים את אותם מוסדות לימוד ובתי כנסת[3].

בעקבות הגידול המשמעותי בקהילה לקראת ראש השנה תשפ"ד מונה הרב גדליה אוברלנדר מועד רבני ליובאוויטש ששימש עד אז כרב היכל מנחם במונסי לשמש כרב הקהילה החב"דית בקינגסטון, והוא מונה רשמית בהתוועדות שנערכה לרגל בואו לעיר בסוף חודש אלול[4].

מוסדות הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חדר ההלבשה המפואר במקווה המשופץ של חב"ד בקינגסטון. קרדיט: קישור לאתר אנ"ש

התלמוד תורה החב"די בעיירה "חדר מנחם" הוקם לאחר שבמשך שנים למדו ילדי הקהילה וצוות ישיבת "בית מנחם" בבית הכנסת של השליח ר' צבי פרלמן, אך לאחר התבססות הקהילה נפתח המוסד החינוכי לבנים "חדר מנחם" ובית ספר לבנות, אך מפאת המספר הקטן של התלמידים שכנו שני בתי הספר במבנה אחד כשקומת הקרקע משמשת כבית הספר לבנים, והקומה השנייה כבית ספר בנות. עם התרחבות הקהילה החב"דית גדלו גם מוסדות הלימוד, עד שבשנת תשע"ז מנה חדר מנחם כ-150 תלמידים ובעקבות כך הנהלת החדר קנתה מתחם חדש עם שטח של 2 וחצי דונם, ומבנה של 17,000 מטר מרובע שהכיל כ-15 כיתות. בשנת הלימודים תשפ"ג למדו בחדר כ-400 תלמידים[5], ונכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בחדר כ-460 תלמידים[6].

בשנת תשפ"א עקב הגידול החד של הקהילה הוקמו עוד שני בתי כנסת, נחנך סופר חדש למוצרים כשרים בשם "קינגסטון כשר" בבעלות חב"דית, והחלו בעבודות לשיפוץ והרחבת המקווה הוותיק - בחודש שבט תשפ"ג נגמרו עבודות השיפוץ והמקווה החדש נפתח לציבור, המקווה החדש מכיל 2 בורות גדולים מצופים בשיש יוקרתי בצבע אפור, מכיל 10 מקלחות בנוסף לחדר הלבשה מפואר וחדיש[7].

הקהילה החב"דית בקינגסטון שמונה כיום (סוף שנת תשפ"ג) למעלה מ-200 משפחות, גדלה בקצב חד מאוד (בשנת תש"פ מנתה הקהילה כ-70 משפחות בלבד) ונחשבת לאחד מהיעדים המבוקשים בקרב הזוגות החב"דים הצעירים בארצות הברית. הביקוש מגיע בין השאר בעקבות המיקום הנח של העיירה (3 שעות נסיעה מ-770 - מרכז חב"ד העולמי), המחירים המוזלים של הדירות, ואיכות החיים - העיירה מורכבת ברובה מבתים דו קומתיים בעלי חצר רחבה ורחובות מטופחים המזכירה כפר.

הקהילה מחזיקה בארגונים כמו שפרה ופועה הפועלת אף עם המשפחות החדשות שעוברות לגור בקהילה, צבאות השם שמפעיל בין השאר חברת תהילים בשבת מברכים אבות ובנים ועוד, שני בתי ספר לבנים ובנות, סמינר בשלבי הקמה (נכון לשנת תשפ"ג לומדות בו כ-15 תלמידות) וכמו כן בעיר מספר עסקים בבעלות חב"דית כגון חנות בשם "פיצה קינגסטון", סופר "קינגסטון כושר" חנות "בייגל בר", חנות יודאיקה וספרים, חנות בגדים בשם "קליידוסקופ", ועוד. בקינגסטון יש מקווה חב"די לנשים ולגברים ושלושה בתי כנסת חב"ד, כששניים מתוכם ("בית משה נח" ו"חדר שני") פעילים בעיקר בשבתות.

מוסדות חב"ד בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חדר מנחם - תלמוד תורה לילדי אנ"ש המונה (נכון לתשפ"ד) כ-460 תלמידים. מנהל - ר' יוסי באומגרטן.
  • בית ספר חב"ד לבנות .
  • בית ספר תיכון לבנות[8] .
  • מתיבתא דקינגסטון.
  • בית צבי יוסף - בית כנסת חב"ד הותיק.
  • בית משה נח - בית כנסת החב"ד החדש.
  • חדר שני - בית כנסת חב"ד.
  • צבאות השם קינגסטון - ארגון הפועל בשבתות עם הילדים, וכן מארגן כינוסים ועוד במהלך השנה.
  • שפרה ופועה קינגסטון - ארגון שפרה ופועה הדואג בין השאר לארוחות סדירות ולסעודות שבת לנשים יולדות, וכן לארוחות ערב למשפחות חדשות בימיהם הראשונים בקהילה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קישור לשבועון בית משיח עטרת חיה (מוסף הנשים של שבועון בית משיח) - גיליון מספר 1377 עמודים 10 - 13.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים