עמלק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (33 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''עֲמָלֵק''' הוא המתועב שבכל העמים. הוא הראשון שיצא להלחם בישראל ("אשר קרך בדרך בצאתכם מ[[מצרים]] ואתה עייף ויגע ולא ירא (- עמלק) אלוקים"{{הערה|סוף פרשת בשלח.}}), הוא היוצא להלחם בישראל לפני כניסתם לארץ, והוא האחרון שילחם בישראל לפני ביאת המשיח. | ||
חז"ל מסבירים שכשבני ישראל יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות כמוזכר בפסוק "שמעו עמים ירגזון" | חז"ל מסבירים שכשבני ישראל יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות כמוזכר בפסוק "שמעו עמים ירגזון"{{הערה|שירת הים, בשלח.}} וגו', וכשבא עמלק ונלחם עם [[ישראל]] גרם לכך שה[[יראה]] משמירת [[הקב"ה]] על בני ישראל פחתה. | ||
והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס אחד לתוכה ונכווה, שלמרות שנכווה, בכל זאת קירר האמבטייה בפני הכל. | והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס אחד לתוכה ונכווה, שלמרות שנכווה, בכל זאת קירר האמבטייה בפני הכל.{{הערה|מובא ברש"י שם.}} | ||
== מלחמה לה' בעמלק == | == מלחמה לה' בעמלק == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על מלחמה זו נאמר ב[[תורה]] ב' דברים: | על מלחמה זו נאמר ב[[תורה]] ב' דברים: | ||
א) הקב"ה מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק". מצווה זו הינה אחת מן המצוות התלויות בכניסת בני ישראל לארץ, | א) [[הקב"ה]] מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק". מצווה זו הינה אחת מן המצוות התלויות בכניסת בני ישראל לארץ, כמו שאיתא [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים פ"א ה"א.}}: "ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה". | ||
ב) "נשבע ה' שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק" ("כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור"), וב[[גאולה]] כש[[מלך המשיח]] ימחה את זרע עמלק נאמר: "ביום ההוא יהיה '''ה'''' אחד '''ושמו''' אחד". | ב) "נשבע ה' שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק" ("כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור"), וב[[גאולה]] כש[[מלך המשיח]] ימחה את זרע עמלק נאמר: "ביום ההוא יהיה '''ה'''' אחד '''ושמו''' אחד". | ||
כשמונה [[שאול]] ל[[מלך]] על ישראל צווהו ה' על ידי שמואל ה[[נביא]] להילחם בעמלק ולא להשאיר מהם עד אחד, אף את כל בהמותיהם צווה הקב"ה להרוג. | כשמונה [[שאול]] ל[[מלך]] על ישראל צווהו ה' על ידי שמואל ה[[נביא]] להילחם בעמלק ולא להשאיר מהם עד אחד, אף את כל בהמותיהם צווה [[הקב"ה]] להרוג. | ||
שאול נלחם בעמלק, אבל לא קיים את ציווי ה' בשלימות והשאיר בחיים את אגג מלך עמלק ומיטב הצאן (ברצותו להעלות גם אותם לקדושה). כאשר בא שמואל וראה זאת שיסף את ראשו של אגג. | [[שאול]] נלחם בעמלק, אבל לא קיים את ציווי ה' בשלימות והשאיר בחיים את אגג מלך עמלק ומיטב הצאן (ברצותו להעלות גם אותם לקדושה). כאשר בא שמואל וראה זאת שיסף את ראשו של אגג. | ||
על מקרה זה הוענש שאול בכך שנלקחה ממנו מלכותו וניתנה ל[[דוד]] | על מקרה זה הוענש [[שאול]] בכך שנלקחה ממנו מלכותו וניתנה ל[[דוד]] שהייתה בו קבלת עול - דוד עבדי. | ||
בלילה זה שנשאר אגג בחיים, הביא לעולם בן שהיה להמשכו של עמלק בעולם, וממנו נולד לאחר מכן המן שרצה להשמיד את כל היהודים. | בלילה זה שנשאר אגג בחיים, הביא לעולם בן שהיה להמשכו של עמלק בעולם, וממנו נולד לאחר מכן המן שרצה להשמיד את כל היהודים. | ||
כשבא סנחריב ובלבל את האומות (שירגישו את שליטתו עליהם) אבדו עמים רבים, וגם עמלק איבד את זהותו, ועל כן עמלק קיים גם עתה אלא שאין לנו מידע מיהו, | כשבא סנחריב ובלבל את האומות (שירגישו את שליטתו עליהם) אבדו עמים רבים, וגם עמלק איבד את זהותו, ועל כן עמלק קיים גם עתה אלא שאין לנו מידע מיהו, וכשנגאל ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה יוכר זרעו של עמלק ויוכרת. | ||
וכשנגאל ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה יוכר זרעו של עמלק ויוכרת. | |||
== עמלק | == עמלק ב[[תורת החסידות]] == | ||
על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל [[יהודי]] בכל מקום ובכל זמן. | על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל [[יהודי]] בכל מקום ובכל זמן. | ||
עמלק הוא עצם מציאות ה[[רע]] שבכל [[יהודי]], המפריע ומנגד לכל דבר שב[[קדושה]] ללא שום סיבה. | עמלק הוא עצם מציאות ה[[רע]] שבכל [[יהודי]], המפריע ומנגד לכל דבר שב[[קדושה]] ללא שום סיבה. עניינו הוא 'קרירות' - שמקרר כל ענין אלוקי, שלא יתפעל משום דבר, ואם מתפעל, פועל עמלק שלא יפעול ההתפעלות שינוי מהותי וממשי אצל המתפעל, והוא השורש לכל המידות הרעות כולן{{הערהֿ|ד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק תרס״ה. וראה ד״ה זה תשי״ח.}}. | ||
בעוד | בעוד שאת שאר המידות הרעות יכול האדם לגרש מליבו על ידי [[עבודת התפילה]], בה מפנים האדם את אחדותו של [[הקב"ה]] ועל ידה מגיע ל[[אהבת ה']], את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של [[הקב"ה]] היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם וסיבה (וזוהי הסיבה לשנאה הגדולה שהייתה ל[[חסידים]] על עמלק){{הערה|עיין בערך [[זלמן זעזמער]].}}. | ||
בעוד שה[[קליפה]] בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק שבחינת הדעת אינה | בעוד שה[[קליפה]] בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק בכך שבחינת הדעת אינה מוסתרת אצלו, הוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, מתוך חוצפה ועזות ללא שום טעם{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}. | ||
משום כך הדרך למלחמה ה[[רוחניות|רוחנית]] בעמלק היא גם כן בדרך של הגבהה והתנשאות, שלמעלה מטעם ודעת, התנשאות הבאה מצד עצם ה[[טוב]] והקדושה שבכל אחד ואחת ([[עצם הנשמה]]). עניינה של מלחמה זו הוא 'תקיעת הדעת' והתקשרות באלוקות בתוקף הנובע מעצם הנשמה{{הערה|ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל ובכמה מקומות.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[שבת זכור]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2202 מחיית עמלק היום, ולאחר שייכחד]''' {{חב"ד בישראל}} | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=2131 למה ייכחד עמלק?]''' {{חב"ד בישראל}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/137199 המצווה של זכירת מעשה עמלק | הרב מאיר אשכנזי]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
*הרב ישראל גוטמן, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/06/1217.pdf קליפת עמלק]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 36 | |||
*הרב יוסף קליין, '''[https://sinun770.org/ מחיית וזכירת עמלק במשנת החסידות]''' (אידיש) {{שמע}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אומות העולם]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:59, 21 ביוני 2024
עֲמָלֵק הוא המתועב שבכל העמים. הוא הראשון שיצא להלחם בישראל ("אשר קרך בדרך בצאתכם ממצרים ואתה עייף ויגע ולא ירא (- עמלק) אלוקים"[1]), הוא היוצא להלחם בישראל לפני כניסתם לארץ, והוא האחרון שילחם בישראל לפני ביאת המשיח.
חז"ל מסבירים שכשבני ישראל יצאו ממצרים יראו מהם כל האומות כמוזכר בפסוק "שמעו עמים ירגזון"[2] וגו', וכשבא עמלק ונלחם עם ישראל גרם לכך שהיראה משמירת הקב"ה על בני ישראל פחתה.
והוא כמשל אמבטייה רותחת שהכל פוחדים להיכנס לתוכה עד שנכנס אחד לתוכה ונכווה, שלמרות שנכווה, בכל זאת קירר האמבטייה בפני הכל.[3]
מלחמה לה' בעמלק[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מלחמה זו נאמר בתורה ב' דברים:
א) הקב"ה מצווה למשה "מחה תמחה את זכר עמלק". מצווה זו הינה אחת מן המצוות התלויות בכניסת בני ישראל לארץ, כמו שאיתא הרמב"ם[4]: "ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה".
ב) "נשבע ה' שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק" ("כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור"), ובגאולה כשמלך המשיח ימחה את זרע עמלק נאמר: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
כשמונה שאול למלך על ישראל צווהו ה' על ידי שמואל הנביא להילחם בעמלק ולא להשאיר מהם עד אחד, אף את כל בהמותיהם צווה הקב"ה להרוג.
שאול נלחם בעמלק, אבל לא קיים את ציווי ה' בשלימות והשאיר בחיים את אגג מלך עמלק ומיטב הצאן (ברצותו להעלות גם אותם לקדושה). כאשר בא שמואל וראה זאת שיסף את ראשו של אגג.
על מקרה זה הוענש שאול בכך שנלקחה ממנו מלכותו וניתנה לדוד שהייתה בו קבלת עול - דוד עבדי.
בלילה זה שנשאר אגג בחיים, הביא לעולם בן שהיה להמשכו של עמלק בעולם, וממנו נולד לאחר מכן המן שרצה להשמיד את כל היהודים.
כשבא סנחריב ובלבל את האומות (שירגישו את שליטתו עליהם) אבדו עמים רבים, וגם עמלק איבד את זהותו, ועל כן עמלק קיים גם עתה אלא שאין לנו מידע מיהו, וכשנגאל בגאולה האמיתית והשלימה יוכר זרעו של עמלק ויוכרת.
עמלק בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי תורת החסידות, עמלק הינו מציאות רוחנית נצחית, ככל סיפורי וציוויי התורה שנצחיים הם, והם הוראה לכל יהודי בכל מקום ובכל זמן.
עמלק הוא עצם מציאות הרע שבכל יהודי, המפריע ומנגד לכל דבר שבקדושה ללא שום סיבה. עניינו הוא 'קרירות' - שמקרר כל ענין אלוקי, שלא יתפעל משום דבר, ואם מתפעל, פועל עמלק שלא יפעול ההתפעלות שינוי מהותי וממשי אצל המתפעל, והוא השורש לכל המידות הרעות כולןתבנית:הערהֿ.
בעוד שאת שאר המידות הרעות יכול האדם לגרש מליבו על ידי עבודת התפילה, בה מפנים האדם את אחדותו של הקב"ה ועל ידה מגיע לאהבת ה', את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של הקב"ה היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם וסיבה (וזוהי הסיבה לשנאה הגדולה שהייתה לחסידים על עמלק)[5].
בעוד שהקליפה בעמים האחרים היא מצד הסתר החיות אלוקית, שונה בכך עמלק בכך שבחינת הדעת אינה מוסתרת אצלו, הוא יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו, מתוך חוצפה ועזות ללא שום טעם[6].
משום כך הדרך למלחמה הרוחנית בעמלק היא גם כן בדרך של הגבהה והתנשאות, שלמעלה מטעם ודעת, התנשאות הבאה מצד עצם הטוב והקדושה שבכל אחד ואחת (עצם הנשמה). עניינה של מלחמה זו הוא 'תקיעת הדעת' והתקשרות באלוקות בתוקף הנובע מעצם הנשמה[7].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מחיית עמלק היום, ולאחר שייכחד
- למה ייכחד עמלק?
- המצווה של זכירת מעשה עמלק | הרב מאיר אשכנזי
- הרב ישראל גוטמן, קליפת עמלק, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון 1217 חג השבועות תשפ"ב עמוד 36
- הרב יוסף קליין, מחיית וזכירת עמלק במשנת החסידות (אידיש)
הערות שוליים
- ↑ סוף פרשת בשלח.
- ↑ שירת הים, בשלח.
- ↑ מובא ברש"י שם.
- ↑ הלכות מלכים פ"א ה"א.
- ↑ עיין בערך זלמן זעזמער.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
- ↑ ד"ה זכור את אשר עשה לך עמלך תש"ט עמ' 65, תש"ל ובכמה מקומות.