ועד מקומי כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (כפילות) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ועד המקומי|אחר=ערך העוסק בועד | {{פירוש נוסף|נוכחי=ועד המקומי|אחר=ערך העוסק בועד הרוחני ובועד האגודה|ראו=[[ועד כפר חב"ד]]}} | ||
[[קובץ:ועד כפ''ח.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]] | [[קובץ:ועד כפ''ח.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הועד]] | ||
'''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. הועד | '''הועד המקומי כפר חב"ד''' הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של [[כפר חב"ד]]. הועד מונה תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד המכהן נכון לשנת [[תשפ"ד]] הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']]. במקביל לועד זה ישנו את '[[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה כפר חב"ד]]' האחראי על הנכסים והקרקעות של הכפר. | ||
יו"ר הועד המכהן הוא ר' [[שמעון רבינוביץ']]. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
במשך השנים | במשך השנים היה בכפר חב"ד ועד אחד שכונה גם 'הועד הגשמי'. שבעת חברי הועד היו נבחרים אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר. | ||
בשנת [[תשס"ז]], תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה. | בשנת [[תשס"ז]], תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה. | ||
עד שנת תשע"ט, בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה. | עד שנת [[תשע"ט]], בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה, מצב זה מכונה בחוק 'זהות ועדים' ובמצב זה ועד האגודה מכהן גם כועד המקומי. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
לקראת הבחירות המקומיות בשנת [[תשע"ט]] | לקראת הבחירות המקומיות בשנת [[תשע"ט]], הוגשו שלוש רשימות להתמודדות לועד המקומי. תוצאות הבחירות היו: רשימת "כפר חב"ד" שסימנה היה "כח" בראשות ר' נחמן רייכמן, ארבעה מושבים מתוך תשעה. רשימת "הרשימה המרכזית" שסימנה "בה" בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] שלושה מושבים. רשימת "הרשימה החסידית" שסימנה "א" בראשות ר' [[יעקב קניג]] שני מושבים. | ||
לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד. | לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד. | ||
אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של [[בית הוראה כפר חב"ד]] | אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של [[בית הוראה כפר חב"ד]]. | ||
== | ==ההתנגדות להקמת 'ועד מקומי'== | ||
יש המצטטים מכתב מהרבי השולל הקמת ועד מיוחד לחקלאי כפר חב"ד{{הערה|"במענה למכתבם ממוצש"ק, בו כותבים אשר לדעתם החקלאים בכפר חב"ד. ועניניהם מקופחים, והסיבה בזה אשר אין ועד מיוחד לעניני חקלאות. הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג}}, כראיה לדעת הרבי בנושא. מנגד יש הטוענים שאין להשוות בין בין בקשת החקלאים להקים ועד פרטי שייצג אותם בנפרד מהועד הכללי - בקשה אותה שלל הרבי, ל'ועד מקומי' שעניינו הוא ועד שמייצג את כל התושבים הגרים בכפר חב"ד, דבר התואם את הוראת הרבי בנושא הבחירות בכפר. עד להקמת ה'ועד מקומי' שלט בכפר ועד האגודה, שנבחר רק על ידי חברים שהתקבלו לאגודה וחלק משמעותי מתושבי הכפר שלא התקבל לאגודה, לא יכול לבחור ולהיבחר אליו. | |||
טענה נוספת כנגד הקמת הועד המקומי, היא שכללי הבחירות לועד המקומי נקבעות על ידי המדינה ולא על ידי האגודה ובכך הכללים דומים לבחירות למועצה, דבר שהרבי ביקש להימנע ממנו בעבר כשהוצע לשנות את מעמדו של הכפר כך שיוגדר כמועצה מקומית{{הערה|דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות {{דרוש מקור}}}}. בבחירות למועצה, לכל תושבי הכפר, גם אלו שאינם ראשי בית אב יוכלו להצביע ולהתמודד, זאת בניגוד לבחירות לועד האגודה שכלליהם נקבעים על ידי האגודה ואפשרו רק לראשי בתי אב (כלומר גברים נשואים) להתמודד. באותם ימים לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר. גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' {{הערה|דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב [[ברוך גופין]] בין היתר אמר הרבי: {{ציטוטון|לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של [[שניאור זלמן גרליק|הרב גורליק]]}}}}. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית. | |||
==אופן ההצבעה== | ==אופן ההצבעה== | ||
| שורה 33: | שורה 28: | ||
===[[תשע"ט]] - תשפ"ד=== | ===[[תשע"ט]] - תשפ"ד=== | ||
*'''יו"ר וועד המקומי ר' [[שמעון רבינוביץ]]''' | *'''יו"ר וועד המקומי ר' [[שמעון רבינוביץ]]''' | ||
'''רשימת "כפר חב"ד":''' ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' | '''רשימת "כפר חב"ד":''' ר' [[נחמן רייכמן]], ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' [[ידידיה חסין]], ר' [[יצחק אמיתי]]. "'''הרשימה המרכזית":''' יו"ר הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']], ר' [[יצחק רויטבלט]], ר' [[יהושע (שייע) סגל]].'''"הרשימה החסידית":''' ר' [[יעקב קעניג]], ר' [[אברהם חנוכה]]. | ||
===תשפ"ד - תשפ"ט=== | |||
לקראת הבחירות בשנת תשפ"ד החליטו חברי הועד, כצעד של אחדות, להגיש רשימה משותפת ולהימנע מבחירות. תשעת חברי הועד ממשיכים בתפקידם למשך חמש שנים נוספות{{הערה|[https://chabad.info/news/1008288/ אחדות בבירת חב"ד: יום דרמטי והיסטורי בכפר חב"ד {{אינפו}}]}}. | |||
==פעולות הועד== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/news/113186 "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי] באתר {{COL|}} | * {{קישור חבד אינפו|420429|תוצאות האמת בבחירות בכפר חב"ד|||חב"ד אינפו|כ״ב במרחשוון ה׳תשע״ט}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/113186 "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי]''' באתר {{COL|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:ועד כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:38, 20 ביוני 2024
הועד המקומי כפר חב"ד הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של כפר חב"ד. הועד מונה תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד המכהן נכון לשנת תשפ"ד הוא ר' שמעון רבינוביץ'. במקביל לועד זה ישנו את 'ועד האגודה כפר חב"ד' האחראי על הנכסים והקרקעות של הכפר.
רקע
במשך השנים היה בכפר חב"ד ועד אחד שכונה גם 'הועד הגשמי'. שבעת חברי הועד היו נבחרים אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר.
בשנת תשס"ז, תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה.
עד שנת תשע"ט, בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה, מצב זה מכונה בחוק 'זהות ועדים' ובמצב זה ועד האגודה מכהן גם כועד המקומי.
היסטוריה
לקראת הבחירות המקומיות בשנת תשע"ט, הוגשו שלוש רשימות להתמודדות לועד המקומי. תוצאות הבחירות היו: רשימת "כפר חב"ד" שסימנה היה "כח" בראשות ר' נחמן רייכמן, ארבעה מושבים מתוך תשעה. רשימת "הרשימה המרכזית" שסימנה "בה" בראשות ר' שמעון רבינוביץ שלושה מושבים. רשימת "הרשימה החסידית" שסימנה "א" בראשות ר' יעקב קניג שני מושבים.
לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד.
אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של בית הוראה כפר חב"ד.
ההתנגדות להקמת 'ועד מקומי'
יש המצטטים מכתב מהרבי השולל הקמת ועד מיוחד לחקלאי כפר חב"ד[1], כראיה לדעת הרבי בנושא. מנגד יש הטוענים שאין להשוות בין בין בקשת החקלאים להקים ועד פרטי שייצג אותם בנפרד מהועד הכללי - בקשה אותה שלל הרבי, ל'ועד מקומי' שעניינו הוא ועד שמייצג את כל התושבים הגרים בכפר חב"ד, דבר התואם את הוראת הרבי בנושא הבחירות בכפר. עד להקמת ה'ועד מקומי' שלט בכפר ועד האגודה, שנבחר רק על ידי חברים שהתקבלו לאגודה וחלק משמעותי מתושבי הכפר שלא התקבל לאגודה, לא יכול לבחור ולהיבחר אליו.
טענה נוספת כנגד הקמת הועד המקומי, היא שכללי הבחירות לועד המקומי נקבעות על ידי המדינה ולא על ידי האגודה ובכך הכללים דומים לבחירות למועצה, דבר שהרבי ביקש להימנע ממנו בעבר כשהוצע לשנות את מעמדו של הכפר כך שיוגדר כמועצה מקומית[2]. בבחירות למועצה, לכל תושבי הכפר, גם אלו שאינם ראשי בית אב יוכלו להצביע ולהתמודד, זאת בניגוד לבחירות לועד האגודה שכלליהם נקבעים על ידי האגודה ואפשרו רק לראשי בתי אב (כלומר גברים נשואים) להתמודד. באותם ימים לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר. גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' [3]. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית.
אופן ההצבעה
השיטה הנהוגה בהצבעה לחברי הועד הגשמי, היא סימון המועמדים הרצויים בדף המכיל את שמות המועמדים כולם, אך בועד המקומי שיטת ההצבעה היא מפלגתית, על ידי פתקים בצבע כחול, המסמלים רשימת מועמדים, לצד הפתקים הכחולים מצורפים פתקים לבנים, לבחירת רשימות למועצה האיזורית, ופתקים צהובים לבחירת יושב ראש למועצה האיזורית.
חברי הועד במשך השנים
תשע"ט - תשפ"ד
- יו"ר וועד המקומי ר' שמעון רבינוביץ
רשימת "כפר חב"ד": ר' נחמן רייכמן, ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' ידידיה חסין, ר' יצחק אמיתי. "הרשימה המרכזית": יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ', ר' יצחק רויטבלט, ר' יהושע (שייע) סגל."הרשימה החסידית": ר' יעקב קעניג, ר' אברהם חנוכה.
תשפ"ד - תשפ"ט
לקראת הבחירות בשנת תשפ"ד החליטו חברי הועד, כצעד של אחדות, להגיש רשימה משותפת ולהימנע מבחירות. תשעת חברי הועד ממשיכים בתפקידם למשך חמש שנים נוספות[4].
פעולות הועד
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "במענה למכתבם ממוצש"ק, בו כותבים אשר לדעתם החקלאים בכפר חב"ד. ועניניהם מקופחים, והסיבה בזה אשר אין ועד מיוחד לעניני חקלאות. הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד. אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג
- ↑ דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות [דרוש מקור]
- ↑ דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב ברוך גופין בין היתר אמר הרבי: "לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של הרב גורליק"
- ↑ אחדות בבירת חב"ד: יום דרמטי והיסטורי בכפר חב"ד
