יוסף שמואל גולדשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ז"ל" ב־"") |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:גולד.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב יוסף שמואל גולדשטיין]] | ||
ר' '''יוסף שמואל גולדשטיין''' | ר' '''יוסף שמואל גולדשטיין''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ט]]-[[ה' טבת]] [[תשס"ד]]) היה מפעילי חב"ד ב[[צפת]] ומראשוני המתיישבים בקהילה החב"דית המתחדשת בעיר. | ||
היה ידוע בתמימות וביראת שמיים באופן יוצא מן הרגיל. כשבועיים לפני נישואיו | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט בכסלו]] [[תש"ט]] באי [[קפריסין]] שם שהו הוריו משך תקופה קצרה לאחר [[מלחמת העולם השנייה|השואה]], לאחר מכן עלו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו בעיר [[לוד]] שם התחנך ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ולאחר מכן בישיבה ב[[כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. | |||
היה ידוע בתמימות וביראת שמיים באופן יוצא מן הרגיל. כשבועיים לפני נישואיו נפטר אביו ר' משה שמשון, מחשובי [[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[שיכון חב"ד לוד|לוד]]. בשנים הראשונות שלאחרי נישואיו חיפש ה[[שליח]] הרב [[אריה לייב קפלן]], על פי הוראה מ[[הרבי]], עשרה משפחות שיעתיקו את מגורם ל[[צפת]] שהייתה בימים ההם בגדר של מדבר שממה. הרב גולדשטיין ורעייתו מרת רבקה לאה לבית משפחת ר' [[ישראל יצחק זלמנוב]] נרתמו מיד לשליחות זו ובכך היו מעשרת המייסדים של קהילת חב"ד בצפת. כמה פעמים בעת שהותו ב [[770]] זכה להתייחסות מהרבי בעניין זה כמו גם העברת הוראות לרב קפלן וכיוצא בזה. | |||
אהוב היה על כל יודעיו ומכריו ולא השתתף מעולם בשום עניין שהיה בו שמץ של [[מחלוקת]] ושם כל כוחותיו בארגון והשתתפות בשיעורי [[תורה]] ו[[חסידות]] והקפדה על כל תג ותג ב[[שולחן ערוך]] ו[[מנהג]]ים. | אהוב היה על כל יודעיו ומכריו ולא השתתף מעולם בשום עניין שהיה בו שמץ של [[מחלוקת]] ושם כל כוחותיו בארגון והשתתפות בשיעורי [[תורה]] ו[[חסידות]] והקפדה על כל תג ותג ב[[שולחן ערוך]] ו[[מנהג]]ים. | ||
| שורה 8: | שורה 11: | ||
בשנת [[תש"ס]] חלה במחלה קשה, ולמרות זאת לא הפסיק לרגע מ[[עבודת ה']] המיוחדת שלו בשלווה וברוגע וב[[ביטחון]] מוחלט ב[[הקדוש ברוך הוא|השם]]. בשנים שלאחר מכן, היו עליות ומורדות במצב בריאותו. | בשנת [[תש"ס]] חלה במחלה קשה, ולמרות זאת לא הפסיק לרגע מ[[עבודת ה']] המיוחדת שלו בשלווה וברוגע וב[[ביטחון]] מוחלט ב[[הקדוש ברוך הוא|השם]]. בשנים שלאחר מכן, היו עליות ומורדות במצב בריאותו. | ||
עד יום לפני פטירתו השתתף כרגיל בשיעורים וב[[ | עד יום לפני פטירתו השתתף כרגיל בשיעורים וב[[תפילה]] בציבור, ביום ראשון, ד' טבת [[תשס"ד]] חש שלא בטוב והועבר ל[[בית רפואה]] 'זיו' בצפת, שם הדרדר מצבו במהירות, וביום שני בערב, ליל [[ה' בטבת]], השיב נשמתו ליוצרו. נטמן ב[[בית העלמין צפת|חלקת חב"ד]] ב[[צפת]]. | ||
==משפחתו== | |||
'''בניו:''' | |||
* בנו, הרב משה שמשון וזוגתו דבורה, נחלת הר חב"ד. | |||
* בנו, הת' ישראל יצחק גולדשטיין ז"ל {{הערה|נפטר ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשפ"ג]]}}, צפת. | |||
* בנו, הרב חיים מאיר וזוגתו גולדה אסתר, גבעת זאב. | |||
* בנו, הרב מרדכי וזוגתו חיה ברכה, כפר חב"ד. | |||
* בנו, הרב יחזקאל צבי הירש וזוגתו חיה מושקא, לוד. | |||
'''בנותיו:''' | |||
* בתו, שושנה רייזל אשת הרב שניאור זלמן לבנהרץ, מגדל העמק. | |||
* בתו, חנה אשת הרב נח הכהן וייספיש, ביתר עילית. | |||
* בתו, נחמה אשת הרב יוסף יצחק הורביץ, צפת. | |||
* בתו, רחל אשת הרב שמואל וייספיש, ביתר עילית. | |||
* בתו, מינא אסתר אשת הרב שניאור זלמן משי זהב, ביתר עילית. | |||
*בתו, דבורה הניא אשת הרב גדליה הכהן, ביתר עילית. | |||
*בתו, חיה מושקא אשת הרב יהודה לייב הירץ, ביתר עילית. | |||
*בתו, טובה גוטקע אשת הרב מרדכי שלמה שוחט, ירושלים. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף שמואל}} | {{מיון רגיל:גולדשטיין, יוסף שמואל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:26, 23 ביוני 2024
ר' יוסף שמואל גולדשטיין (י"ט כסלו תש"ט-ה' טבת תשס"ד) היה מפעילי חב"ד בצפת ומראשוני המתיישבים בקהילה החב"דית המתחדשת בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט בכסלו תש"ט באי קפריסין שם שהו הוריו משך תקופה קצרה לאחר השואה, לאחר מכן עלו לארץ הקודש והתיישבו בעיר לוד שם התחנך בישיבת תומכי תמימים ולאחר מכן בישיבה בכפר חב"ד אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.
היה ידוע בתמימות וביראת שמיים באופן יוצא מן הרגיל. כשבועיים לפני נישואיו נפטר אביו ר' משה שמשון, מחשובי חסידי חב"ד בלוד. בשנים הראשונות שלאחרי נישואיו חיפש השליח הרב אריה לייב קפלן, על פי הוראה מהרבי, עשרה משפחות שיעתיקו את מגורם לצפת שהייתה בימים ההם בגדר של מדבר שממה. הרב גולדשטיין ורעייתו מרת רבקה לאה לבית משפחת ר' ישראל יצחק זלמנוב נרתמו מיד לשליחות זו ובכך היו מעשרת המייסדים של קהילת חב"ד בצפת. כמה פעמים בעת שהותו ב 770 זכה להתייחסות מהרבי בעניין זה כמו גם העברת הוראות לרב קפלן וכיוצא בזה.
אהוב היה על כל יודעיו ומכריו ולא השתתף מעולם בשום עניין שהיה בו שמץ של מחלוקת ושם כל כוחותיו בארגון והשתתפות בשיעורי תורה וחסידות והקפדה על כל תג ותג בשולחן ערוך ומנהגים.
בשנת תש"ס חלה במחלה קשה, ולמרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודת ה' המיוחדת שלו בשלווה וברוגע ובביטחון מוחלט בהשם. בשנים שלאחר מכן, היו עליות ומורדות במצב בריאותו.
עד יום לפני פטירתו השתתף כרגיל בשיעורים ובתפילה בציבור, ביום ראשון, ד' טבת תשס"ד חש שלא בטוב והועבר לבית רפואה 'זיו' בצפת, שם הדרדר מצבו במהירות, וביום שני בערב, ליל ה' בטבת, השיב נשמתו ליוצרו. נטמן בחלקת חב"ד בצפת.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- בנו, הרב משה שמשון וזוגתו דבורה, נחלת הר חב"ד.
- בנו, הת' ישראל יצחק גולדשטיין ז"ל [1], צפת.
- בנו, הרב חיים מאיר וזוגתו גולדה אסתר, גבעת זאב.
- בנו, הרב מרדכי וזוגתו חיה ברכה, כפר חב"ד.
- בנו, הרב יחזקאל צבי הירש וזוגתו חיה מושקא, לוד.
בנותיו:
- בתו, שושנה רייזל אשת הרב שניאור זלמן לבנהרץ, מגדל העמק.
- בתו, חנה אשת הרב נח הכהן וייספיש, ביתר עילית.
- בתו, נחמה אשת הרב יוסף יצחק הורביץ, צפת.
- בתו, רחל אשת הרב שמואל וייספיש, ביתר עילית.
- בתו, מינא אסתר אשת הרב שניאור זלמן משי זהב, ביתר עילית.
- בתו, דבורה הניא אשת הרב גדליה הכהן, ביתר עילית.
- בתו, חיה מושקא אשת הרב יהודה לייב הירץ, ביתר עילית.
- בתו, טובה גוטקע אשת הרב מרדכי שלמה שוחט, ירושלים.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בכ"ה מנחם אב תשפ"ג