4,800
עריכות
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן | |שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן | ||
|תמונה= | |תמונה=מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG | ||
|כינוי=האדמו"ר | |כינוי=האדמו"ר מ[[סדיגורא]] | ||
|תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] | |תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] | ||
|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] | |תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא | |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא | ||
}} | }} | ||
הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד | הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]) היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים. | בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם | בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]]. | ||
דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים). | דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים). | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]]. | ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]]. | ||
לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות. | לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות. | ||
==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ||
שורה 51: | שורה 51: | ||
{{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום יוסף}} | {{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום יוסף}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] |
עריכות