אריה לייב גינצבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|מקום לידה=פינסק | |מקום לידה=פינסק | ||
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | |תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | ||
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] | |||
|מקום פעילות=ליטא, צרפת | |מקום פעילות=ליטא, צרפת | ||
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי | רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה[[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר[[ ק"ק מיץ]] , [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], רב מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[ | רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות. | ||
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד. | בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד. | ||
בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה | רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה[[וולוז'ין]]והיה אב"ד של של[[וולוז'ין]] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים. | ||
רוב ימיו היה [[עני]]. | רוב ימיו היה [[עני]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | ||
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיה ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם. | |||
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | ||
| שורה 59: | שורה 60: | ||
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | - לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]],[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה | מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]] | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־22:08, 13 ביוני 2024
| רבי אריה לייב גינצבורג | |
|---|---|
| לידה | תנ"ה |
| פינסק | |
| פטירה | ט"ו תמוז תקמ"ה |
| מקום פעילות | ליטא, צרפת |
| השתייכות | מתנגדים |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
רבי אריה לייב גינצבורג (מכונה גם השאגת אריה על שם ספרו) (ה'תנ"ה – תקמ"ה) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנהוולוז'ין , רב בצרפת בעירק"ק מיץ , מתנגד לחסידות ופוסק, רב מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".
תולדות חייו
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר רב העיר מינסק. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"[1]. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו לאב"ד של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.
בשנות ה'ת"צ[2] ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך הפלפול והחילוקים[3]. רב העיר מינסק רבי יחיאל היילפרין[4] התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול[5], בעקבות כך בשנת תק"ב עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ[6] למלא מקומו[7], ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.
בשנת תקי"א נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר לוולוז'ין שם ייסד ישיבה[3] לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו[8] משנת הדפסת ספרו (תקט"ז) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.
רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירהוולוז'יןוהיה אב"ד של שלוולוז'ין כמה שנים וקבע הוראות ובוולוז'ין חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת תקכ"ו נקרא לכהן כרב, אב"ד וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון צרפת). מסופר[דרוש מקור] שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים. רוב ימיו היה עני.
רבי אריה לייב נפטר בט"ו בתמוז תקמ"ה בעיר מץ שבצרפת, ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.
גאונותו ושיטתו בלימוד
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי לוי יצחק שניאורסון לבנו הרבי[9] כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מאדמו"ר מהר"ש שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את הש"ס. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר[10]. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[הגאון מווילנה]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" הקדמה לשו"ת שאגת אריה .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן הגאון מווילנה. נפגש עם הגאון מווילנה ודיבר אתו בלימוד. הקושיה ששאגת אריה לא תירץ הגאון מווילנה תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של רבי חיים מוולוז'ין ורבי שמחה מוולוז'ין והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת לנפש החיים. רבי אריה ליב מתנגד לחסידות , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם.
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי האחרונים שקדמו לו אינו מתייחס כלל.
נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.
מרגלא בפומיה[11] "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".
חיבוריו
שאגת אריה
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - שאגת אריה. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של השלחן ערוך, אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת תקט"ז בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.
השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').
בשנת תקצ"ג הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מוילנה מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.
הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם[12]. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.
בשנת תרל"ד יצא לאור בוילנה ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.
ספריו האחרים
- טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות: ראש השנה, חגיגה ומגילה.
- גבורות ארי, חידושים על שלוש מסכתות: תענית, יומא ומכות.
יחס רבותינו נשיאנו אליו
אדמו"ר הצמח צדק בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו[13] "ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך."
הרבי ציין אליו רבות[14]. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ביחידות
ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', 'שאגת אריה' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)
— יחידות הרב מאיר צבי גרוזמן, תשרי תשכ"ז. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת בשבועון כפר חב"ד גיליון 668 ע' 19.
אדמו"ר הצמח צדק,הרבי רש"ב,הרבי ובכלל מאז ועד ימינו החסידים התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה | מקור=יחידות הרב מאיר צבי גרוזמן, תשרי תשכ"ז
משפחתו
- בנו רבי אשר, היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו[15].
- בנו רבי יהודה.
- בנו רבי וולף.
מתלמידיו
- רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).
- רבי יהושע צייטלין משקלוב.
- רבי חיים מוולוז'ין.
רבי שמחה מוולוז'ין
לקריאה נוספת
- רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, תנש"א.
קישורים חיצוניים
- 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
- רשימה בענין יחסו של הרבי אליו מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- ספריו
שו"ת שאגת אריה, מהדורת וורשא, תרכ"ט, באתר HebrewBooks
גבורות ארי על המסכתות תענית, יומא ומכות, באתר HebrewBooks
טורי אבן על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה, באתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ↑ כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.
- ↑ יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).
- ↑ 3.0 3.1 בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".
- ↑ ה'ת"כ - תק"ז, בעהמח"ס "סדר הדורות". אודות רבנותו במינסק ראה גם ספר הזכרונות פרק קא.
- ↑ ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.
- ↑ ה'תפ"ג - תקס"ד, רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.
- ↑ זכר צדיק ע' צד.
- ↑ אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.
- ↑ לקוטי לוי יצחק ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי ברוך שניאור בתאריך כ' אדר תרע"ה.
- ↑ באתר של הרב יצחק גינזבורג מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של אדמו"ר הזקן]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.
- ↑ הוספות לספר הזכרונות בלה"ק ח"א, מרשימות אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ המנחת חינוך וכן החת"ם סופר, החיד"א בספרו "שם הגדולים" (מערכת ספרים ערך שאגת אריה), ועוד. וראה לקמן בפיסקה "יחס רבותינו נשיאנו אליו".
- ↑ שו"ת צמח צדק אורח חיים סי' עא.
- ↑ ראה הנסמן ברשימת הרב מרדכי מנשה לאופר שבפיסקה קישורים חיצוניים.
- ↑ הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.