זאב ווגנר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער|הרב זאב הכהן ווגנר]] | [[קובץ:הרב זאב וגנר.jpg|ממוזער|הרב זאב הכהן ווגנר]] | ||
[[קובץ:הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים.png|ממוזער|הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים]] | [[קובץ:הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים.png|ממוזער|הרב ווגנר יחד עם בניו השלוחים]] | ||
הרב '''זאב הכהן ווגנר''' (יליד שנת [[תשי"א]] - 1951) | הרב '''זאב הכהן ווגנר''' (יליד שנת [[תשי"א]] - 1951) הוא שליח הרבי ל[[רוסיה]], חבר הנהלת [[ארגון שמי"ר]], שימש מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה]] כרב מרכז רוסיה, היה רב הקהילה היהודית בעיר [[טולה]], ועורך האנציקלופדיה היהודית ברוסית. בצעירותו היה מראשי פעילי חב"ד בעיר [[מוסקבה]] תחת שלטון הקומוניסטים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] לאביו ר' נתן | נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תשי"א]] לאביו ר' נתן ואמו מרת רבקה ממשפחה של חסידי [[בויאן]]. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו לא הקפידו כל כך, אך שמרו על [[שבת]], [[יום טוב|חגים]] ו[[כשרות]]. | ||
בגיל 14 התחיל להתעניין ב[[יהדות|יהדותו]]. בעקבות פגישתו עם [[יהודים]] שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ | בגיל 14 התחיל להתעניין ב[[יהדות|יהדותו]]. בעקבות פגישתו עם [[יהודים]] שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ אורח חיים חב"די. | ||
בגיל עשרים [[נישואין|נשא]] את מרת אירה | בגיל עשרים [[נישואין|נשא]] את מרת אירה וישניוועצקי לאחר נישואיו המשיך להתגורר ב[[מוסקבה]] ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. בכל [[שבת]] היה הולך ל[[בית הכנסת]] החב"די [[מארינה רושצ'ה]] ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו. | ||
באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד [[חומש]] ו[[קיצור שולחן ערוך]]. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}}}}. | באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד [[חומש]] ו[[קיצור שולחן ערוך]]. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב [[שניאור פינסקי]]{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/7/12/540374347739.html '''המצוה שניפצה את מסך הברזל'''], בשבעון [[בית משיח]] {{בית משיח}} {{קישור שבור}}}}. | ||
בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו ש[[חב"ד|ליובאוויטש]] היא הדרך עבורו. {{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}. | בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו ש[[חב"ד|ליובאוויטש]] היא הדרך עבורו. {{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75716 '''חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית'''], באתר שטורעם {{שטורעם}}}}. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב [[גרשון רוזנשטיין|גרישא רוזנשטיין]]{{הערה|1='''מיכאל בייזר''', [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17276 המאבק היהודי].}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי [[יהדות]], נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, [[תשמישי קדושה]], [[מזוזות]] ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים. | לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות [[שמי"ר]] והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי [[יהדות]], נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, [[תשמישי קדושה]], [[מזוזות]] ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים. | ||
בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר פעמים ל[[יחידות]] עם הרבי{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]'''}}. | בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר רב של פעמים ל[[יחידות]] עם הרבי{{הערה|1='''[[שיחת השבוע]]''', [[ט' תמוז]] [[תשע"ב]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8797&CategoryID=1648 בן שבעים לשיבה ולעשייה]'''}}. | ||
==שליחות ברוסיה== | ==שליחות ברוסיה== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הביא ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת [[שמי"ר]] ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר | בשנת [[תשמ"ט]] הביא ליריד [[ספרים]] בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת [[שמי"ר]] ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר לארץ הקודש קיבל הצעה מאת [[עזרת אחים]] לצאת לשליחות לרוסיה. לאחר קבלת האישור מהרבי, יצא מיד לשליחות במדינה. | ||
הרב ווגנר הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם ברחבי רוסיה, מסר הרצאות בקהילות היהודיות, יזם תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, ב[[ריגא]] וב[[פטרבורג]] - שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני [[הדלקת נרות שבת]] בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים. | |||
כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון [[שמי"ר]] וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של [[הרבי]], ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית. | כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון [[שמי"ר]] וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של [[הרבי]], ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית. | ||
לצד זה, עסק בהוראתו של [[הרבי]] בהדפסת [[ספר התניא]] ברחבי [[רוסיה]]. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד. | לצד זה, עסק בהוראתו הישירה של [[הרבי]] בהדפסת [[ספר התניא]] ברחבי [[רוסיה]]. הוא הדפיס את הספר ב[[ליובאוויטש]], ב[[פטרופבלובסקי קרפוסט|מבצר בפטרבורג]] בו היה עצור [[אדמו"ר הזקן]], ב[[וילנה]] ועוד. | ||
בשנת [[תשס"ב]] נתמנה על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]] לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית. | בשנת [[תשס"ב]] נתמנה על ידי [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]] לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית. | ||
לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר | לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר טולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת [[תשע"ד]] אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולה. | ||
בשנת [[תשע"ה]] בערב [[יום-הכיפורים|יוה"כ]] קיבל צו גירוש מ[[רוסיה]] בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה. | בשנת [[תשע"ה]] בערב [[יום-הכיפורים|יוה"כ]] קיבל צו גירוש מ[[רוסיה]] בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה. | ||
כשבועיים לאחר מכן ב[[שבת בראשית]] נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה ב[[ירושלים]] בהשתתפות [[שלוחים]] רבים | כשבועיים לאחר מכן ב[[שבת בראשית]] נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה ב[[ירושלים]] בהשתתפות [[שלוחים]] רבים ואישי ציבור ומנוחתה כבוד ב[[בית העלמין הר המנוחות]]. | ||
לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל. | לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
*חתנו, הרב יצחק שיינר - [[ביתר עילית]] | *חתנו, הרב יצחק שיינר - [[ביתר עילית]] | ||
*חתנו, ר' מאיר פרדני - [[ירושלים]] | *חתנו, ר' מאיר פרדני - [[ירושלים]] | ||
*חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - [[שליח הרבי]], [[גבעת זאב]] | *חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - [[שליח הרבי]], רמת [[גבעת זאב]] | ||
*חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - [[כפר חב"ד]] | *חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - [[כפר חב"ד]] | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים | [[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:30, 2 ביוני 2024
הרב זאב הכהן ווגנר (יליד שנת תשי"א - 1951) הוא שליח הרבי לרוסיה, חבר הנהלת ארגון שמי"ר, שימש מטעם איגוד הקהילות היהודיות של רוסיה כרב מרכז רוסיה, היה רב הקהילה היהודית בעיר טולה, ועורך האנציקלופדיה היהודית ברוסית. בצעירותו היה מראשי פעילי חב"ד בעיר מוסקבה תחת שלטון הקומוניסטים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה בשנת תשי"א לאביו ר' נתן ואמו מרת רבקה ממשפחה של חסידי בויאן. זקניו הקפידו על קלה כבחמורה, והוריו לא הקפידו כל כך, אך שמרו על שבת, חגים וכשרות.
בגיל 14 התחיל להתעניין ביהדותו. בעקבות פגישתו עם יהודים שומרי תורה ומצוות ובהשפעת דודו אימץ אורח חיים חב"די.
בגיל עשרים נשא את מרת אירה וישניוועצקי לאחר נישואיו המשיך להתגורר במוסקבה ולשמור תורה ומצוות במסירות נפש. בכל שבת היה הולך לבית הכנסת החב"די מארינה רושצ'ה ברגל, מרחק של שלוש וחצי שעות הליכה מביתו.
באותה תקופה הפעיל בביתו שיעור מחתרתי ללימוד חומש וקיצור שולחן ערוך. כאשר נתקלו בשאלה שלא ידעו את התשובה עליה, היו שואלים את הרב שניאור פינסקי[1].
בעוד לאשתו הייתה השתייכות לחב"ד ברורה, הוא הסתפק אם ללכת בכיוון זה מכיון שאביו היה חסיד בויאן, בעקבות כך התייעץ עם האדמו"ר מבויאן שאמר לו שליובאוויטש היא הדרך עבורו. [2]. כך נהיה לאחד מראשי הפעילים החב"דים במוסקבה יחד עם הרב גרישא רוזנשטיין[3].
לאחר שהיה מסורב עליה במשך כשנתיים, עלה לארץ הקודש באדר ב' תשל"ו והתיישב בכפר חב"ד.
פעילות חב"דית בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר עלייתו לארץ הקודש הצטרף לפעילות שמי"ר והיה לאחד מראשי הארגון. בין פעולותיו היה משתתף בתוכניות על יהדות ברדיו קול ישראל, פירסם בעיתונות הרוסית מאמרים שעסקו בנושאי יהדות, נסע לביקורי בית ברחבי הארץ. לנסיעותיו הוא היה מביא ספרי קודש, תשמישי קדושה, מזוזות ועוד. כך קירב משפחות שלמות לחיי תורה ומצוות מלאים.
בעקבות פעילותו בארץ הקודש ניהל עם הרבי התכתבות עניפה אודות הפעילות עם יהודי רוסיה וזכה להיכנס מספר רב של פעמים ליחידות עם הרבי[4].
שליחות ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ט הביא ליריד ספרים בינלאומי שנערך במוסקבה ספרים יהודיים של הוצאת שמי"ר ושהה שם במשך מספר ימים. לאחר שחזר לארץ הקודש קיבל הצעה מאת עזרת אחים לצאת לשליחות לרוסיה. לאחר קבלת האישור מהרבי, יצא מיד לשליחות במדינה.
הרב ווגנר הדפיס ספרי יהדות בתרגום לרוסית והפיץ אותם ברחבי רוסיה, מסר הרצאות בקהילות היהודיות, יזם תערוכת ספרי יהדות במוסקבה, בריגא ובפטרבורג - שהביאה מבקרים מכל רחבי רוסיה וגרמה להפצת יהדות בקנה מידה ענק. ביוזמתו פורסמו זמני הדלקת נרות שבת בעיתון הפופולרי "ויצ'רני מוסקבה" וכן מאמרים רבים בנושאי יהדות בעיתונים נפוצים.
כאשר האקדמיה הרוסית פתחה בפרוייקט לשימור מידע על העמים השונים שהתגוררו ברוסיה, הם פנו לארגון שמי"ר וביקשו מהם לסייע להם להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית. הפרוייקט קיבל את אישורו של הרבי, ובהוראת הרבי הוטל על הרב וגנר. האנציקלופדיה מכסה בין השאר אישים יהודים וכן מקומות ברוסיה בהם התגוררו יהודים. האנציקלופדיה נמכרה בארץ, ברוסיה ובאמריקה והיא נמצאת בספריות בכל רחבי רוסיה, ועריכתה הפכה את הרב וגנר לחבר האקדמיה הרוסית.
לצד זה, עסק בהוראתו הישירה של הרבי בהדפסת ספר התניא ברחבי רוסיה. הוא הדפיס את הספר בליובאוויטש, במבצר בפטרבורג בו היה עצור אדמו"ר הזקן, בוילנה ועוד.
בשנת תשס"ב נתמנה על ידי איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה לרב מרכז רוסיה. בתפקידו זה הוא נסע מקהילה לקהילה ולעזור בכל ענין יהודי. אוכל כשר, בית כנסת, בית ספר יום אלף ללימודי יהדות, ברית, בר מצווה, חופה ועד - להבדיל - לוויה יהודית.
לאחר שבטולה - עיר הנמצאת בסמוך למוסקבה שהייתה תחת חסותו - נבנה מרכז קהילתי עם בית כנסת, נתמנה כרב העיר טולה. גם לאחר מכן המשיך להגיע לביקורים בקהילות השונות, תוך שהוא מחיה את הקהילה היהודית במקום. בשנת תשע"ד אף הכניס ספר תורה לבית הכנסת שבטולה.
בשנת תשע"ה בערב יוה"כ קיבל צו גירוש מרוסיה בטענה שהוא פועל למען המיסיון - דבר שהוא נגד החוק ברוסיה.
כשבועיים לאחר מכן בשבת בראשית נפטרה אשתו מרת אירה כשהיא בת 63 בלבד, הלוויתה התקיימה בירושלים בהשתתפות שלוחים רבים ואישי ציבור ומנוחתה כבוד בבית העלמין הר המנוחות.
לאחרי שקיבל צו גירוש עזב את מקום שליחותו, ועבר לביתו בירושלים, ומשמש כמרצה ב'בתי חב"ד' לדוברי רוסית בישראל.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אהרון הכהן ווגנר - שליח הרבי, אירקוטסק, רוסיה
- בנו, הרב בנימין לייב הכהן ווגנר - שליח הרבי, קראסניוארסק, רוסיה
- בנו, הרב לוי יצחק הכהן ווגנר - מנהל אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד
- חתנו, הרב יצחק שיינר - ביתר עילית
- חתנו, ר' מאיר פרדני - ירושלים
- חתנו, הרב מנחם מענדל ניימרק - שליח הרבי, רמת גבעת זאב
- חתנו, ר' שמואל גלבשטיין - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחנך בית כנסת חדש ומפואר בעיר טולא הסמוכה למוסקבה
- מרכז יהודי חדש נפתח באיבנובו שברוסיה
- שש בריתות ושלושה פדיונות בבריאנסק
הערות שוליים
- ↑ המצוה שניפצה את מסך הברזל, בשבעון בית משיח
(הקישור אינו פעיל, כ"ה באייר ה'תשפ"ד)
- ↑ חיים של מסירות נפש ועקשנות יהודית, באתר שטורעם
- ↑ מיכאל בייזר, המאבק היהודי.
- ↑ שיחת השבוע, ט' תמוז תשע"ב, בן שבעים לשיבה ולעשייה