מרדכי שלום יוסף פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (48 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן | |||
|תמונה=מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG | |||
|כינוי=האדמו"ר מ[[סדיגורא]] | |||
|תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] | |||
|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] | |||
|מקום לידה=סדיגורה | |||
|תאריך פטירה=[[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]] | |||
|מקום פטירה=[[תל אביב]] | |||
|מקום פעילות=סדיגורה, וינה, פשמישל, [[ארצות הברית]] ו[[תל אביב]] | |||
|תפקידים נוספים=חבר מועצת גדולי התורה | |||
|רבותיו= | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו="כנסת מרדכי" | |||
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא | |||
}} | |||
הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]) היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד]]. | |||
הרב מרדכי שלום יוסף | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (ראשון מימין)]] | |||
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']]. | |||
בשנת | בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]]. | |||
דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים). | |||
ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]]. | |||
לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות. | |||
==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | |||
[[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]] | |||
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]]. | |||
הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמו"רים ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]]. | |||
כשהרב [[יגאל פיזם]], שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו [[חיידר]] טוב{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".}}"{{הערה|מפי הרב [[יגאל פיזם]] בראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליו 10.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]] | |||
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 93-91. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום יוסף}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:32, 18 ביוני 2024
| רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן | |
|---|---|
 נשיא קרן התורה של אגודת ישראל | |
| האדמו"ר מסדיגורא | |
| לידה | י"ז בכסלו תרנ"ז |
| סדיגורה | |
| פטירה | כ"ט בניסן תשל"ט |
| תל אביב | |
| מקום פעילות | סדיגורה, וינה, פשמישל, ארצות הברית ותל אביב |
| השתייכות | חסידות רוז'ין - סדיגורא |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
| חיבוריו | "כנסת מרדכי" |
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז – כ"ט בניסן תשל"ט) היה אדמו"ר מסדיגורא, חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של אגודת ישראל וידיד חסידות חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום י"ז בכסלו שנת תרנ"ז לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את הש"ס. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. נשא לאישה את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'.
בשנת תרע"ג, בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה. בשנת תרע"ד, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ט, הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת תרצ"ז, היה מראשי המדברים.
בשנת תרצ"ג ביקר לראשונה בארץ ישראל. בשנת תרצ"ד הקים בפשמישל בפולין את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת תרצ"ט, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבר לגור בארץ ישראל והתיישב בצפון תל אביב, בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה בירושלים.
דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).
ביום כ"ט בניסן שנת תשל"ט נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' בתל אביב.
לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי אברהם יעקב פרידמן לממלא מקומו באדמו"רות.
קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ והרבי. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מרוסיה.
הרב פרידמן התגורר מספר שנים בקראון הייטס בארצות הברית ובית מדרשו היה קרוב ל-770 וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמו"רים ליום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז.
כשהרב יגאל פיזם, שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו חיידר טוב[1]"[2].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 93-91.
הערות שוליים
- ↑ במקור באידיש: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".
- ↑ מפי הרב יגאל פיזם בראיון לשבועון בית משיח גיליו 10.